מחקרים חדשים מגלים שילדים שלא אוכלים מספיק קלוריות עומדים בסיכון גבוה יותר לאסטמה – אך נערמים על אוכל רב יותר לא ימשיכו לחתוך את הסיכון. הנה מה שהורים ורופאים צריכים לדעת.
מחקר: הקשר בין צריכת אנרגיה לאסטמה באמריקאים בגילאי 1-18: מחקר חתך. קרדיט תמונה: OnlyZoia / Shutterstock
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת BMC Pediatricsהחוקרים בדקו כיצד צריכת אנרגיה מהתזונה משפיעה על אסטמה אצל ילדים אמריקאים המשתמשים בעיצוב חתך רוחבי.
הממצאים שלהם מצביעים על כך שהקשר בין צריכת אנרגיה לאסטמה מהווה עקומה בצורת L, קשר מובהק סטטיסטית (p = 0.001), מה שמרמז כי סיכון אסטמה יורד משמעותית ככל שעולה צריכת האנרגיה. עם זאת, עמותה מגן זו "רוויה" לאחר חציית רמת צריכה של 56.442 קק"ל לקילוגרם משקל ביום, שמעבר לעלייה נוספת בצריכת האנרגיה אינן מספקות יתרונות נוספים.
רֶקַע
אסטמה היא מחלה כרונית נפוצה מאוד בקרב ילדים ויכולה לגרום לקשיי נשימה קשים. ההערכות מראות כי 4.67 מיליון מתוך 25 מיליון האמריקנים עם אסטמה בשנת 2021 היו ילדים, המייצגים נטל בריאותי משמעותי.
מחקרים מסוימים מראים כי דיאטה ממלאת תפקיד בהפחתת סיכון האסטמה. לדוגמה, התזונה הים תיכונית, עשירה בשומנים בריאים, דגנים מלאים, דגים, ירקות ופירות, עשויה להיות מגנה, ואילו תזונה מערבית, העשירה במזונות מעובדים, עשויה להגביר את הסיכון.
השמנת יתר, לעיתים קרובות תוצאה של דיאטות עתירות קלוריות, עשויה לתרום לאסטמה, אך מעט מחקרים בדקו את הקשר בין קלוריות שנצרכות לאסטמה.
על המחקר
החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו בין 2009 ל -2018 מסקר בריאות לאומי כדי להעריך כיצד רמות שונות של צריכת קלוריות משפיעות על פיתוח אסטמה וכדי לשפר את האסטרטגיות למניעה וניהול מצב זה. מערך נתונים זה, מסקר בדיקות הבריאות והתזונה הלאומי, אוסף נתונים באמצעות בדיקות מעבדה, בדיקות גופניות וראיונות.
לאחר אי הכללת אנשים עם נתונים חסרים, מדגם הילדים מתחת לגיל 18 כלל 12,070 אנשים. אבחנת אסטמה התבססה אם נאמר להם אי פעם שיש להם אסטמה על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות. צריכת קלוריות הוערכה באמצעות שני סקרי זיכרון תזונתיים 24 שעות ביממה, בהתבסס עליהם סווג כל משתתף לרבעונים.
השוואות בין הקבוצות נערכו באמצעות בדיקות סטטיסטיות, והקשר בין צריכת קלוריות לשכיחות אסטמה נותח באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית, שהיוו סמני דם, צריכת תזונה, גורמי אורח חיים ובריאות ודמוגרפיה.
ממצאים
כ- 15.7% מהמשתתפים סבלו מאסטמה; מעט יותר ממחצית היו גברים. הרבעון הנמוך ביותר (או 25%התחתונים) מהמשתתפים צרכו פחות מ- 33.98 קק"ל לק"ג משקל גוף בכל יום; אלה ברבעון השני נצרכו בין 33.98 ל- 55.41, אלה ב 55.41 ו- 81.6 השלישי, ואלה ברבעון הגבוה ביותר צרכו יותר מ- 81.6 קק"ל לק"ג ליום.
ארבע הקבוצות הללו היו שונות באופן משמעותי מבחינת המין, האתניות והגזע, הגיל, מדד מסת הגוף, משקל לידה, דם וסמני דם תזונתיים, גיל אימהי בלידה ויחס עוני להכנסה. עם זאת, הם לא היו שונים זה מזה מבחינת עישון אימהי במהלך ההיריון.
צוות המחקר מצא כי צריכת קלוריות נמוכה קשורה לסיכון גבוה משמעותית לאסטמה. באופן ספציפי, בהשוואה לקבוצת צריכת האנרגיה הנמוכה ביותר, לרבעון השני היה סיכון נמוך של 28%, לשלישי היה סיכון נמוך יותר של 37%, והרביעי היה בסיכון נמוך יותר של 45%.
עם זאת, היה סף שמעבר לו הסיכון לאסטמה ירד ב -1.9%בלבד, וסף זה הוערך במדויק בכ- 56.442 קק"ל לקילוגרם משקל גוף ליום. מעבר לרמה זו, הקשר בין צריכת אנרגיה לאסטמה כבר לא היה מובהק סטטיסטית.
לא נצפו הבדלים מובהקים במערכת יחסים זו על בסיס יחס עוני להכנסה, אתניות, מין וגיל. הסרת מחקרים, או משתתפים עם צריכת אנרגיה גבוהה מאוד, גם לא השפיעו על הממצאים.
מסקנות
צריכת אנרגיה תזונתית גבוהה יותר קשורה לסיכון נמוך יותר לאסטמה אצל ילדים ומתבגרים, אך השפעה מגנה זו מגיעה לנקודת רוויה לאחר רמה מסוימת, המוערכת בכ- 56.442 קק"ל לכל קילוגרם משקל גוף ביום.
מחקרים קודמים על הקשר בין תזונה לאסטמה לא היו עקביים, כאשר כמה מחקרים מצביעים על כך שצריכה גבוהה של סוכר מגדילה את הסיכון להתפתחות אסטמה, בעוד שדגים או דגנים מלאים מגנים.
אמנם ביקורות מסוימות מצביעות על כך שהגבלה קלורית יכולה לשפר את הסימפטומים עבור אנשים עם השמנת יתר, אך אלה מבוססים על גדלי מדגם קטנים. השמנת יתר עלולה להחמיר תסמינים שכן הצטברות שומן עלולה לעורר ציטוקינים דלקתיים.
צריכת עודף של סוכר ושומן עלולה לעורר דלקת כרונית ולגרום להשמנה, ולהגדיל את הסיכון לאסטמה, ואילו צריכה מתונה עשויה לתמוך בתגובה חיסונית מאוזנת יותר. צריכת אנרגיה מתונה עשויה גם לסייע בשמירה על איזון מערכת החיסון על ידי הפחתת שחרור הציטוקינים הפרו-דלקתיים כמו אינטרלוקין -4 (IL-4) ואינטרלוקין -13 (IL-13), שניהם מעורבים בפיתוח אסתמה.
דיאטות בעלות אנרגיה גבוהה יותר יכולות גם לשבש את מיקרוביומה של הבטן, להשפיע על רגישות דרכי הנשימה ולהגדיל את מיני החמצן המגיבים, ואילו צריכת סוכר נמוכה יותר יכולה להפחית את הלחץ החמצוני ולתמוך בבריאות הריאות.
בעוד שמחקר זה כלל גודל מדגם גדול, נתונים שנאספו במשך 10 שנים ושיטות ניתוח חזקות, יש לו כמה מגבלות, כולל שימוש במידע תזונתי המדווח על עצמו, שעלול להיות מוטה. כמו כן, דרישות האנרגיה עשויות להשתנות עם הגיל, שלא נחשב, ואופי חתך המחקר מגביל את ההסקה הסיבתית. יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשר ממצאים אלה.