כיצד אוכל יכול להשפיע על חומרת גלי החום בגיל המעבר?

בסקירה שפורסמה לאחרונה ב- Nutrients, חוקרים סקרו ספרות מדעית מחמש השנים הקודמות, במיוחד מחקרי אגודות גנום-רחביים (GWAS), כדי לזהות מנגנונים וחומרים מזינים הקשורים לגלי חום בגיל המעבר.

לימוד: גלי חום למנופאוזה ומנגנונים מולקולריים מווסתים על ידי חומרים מזינים שמקורם במזון. קרדיט תמונה: fizkes/Shutterstock.com

רקע כללי

האטיולוגיה של סימפטומים vasomotor (VMS), כגון גלי חום, אינה ידועה; עם זאת, הם עשויים להיות מולקולריים ופוליגניים.

מזון מספק תרכובות ביולוגיות וחומרי הזנה לגוף האדם, המתעכלים באמצעות מספר מסלולים ביולוגיים אנזימטיים. התרכובות יכולות לעורר מסלולי איתות מולקולריים, אשר מפעילים מולקולות חלבון אפקטור השולטות בגלי חום שחוות נשים בגיל המעבר.

לגבי הביקורת

בסקירה הנוכחית, החוקרים חקרו את המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס גלי החום של גיל המעבר וחומרים מזינים הקשורים במזון.

מבוא

גיל המעבר מתייחס לתהליך פיזיולוגי המשפיע על נשים בגיל 50, המאופיין בשנה של אמנוריאה ללא גורמים פתולוגיים או פיזיולוגיים נוספים.

שלב המעבר של גיל המעבר, המתרחש בין וסת לא סדירה לבין גיל המעבר, מקדים שנה זו.

תסמיני מעבר בגיל המעבר כוללים אי סדרים חודשיים, גלי חום, חוסר שינה, הזעה, ורטיגו, דפיקות לב, טינטון, כאבי ראש, בעיות זיכרון, שינויים במצב הרוח, חוסר מיקוד, שינויים בעור, ניוון גניטורינארי ושינויים במשקל הגוף.

גלי חום, תכונת מעבר נפוצה בגיל המעבר, עשויים להופיע עם דפיקות לב, הזעות לילה, עצבנות וחרדה ונמשך שתיים עד ארבע דקות.

גלי חום עשויים להתרחש לעיתים רחוקות או לפחות פעם בשעה וקשורים לעיתים קרובות לאיכות חיים גרועה יותר, ירידה בתפוקה, מצב רוח מופחת, מבוכה, תשישות, חרדה, הפרעות שינה, בידוד חברתי ופגיעה בביצועי הזיכרון.

טיפולים הורמונליים יעילים מאוד בטיפול בגלי חום אך לא תמיד ניתנים לביצוע. מחקרים עתידיים על מסלולים העומדים בבסיס גלי החום של גיל המעבר יכולים לסייע בפיתוח טיפולים ממוקדים, שכן מזונות עשויים לשנות את התהליכים של גלי חום בגיל המעבר ולווסת את השפעתם.

תרכובות ומסלולים תזונתיים המעורבים בגלי חום בגיל המעבר

מספר מסלולים ביוכימיים ותרכובות גורמים לגלי חום, סימפטום תכוף של גיל המעבר. מסלולים אלו שונים מאדם לפרט וכוללים תהליכים תרמו-וויסות הנשלטים על ידי מערכת העצבים הפאראסימפטטית והסימפתטית.

תהליכים רגולטוריים תרמו, כגון וויסות עלייה של נוירופפטידים כמו קיסספפטין ונוירוקינין B, עוזרים לפזר חום במהלך גיל המעבר.

תרכובות תזונתיות המווסתות מסלולי איתות, כגון רכיבים תזונתיים המווסתים את מסלול ההורמון המשחרר kisspeptin-gonadotropin (GnRH); חומרים מזינים המווסתים את האותות של קולטן הפחמימנים האריל (AHR); קטכול אסטרוגנים ואסטרוגן סולפוטרנספראז; וחומרים מזינים המווסתים את הסמן הביולוגי של מתח דלקתי-חמצוני, עלולים לגרום לגלי חום.

תרכובות הקשורות לגלי חום כוללות גנישטיין, חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA), חומצת שומן רב בלתי רוויה (PUFA), חומצת שומן רוויה (SFA), β-קרוטן, כורכומין, חומצה פולית (Pteroyl-L-Glutamic acid), ויטמין B12, גבוה- רכיבי דיאטת שומן, מטבוליטים של טריפטופן, אפיג'נין, כריסין, אפיקטצ'ין, קוורצטין, רזברטרול וויטמין E.

Genistein מגביר את ייצור GnRH באמצעות ויסות קולטני kisspeptin, sirtuin 1 (SIRT1), חלבון קינאז c γ (PKCγ) וחלבון קבעת מאקורין 3 (MKRN3). DHA, PUFA ו-SFA מקדמים ביטוי GnRH mRNA.

Palmitate משבש את תפקוד ההיפותלמוס בנוירוני GnRH על ידי ויסות הספקסין (SPX) והקולטנים שלו, קולטן גלנין 2 (GALR2) וקולטן גלנין 3 (GALR3), דרך מסלולים הכוללים חלבון קינאז C (PKC), חלבון קינאז המופעל על ידי מיטוגן (MAPKs), וקולטן דמוי אגרה 4 (TLR4).

β-קרוטן, כורכומין, מטבוליטים של טריפטופן ורכיבים של דיאטה עתירת פרוקטוז (HFD) כגון כולסטרול, פרוקטוז וחומצה פלמיטית מפעילים קולטנים אריל פחמימנים (AHR) וחומצה פולית וויטמין B12 מעכבים את פעילות התעתיק שלהם.

ויטמין E מוריד גלי חום במהלך השבוע ומשפר את מצב נוגדי החמצון על ידי הגברת קיבולת נוגדי החמצון הכוללת (TAC). רמות גרלין גבוהות יותר קשורות לסיכון מוגבר לגלי חום אצל נשים בשלבים המוקדמים והמאוחרים של גיל המעבר.

גלי חום קשורים לתנגודת לאינסולין בנשים לאחר גיל המעבר, והקשר בין השניים תלוי באינטראקציה של לפטין-אדיפונקטין.

הפעלת אסטרוגן נמוכה של טרנספורטר גלוקוז 1 (GLUT) עלולה לגרום לגלי חום, סימפטום תכוף של מערכת העצבים המרכזית. מחקרים הוכיחו קשרים משמעותיים בין SNPs בגנים רבים, כולל קולטן אריל פחמימנים (AHR), מדכא קולטן פחמימנים אריל (AHRR), טרנסלוקטור גרעיני של קולטן פחמימנים אריל (ARNT), קטכול-O-methyltransferase (COMT) וציטוכרום P450 (CYP) ) אנזימים כגון CYP1 A2, CYP3A4 ו-CYP19 A1.

תסמינים אלו נפוצים ביותר בקרב נשים אפרו-אמריקאיות, נשים אסייתיות ונשים לבנות עם מורשת היספאנית ולא היספאנית בארצות הברית.

סיכום

לסיכום, בהתבסס על ממצאי הסקירה, מספר משתנים, כולל חומרים מזינים שמקורם במזון ומסלולים מולקולריים, משפיעים על גלי חום, סימפטום תכוף של גיל המעבר.

תסמינים אלו מהווים דאגה עיקרית לנשים, והבנת הסיבות הבסיסיות היא קריטית. שינוי תהליכים אלה עשוי לסייע בהקלה על תסמיני גלי חום.

גלי חום עשויים להיות קשורים לרמות אסטרוגן נמוכות יותר, תהליכי היפותלמוס, הורמונים שמקורם באדיפוציטים, מסלול kisspeptin-GnRH, איתות קולטני פחמימנים אריל, זמינות גלוקוז, מתח דלקתי-חמצוני, אסטרוגנים קטכולים ואסטרוגן סולפוטרנספראז.