ככל ששיעורי ההשמנה, כפי שהוגדרו על ידי מדד מסת הגוף (BMI), ממשיכים לטפס בארצות הברית, כך גם המאמצים לרדת במשקל, כולל עידן חדש של תרופות להרזיה. עם זאת, סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה שפורסמה היום ב- כתב העת הבריטי לרפואת ספורט נמצא כי כושר קרדיו-נשימה היה מנבא חזק יותר הן למחלות לב וכלי דם ולתמותה מכל הסיבות מאשר BMI.
החוקרים מצאו שלאנשים בכושר בכל קטגוריות ה-BMI היו סיכונים דומים סטטיסטית למוות מכל הסיבות או למחלות לב וכלי דם. לעומת זאת, אנשים לא מתאימים בכל קטגוריות ה-BMI הראו סיכון גבוה פי שניים עד פי שלושה לתמותה מכל הסיבות וגם לתמותה ממחלות לב וכלי דם בהשוואה לאנשים בעלי משקל תקין. למעשה, לאנשים הסובלים מהשמנת יתר היה סיכון נמוך משמעותית למוות בהשוואה לאנשים שאינם בכושר משקל תקין.
כושר, מסתבר, חשוב הרבה יותר משמינות בכל הנוגע לסיכון לתמותה. המחקר שלנו מצא שלאנשים בכושר השמנת יתר היה סיכון למוות הדומה לזה של אנשים בעלי משקל תקין וקרוב לחצי מזה של אנשים שאינם בכושר משקל תקין.
פעילות גופנית היא יותר מסתם דרך לבזבז קלוריות. זוהי 'תרופה' מצוינת לייעל את הבריאות הכללית ויכולה להפחית במידה רבה את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולמוות מכל הסיבות עבור אנשים מכל הגדלים."
Siddhartha Angadi, פרופסור חבר לפיזיולוגיה של פעילות גופנית בבית הספר לחינוך ופיתוח אנושי של אוניברסיטת וירג'יניה ומחבר מקביל של המחקר
החוקרים סקרו 20 מחקרים עם גודל מדגם כולל של 398,716 מבוגרים ממספר מדינות. כשליש מהמשתתפים במחקרים היו נשים, עלייה של כמעט פי שלושה ממחקרים קודמים. ברוב המחקרים, אנשים סווגו כמתאימים אם ציון מבחן המאמץ שלהם ( VO משוער או נמדד ישירות2מקסימום) הציבו אותם מעל האחוזון ה-20 בקבוצת הגיל שלהם.
השמנת יתר קשורה לסדרה של מצבים בריאותיים וירידה במשקל נתפסה זה מכבר כדרך להפחית את ההשפעה של מצבים אלו. אבל ירידה במשקל היא מאתגרת ואי שמירה על משקל עלול להביא סיכונים אחרים.
"רוב האנשים שירדו במשקל חוזרים על זה", אמר גלן גייסר, פרופסור באוניברסיטת אריזונה סטייט ומחבר שותף של המחקר. "מחזורים חוזרים של ירידה ועלייה במשקל – דיאטת יו-יו – קשורים לסיכונים בריאותיים רבים הדומים לאלו של השמנת יתר עצמה. שיפור הכושר הלב-נשימה עשוי לסייע במניעת ההשפעות הבריאותיות השליליות הקשורות בדיאטה יו-יו כרונית."
כ-20% מהמבוגרים בארה"ב עומדים בהנחיות הפעילות הגופנית שנקבעו על ידי משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי. ההנחיות הנוכחיות ממליצות למבוגרים לבצע מינימום של 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית בעצימות בינונית או 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת יחד עם חיזוק שרירים במשך יומיים בשבוע. עבור אלה שמוצאים את עצמם באחוזון ה-20 התחתון של כושר קרדיו-נשימה, תחילת כל סוג של פעילות אירובית יכולה להיות בעלת השפעה גדולה.
"ההפחתה הגדולה ביותר בסיכון לתמותה מכל הסיבות ומחלות לב וכלי דם מתרחשת כאשר אנשים יושבים לחלוטין מגבירים את הפעילות הגופנית שלהם באופן צנוע", אמר אנגדי. "ניתן להשיג זאת באמצעות פעילויות כמו הליכה מהירה מספר פעמים בשבוע במטרה לצבור כ-30 דקות ביום."
החוקרים מציינים שהמחקר בוחן נתונים ממחקרים אפידמיולוגיים גדולים וממליצים שהגיע הזמן להעריך באופן עצמאי את הערך של גישה מבוססת כושר ולא גישת ירידה במשקל אצל אנשים שמנים כדי לייעל את התוצאות הבריאותיות.
