כאשר בני הבכור היה בקורס קצינים הוא פגש צוער מהקורס שפניו היו לו מוכרות ותוך כדי החלפת מבטים הם נזכרו, שהם למדו יחדיו בבית ספר היסודי האזורי שבשפיר. חברו הצוער בא ממשפחה מסורתית באחד ממושבי הסביבה. בעודם מדברים הוא התוודה בפניו, שהוא חש הכרת הטוב שכן יש לבית הספר זכויות רבות על היותו דתי.

סיפור זה משקף באופן מלא ומדויק את המתרחש בבתי הספר הממ”ד. ילדים הבאים ממשפחות שונות ומגוונות רובן דתיות ברמות שונות וחלקן מסורתיות או חילוניות המבקשות להעניק חינוך מסורתי במסגרת הממ”ד. כל משפחה מהזרם החילוני או המסורתי השולחת את ילדיה לבית הספר ממ”ד מודעת לכך, שילדיה עלולים להיות דתיים.

בשנים האחרונות ניטש ויכוח נוקב ביחס שבין הממ”ד לתלמודי תורה בהקשר לשאלות הקשורות לצניעות ולהפרדה שבין בנים ובנות. כך שבמקומות רבים נוצרות חלופות לממ”ד כמו תלמודי תורה. רוב הציבור הדתי דורש חינוך דתי ולא סופרמרקט שמוכר מגוון של דעות ומטיל את עיקר האחריות על התלמיד והוריו. חלק גדול ממנו מבקש תלמודי תורה ובתי ספר נפרדים כך שהממ”ד במתכונתו המסורתית הולך ומתמעט והציבור המסורתי או החילוני חש ניתוק ממסגרת זו ומעדיף לשלוח את ילדיו לבתי ספר חילונים וזו הסכנה האמתית. קיימת סכנה ממשית להמשך קיומו של הממ”ד ואנו עלולים לשלם מחיר כבד על היעלמותו. רבים חשים הכרת הטוב כלפי הממ”ד, שבאמצעותו הצליחו לשמור אורח חיים דתי ואף להגיע לישיבות וללמוד תורה.

עוד אנו מדברים על שאלת הממ”ד הופתעתי לגלות שידידי שר החינוך הרב שי פירון זורק הצעה חדשה לחלל העולם, שפורסמה בעמוד הפתיחה של מוצ”ש בזו הלשון: ‘ההפרדה בין דתיים וחילונים במערכת החינוך היא כשל חמור בחברה הישראלית’ לא האמנתי למראה עיני סירבתי להאמין להצהרה של שר שרק תמול שלשום עמד בראש מוסדות חינוך דתיים ובתוך כמה ירחים מכריז הכרזות אחרות. זאת ועוד, קראתי את הריאיון בשקיקה ובשלל הרעיונות, שהרב שי מציף בחודשים האחרונים הוא מגדיר מטרה חדשה במסגרת עבודתו כשר החינוך: ‘צריך להפיץ את בשורת החינוך המשלב, ותפקידי כשר חינוך הוא להפוך אותו מנישה אזוטרית וצדדית לזרם מרכזי במערכת החינוך’.

ראשית אלמד זכות על הרב שי אהבה מקלקלת השורה. בהמשך להצהרתו שיש לייסד פוליטיקה חדשה ולהקים מפלגות מעורבות, שבתוכן דתיים וחילונים כאחד כדוגמת ‘יש עתיד’ מבקש הוא לגלגל את הרעיון ולהביאו עד לשערי בתי הספר. אמור מעתה: לא רק מפלגות מעורבות אלא בתי ספר מעורבים. אולם ההיקש שבין מפלגה פוליטית לחינוך אינו במקומו. מה שמאפיין חינוך משלב הוא היכולת להכיל עמדות שונות. מסלול זה מאתגר ומציף שאלה חינוכית קשה האם כשכל הזהויות נתפסות כלגיטימיות ניתן לחנך לזהות ספציפית? האם ניתן לחנך למחויבות להלכה במקום שמאפשר גישות שונות לגביה?. האם הרב שי מבקש להקים בתי ספר שיש בהם חינוך משלב כזה שמשלב בין מחויבות דתית לתרבות דתית, כזה שעומד על הצורך לשלב חינוך הקורא לשמור הלכה לבין המסתפק בלכבד את ההלכה. אם חפצים אנו בשילוב אמתי בין דתיים וחילונים הרי שיש להטמיע בתלמידים כיוון חינוכי מגובש ורק לאחר שיגיעו לבשלות יידעו שהאתגר הגדול בחברה הישראלית הוא להימנע מבניית חומות הפרדה בין הפלגים השונים וליצור חיים משותפים. הרב שי גדל בבת ים אני גדלתי בתל אביב הוא למד בישיבת אדרת בבת ים ואני למדתי בישיבה בתל אביב. מן הסתם גם לי וגם לו היו חברים חילוניים מהשכונה שיחקנו יחדיו אבל בתי הספר היו שונים שם קבלנו חינוך דתי ויראת שמים. החיים המשותפים חייבים להתבסס דווקא מתוך גיבוש זהות.

הקמפיין שמנהל שר החינוך בדבר חינוך המשלב יוצר נזק עצום. מחד, תקום מערכת של חינוך משלב בעידודו של הרב שי פרון ומאידך יקומו בתי ספר נפרדים ותלמודי תורה מהצד השני. שתי עמדות מנוגדות וסותרות יגרמו לקריסתו של הממ”ד שהיה לו תפקיד משמעותי בחברה המסורתית והדתית. שר החינוך מוזמן לחזק את הממ”ד ולהזרים תקציבים לשם. דוקא משום שישנם הורים ששולחים לממ”ד על מנת לשמור על החיבור עם משפחות שיש להם פחות נאמנות להלכה יש ליצור אפשרות של חוגים תורניים וריבוי שיעורי תורה. כך מי שמחפש חינוך תורני יוכל לקבלו במסגרת חוגים תורניים ובמהלך היום הרגיל יוכלו לשבת יחדיו ילדים ממשפחות דתיות עם ילדים מסורתיים ואף חילוניים. היתרון במסלול זה שכל מי שמעונין להיות בבית ספר ממ”ד מקבל על עצמו את האמנה הבית ספרית, שמחייבת לחנך ברוח ההלכה והמצוות.

יהושע בן גמלא של דורנו

הקמת בתי ספר ממ”ד שיש להם נגישות לכלל הציבור שמבקש חינוך דתי דומה לרוח התקנות הקדומות המוכרות לנו מהברייתא שבמסכת בבא בתרא. נצטט תחילה את הברייתא שמתארת את ההתפתחות בשדה החינוך: אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל. שבתחילה, מי שיש לו אב, מלמדו תורה. מי שאין לו אב, לא היה למד תורה. מאי דרוש[=מה דרשו]? “ולִמדתם אתם” – וּלמדתם אתֶם.

התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים. מאי דרוש? “כי מציון תצא תורה” [תקנה ראשונה]. ועדיין מי שיש לו אב, היה מעלו ומלמדו. מי שאין לו אב, לא היה עולה ולמד. התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך, ומכניסין אותן כבן ט”ז כבן י”ז [תקנה שנייה], ומי שהיה רבו כועס עליו, מבעיט בו ויוצא. עד שבא יהושע בו גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותו כבן שש כבן שבע [תקנה שלישית].

לפי הברייתא הניצנים הראשונים למיסוד מערכת החינוך כמערכת חינוך ציבורית החלו כבר בתקופת בית שני. בתקופה זו תוקנו תקנות המרחיבות את חובת החינוך ומטילות אותה גם על הציבור. ראש וראשון הוא שמעון בן שטח, שהתקין בתי ספר לילדים. את מפעלו של שמעון בן שטח המשיך יהושע בן גמלא ותיקן מערכת חינוכית ארצית. תחילה נוסד בית ספר בירושלים שהיה מיועד לנערים ולא לילדים קטנים. לאחר מכן נוסדו בתי ספר מסוגו בכל הערים הגדולות. רק בשלב האחרון, תיקן יהושע בן גמלא שיש להקים בתי ספר בכל ערי הארץ, קטנות כגדולות, ויש להוריד את גיל הכניסה לבית הספר מגיל הנערות לגיל הקַטנות. יהושע בן גמלא לימד אותנו שחינוך ילדים אינו ענין פרטי אלא עניין ציבורי. התלמוד מסגנן בחריפות תביעה זו: ‘אמר ריש לקיש לרבי יהודה נשיאה: ‘כך מקובלני מאבותי’, ואמרי לה: ‘מאבותיך’: כל עיר שאין בה מלמדי תינוקות של בית רבן – מחריבין אותה. רבינא אמר: ‘מחרימין אותה’. כיום שישנן משפחות רבות המבקשות חינוך דתי למרות שאינן דתיות יש לשמור ולפתח את הממ”ד שיסודותיו מבית מדרשו של יהושע בן גמלא. תפקידו של הממ”ד להעצים את החינוך הדתי בקרב הציבור המגוון דתי ומסורתי. בימינו האתגר מורכב וקיים חשש בקרב המשפחות הדתיות ללכת למהלך כזה שומה עלינו לחזק את התכנית הלימודית בממ”ד לאפשר להעשיר אותה בלימודים תורניים ולא לחלום על פתרונות אחרים. בטרם התמנה לשר חינוך היה הרב שי מעורב במוסדות דתיים ולכן לא יעלה על הדעת מעתה לשפוך את התינוק עם המים אלא לאמץ את גישתו של יהושע בן גמלא ולראות בממ”ד חינוך לציבור הרחב אבל עם כיוון של חיזוק התורה והמצוות – ‘כי מציון תצא תורה’.

כך לימים ייפגשו שני בחורים בקורס קצינים ויזכירו אחד לשני את החינוך המשותף שקבלו בבית הספר הממ”ד ואת הזכויות הרבות שיש לזקוף לו על חינוך דתי לכל דורש.

ולסיום, פנייה אישית לרב שי. כל מי שמכיר את סיפור החיים שלך והדברים פורסמו לאחר בחירתך יודע שמצד אחד הדאגה שלך לכלל העם מובנת. אבל אתה צמחת משי פירון למדריך בבני עקיבא , לחניך בישיבת אדרת, לרב ומנהל אודות המסגרות המקובלות כמו הממ”ד. מסגרות אלו אינן בודקות בציציות התלמיד ומשפחתו אלא הן מקבלות כל דורש השם לחיקם. אז מדוע רבונו של עולם להקים מערכת חדשה של חינוך משלב, שמטשטש את המחויבות הדתית ומכניס תחת קורה אחת תלמידים דתיים וחילונים לסופרמרקט חינוכי. האם ההורים שעובדים שעות רבות מחוץ לבית ומגיעים תשושים בסוף היום יש את הפנאי הנפשי לבנות ולעצב את הזהות הדתית של ילדיהם המבולבלים?! אכן יהושע בן גמלא היה עונה: חזק את המסגרת הדתית וקבל בסבר פנים יפות כל מבקש השם. מוטלת עלינו לבנות משכן כזה שארון ה’ במרכזו וכל הרוצה יבוא וייכנס.