פעילות אירובית במהלך כימותרפיה מגבירה את התפקוד הקוגניטיבי המדווח ואיכות החיים בחולות סרטן השד, אך שיפורים אובייקטיביים נותרו חמקמקים, מגלה מחקר.
לִלמוֹד: פעילות גופנית אירובית ותפקוד קוגניטיבי בנשים עם סרטן שד (ACTIVATE): ניסוי אקראי מבוקר. קרדיט תמונה: PeopleImages.com / Yuri A / Shutterstock.com
מחקר שפורסם לאחרונה ב סַרְטָן מעריך את ההשפעה החיובית של פעילות אירובית במהלך כימותרפיה על התפקוד הקוגניטיבי.
ההשפעות של כימותרפיה על תפקוד קוגניטיבי
כימותרפיה נמצאת בשימוש נרחב לטיפול בסרטן; עם זאת, טיפול זה יכול להגביר את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית. עד 75% מהנשים עם סרטן השד מדווחות על ליקוי קוגניטיבי הקשור לכימותרפיה (CRCI), כולל ליקויים קצרים וארוכים בזיכרון, ריכוז וחשיבה.
באופן דומה, מבחנים אובייקטיביים של תפקוד קוגניטיבי הצביעו על ליקויים בתפקוד מנהלי, זיכרון עבודה, שפה ויכולת מילולית, ויכולת מרחבית בעקבות כימותרפיה לסרטן השד, בהשוואה לשתי חולות סרטן השד שלא עברו כימותרפיה ולנשים ללא סרטן.
פעילות אירובית
בקרב אנשים מבוגרים, כמו גם אלה עם ליקוי קוגניטיבי קל (MCI), פעילות אירובית יכולה לסייע בשמירה או בשיפור התפקוד הקוגניטיבי. למרות שהתערבויות בפעילות גופנית אירובית קודמו בקרב חולי סרטן ושורדי סרטן כדי לשפר את התוצאות הקוגניטיביות, יעילותן עדיין לא ברורה.
עד כה, נערכו למעלה מ-50 מחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) כדי לחקור את ההשפעה של פעילות גופנית אירובית על תפקוד קוגניטיבי בחולי סרטן. עם זאת, רוב המחקרים הללו השתמשו בדגימות קטנות עם מאפיינים שאינם ניתנים להכללה. יתרה מכך, רבים מהמחקרים הללו לא הצליחו להשתמש באמצעי מבחן אובייקטיביים או הערכות דיווח עצמי נאותות, ובכך הגבילו את היכולת לקבוע באופן סופי שיפורים הקשורים להתערבות זו.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי השתמש בנתונים מהניסוי האירובי והתפקוד הקוגניטיבי בנשים עם סרטן השד (ACTIVATE) שנערך באוטווה ובונקובר, קנדה. בסך הכל נכללו במחקר 57 נשים עם סרטן שד החל משלב I עד III שהיו אמורות להתחיל בכימותרפיה.
משתתפי המחקר חולקו באופן אקראי לאימון אירובי יחד עם כימותרפיה, בהשוואה לטיפול הרגיל ואחריו פעילות אירובית לאחר השלמת הכימותרפיה. פעילות אירובית כללה פעילות בפיקוח ובבית.
הניסוי נמשך 12 עד 24 שבועות, תלוי במשטר הכימותרפיה. 13 מבחנים נוירופסיכולוגיים שימשו להערכת קוגניציה באופן אובייקטיבי, יחד עם תפקוד קוגניטיבי שדווח על עצמו וההבדל שנוצר באיכות החיים (QoL).
מה הראה המחקר?
רוב החולים היו לבנים, עבדו לפחות במשרה חלקית והרוויחו פחות מ-100,000 דולר קנדי בשנה. רוב המשתתפים במחקר סיימו לימודים לתארים מתקדמים ולקו בסרטן השד בשלב II.
מגבלות מחלת נגיף הקורונה 2019 (COVID-19) מנעו איסוף נתונים מטבוליים לאחר ההתערבות ב-32 חולים, ואילו נתונים מלאים היו זמינים עבור 31 חולים. בקבוצת הפעילות הגופנית, המטופלים השלימו בממוצע 34 מתוך 43 מפגשים שנקבעו, אשר שיקפו 88% מהמפגשים הללו. אף אחד מהמטופלים לא דיווח על תופעות לוואי כלשהן משטרי הפעילות הגופנית במהלך הניסוי.
נתוני יכולת אירובית וסף הנשמה הצביעו על ירידה גדולה יותר מהבסיס בקבוצת הביקורת בהשוואה לקבוצת הפעילות הגופנית ב-3.6 עד -2.4 מ"ל/ק"ג/דקה, ו-0.24 עד -0.07 ליטר לדקה, בהתאמה. עם זאת, הבדלים אלו לא היו מובהקים סטטיסטית.
התפקוד הקוגניטיבי האובייקטיבי לא השתנה בין קבוצת הפעילות הגופנית והביקורת, בעוד שתפקוד קוגניטיבי שדווח על עצמו השתפר בארבעה מתוך ששת המדדים של כלי הערכה אחד בקבוצת הפעילות הגופנית. בכלי השני, תפקוד קוגניטיבי שדווח על עצמו והשפעתו על איכות החיים השתפרו משמעותית בקבוצת הפעילות הגופנית בהשוואה לביקורות.
מדוע היה מתאם בין פעילות גופנית לקוגניציה?
מספר הסברים עשויים להסביר את חוסר זה של קשר נצפה. לדוגמה, ייתכן שהחולים שנכללו במחקר הנוכחי לא חוו ירידה קוגניטיבית משמעותית במהלך הכימותרפיה. לחילופין, ייתכן שהבדיקות לא הצליחו לזהות שינויים קטנים בתפקוד הקוגניטיבי או שיפורים כלשהם פחתו לאחר האימון ולפני הבדיקה.
השערה שלישית היא שהבדיקות לא מדדו את סוג הליקויים הקוגניטיביים הקיימים בחולים אלו. שינויים אלו עשויים להתפתח מוקדם יותר או להיות מובחנים בצורה מדויקת יותר על ידי דיווח עצמי של ביצועים קוגניטיביים המבוססים על תפקוד יומיומי בעולם האמיתי, כולל נכונות לחזור לעבודה או להרגיש בריא.
ייתכן שתקופת ההתערבות הייתה קצרה מכדי להשפיע על המנגנונים הבסיסיים של פגיעה קוגניטיבית, כגון נוירוגנזה מופחתת וגמישות סינפטית. הגבלות הקשורות למגפה ושינויים בפרוטוקול עשויים גם להשפיע על תוצאות הניסוי.
מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים של תפקוד קוגניטיבי משקפים מאפיינים משמעותיים אך מובחנים של תפקוד קוגניטיבי המשפיעים על תוצאות דיווח עצמי, מה שהופך את המחקר על שניהם לרלוונטיים."
גירוי קוגניטיבי עשוי להידרש יחד עם פעילות גופנית כדי שתהיה לו את ההשפעה הרצויה על הביצועים הנוירופסיכולוגיים. זהו פרקטיקה נוכחית בהתערבות מוקדמת לשיקום קוגניטיבי בחולי סרטן רבים.
מסקנות
בקרב נשים שטופלו בכימותרפיה לסרטן השד, פעילות אירובית שהחלה בתחילת הכימותרפיה שיפרה את התפקוד הקוגניטיבי המדווח על עצמו ואת איכות החיים.
תצפיות אלו תומכות בשילוב התערבויות של פעילות אירובית בטיפול הסטנדרטי בחולי סרטן העוברים כימותרפיה. עם זאת, ממצאי המחקר אינם מצביעים על השפעות הגנה אובייקטיביות ניתנות למדידה של פעילות אירובית מפני פגיעה קוגניטיבית הקשורה לכימותרפיה.
השלכה מעשית חשובה יכולה להיות שהתערבויות שונות עשויות להתאים לקשיים קוגניטיביים אובייקטיביים וסובייקטיביים."