מחקר שפורסם לאחרונה ב רשת JAMA פתוחה דיווחים כי ישיבה ממושכת במקום העבודה עלולה להגביר את הסיכון לתמותה מכל הסיבות ולתמותה ממחלות לב וכלי דם. סידור מקום עבודה של ישיבה לסירוגין ולא-ישיבה עשוי לסייע בהפחתת סיכון תמותה זה.
לימוד: זמן ישיבה תעסוקתי, פעילות גופנית פנאי ותמותה מכל הסיבות ומחלות לב וכלי דם. קרדיט תמונה: fizkes / Shutterstock.com
רקע כללי
אורח חיים בישיבה הפך לרווח יותר ויותר בחיים המודרניים. מקומות עבודה רבים דורשים כיום סידורי ישיבה ממושכים למרות המודעות להשפעות הבריאותיות השליליות הקשורות להתנהגות ממושכת בישיבה.
בשנת 2020, ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם הנחיות הממליצות על הפחתת התנהגויות בישיבה בשל השלכותיהן הבריאותיות. הנחיות אלו מתאימות להנחיות של ארצות הברית לשנת 2018 ו-2019 של בריטניה בנושא פעילות גופנית המרתיעה ישיבה ממושכת.
מחקרים קודמים שחקרו פעילות גופנית בשעות הפנאי מצביעים על כך שרמה מסוימת של פעילות גופנית יומיומית עשויה להפחית את ההשפעות הבריאותיות השליליות של ישיבה ממושכת.
ללמוד עיצוב
במחקר הנוכחי, מדענים חוקרים את ההשפעה של ישיבה תעסוקתית ממושכת על תמותה מכל הסיבות ותמותה הקשורה למחלות לב וכלי דם בקרב אנשים המתגוררים בטייוואן. הם גם מכמתים את כמות הפעילות הגופנית והעצימות הנדרשת בשעות הפנאי כדי למתן את ההשפעות הבריאותיות השליליות הקשורות לישיבה ממושכת.
המחקר הנוכחי כלל 481,688 אנשים מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת המחקר. משתתפי המחקר היו במעקב במשך כ-12 שנים בין 1996 ל-2017. במהלך כל ביקור מעקב, המשתתפים מילאו שאלון על ההיסטוריה הרפואית שלהם וגורמי הסיכון של אורח החיים וסיפקו דגימות ביולוגיות לבדיקה.
במחקר נבחנו שלושה סוגים של סידורי ישיבה תעסוקתיים, שכללו בעיקר ישיבה, ישיבה מתחלפת ואי-ישיבה ובעיקר אי-ישיבה. משתתפי המחקר התבקשו לספק את עוצמת הפעילות הגופנית השבועית בשעות הפנאי ואת משך הפעילות הגופנית שלהם בחודש האחרון. בהתבסס על הדוחות, משתתפי המחקר סווגו לחמש קבוצות פעילות גופנית בשעות הפנאי, כולל לא פעילה, נמוכה, בינונית, גבוהה וגבוהה מאוד.
רמות הפעילות הגופנית הוערכו באמצעות מדד אינטליגנציה של פעילות אישית (PAI), מעקב אחר פעילות גופנית שיכול לשלב דופק מותאמים אישית בתגובה לפעילות. מידע על תמותה מכל הסיבות ותמותה הקשורה למחלות לב וכלי דם התקבל ממרשם המוות הלאומי של טייוואן. מקרי מוות שהתרחשו בשנתיים הראשונות של המעקב לא נכללו כדי למנוע סיבתיות הפוכה.
תצפיות חשובות
כ-60% מקבוצת המחקר היו בקבוצת הישיבה ברובה, 10% בקבוצה הרוב לא יושבת, ו-29% בקבוצת הישיבה והלא יושבת לסירוגין. מצב לא פעיל פיזית דווח על ידי 47% ממשתתפי הקבוצה היושבת ברובה, 51% ממשתתפי הקבוצה בישיבה והלא יושבת לסירוגין, ו-57% ממשתתפי הקבוצה הלא יושבת לרוב.
בסך הכל נרשמו 26,257 מקרי מוות במהלך תקופת המעקב של המחקר בת 12 שנים. מתוך מקרי המוות הללו, כ-57% התרחשו בקבוצה ברובה בישיבה. מבין 5,371 מקרי מוות הקשורים למחלות לב וכלי דם, 60% התרחשו בקבוצה בעיקר בישיבה.
לאחר התאמה למין, גיל, רמת השכלה, מצב עישון ושתייה ואינדקס מסת הגוף (BMI), הניתוח גילה שלאנשים שיושבים בעיקר בעבודה יש סיכון גבוה ב-16% וב-34% לתמותה מכל הסיבות ולתמותה קרדיווסקולרית. בהתאמה, בהשוואה לאלה עם סידורים תעסוקתיים לרוב שאינם בישיבה. בהשוואה לרוב משתתפים שאינם יושבים, משתתפים יושבים לסירוגין ולא יושבים לא היו קשורים לסיכון מוגבר לתמותה.
סיכון מוגבר לתמותה מכל הסיבות ותמותה קרדיווסקולרית בקבוצת הישיבה ברובה נצפה בקרב גברים, נשים, משתתפים צעירים ומעלה מגיל 60, מעשנים, מעולם לא מעשנים ואנשים עם מצבים בריאותיים כרוניים, כגון סוכרת ויתר לחץ דם.
בהתחשב באנשים עם רמות פעילות גופנית בשעות הפנאי שנעות בין לא פעיל לגבוה, סיכון גבוה משמעותית לתמותה מכל הסיבות נצפה בקבוצה בעיקר בישיבה בהשוואה לאלו בקבוצות ברוב לא יושבות ולסירוגין בישיבה ולא בישיבה. עם זאת, לא נצפו הבדלים משמעותיים בסיכון לתמותה בין קבוצות הישיבה התעסוקתית שנחקרו ברמת פעילות גופנית גבוהה מאוד בשעות הפנאי.
עבור אנשים שיושבים בעיקר בעבודה עם פעילות גופנית נמוכה או ללא פעילות גופנית בשעות הפנאי, עלייה בפעילות הגופנית בשעות הפנאי ב-15 ו-30 דקות בכל יום הפחיתה את סיכון התמותה שלהם לרמה דומה לזו של אנשים לא פעילים לרוב שאינם יושבים בעבודה. . סיכון מופחת משמעותית לתמותה נצפה גם עבור אנשים עם ציון PAI של יותר מ-100.
משמעות המחקר
המחקר הנוכחי מגלה שישיבה תעסוקתית ממושכת עלולה להגביר את הסיכון לתמותה מכל הסיבות ולתמותה קרדיווסקולרית. סיכון זה יכול להיות מוחלש על ידי הפסקות קבועות בעבודה והשלמת 15-30 דקות יומיות של פעילות גופנית בשעות הפנאי.
