המחקר שפורסם באפידמיולוגיה ובראשותו של ארליין גרונימוס, פרופסור בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת מישיגן וחבר באקדמיה הלאומית לרפואה, בדק קהילות מקומיות ואת ההשפעות של ארגון מחדש מקרו -כלכלי על אי -שוויון חינוכי הולך וגובר בבריאות ותוחלת חיים.
גרונימוס ועמיתיו מצאו כי ירידה כלכלית לטווח הארוך השפיעה על תוחלת החיים, במיוחד בקרב מבוגרים עם רמות השכלה נמוכות יותר.
באמצעות נתונים משנת 1990 עד 2017, המחקר הראה כי אמריקאים החיים באזורים עומדים כלכלית היו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול ממתח רב יותר ורמות גדולות בהרבה של מחלות כרוניות וחיות 1-2 פחות שנים בין גילאים 25-84 בהשוואה לאנשים באזורים משגשגים יותר במדינה.
"ממצאים אלה מראים כי שינויים כלכליים מבניים במחצית המאה האחרונה היו השפעות עמוקות וארוכות טווח על הבריאות-במיוחד עבור עובדים פחות משכילים", כתבו מחברי המחקר.
גרונימוס אמר כי המחקר "תומך בתפיסה הכללית כי ארגון מחדש של מקרו -כלכלי השפיע על תוחלת החיים באופן לא שוויוני עבור פחות לעומת מבוגרים משכילים יותר בקרב גברים ונשים אמריקאים לבנים ושחורים כאחד, ותורם לשיעורי מוות גבוהים יותר ושנים נוספות של החיים שאבדו עבור מחיים פחות משכילים באזורים גיאוגרפיים, כאשר ההזדמנויות הכלכליות ביותר הושפעו באופן מוחלט על ידי המקרו -קרואונומיות."
גרונימוס וצוות המחקר בדקו כיצד שינויים כלכליים השפיעו על חלקים שונים בארה"ב כדי לבדוק אם התזוזות הללו עזרו להרחיב את הפער בתוחלת החיים על ידי חינוך-ואילו מצבי בריאות מסכנים חיים היו אחראים.
מחקריהם מצאו כי אובדן עבודה, ביטחון הפחתה והשפעות שליליות אחרות של הכלכלה המשתנה, כולל גלובליזציה וקידום טכנולוגי, הגבירו את הלחץ שאנשים כבר חשים מלנסות להצליח.
"היכולת של עובדים פחות משכילים לגמור את החודש להיפגש, להימנע מחוסר ביטחון או גישה למזון או גישה נדרשת הועלה על ידי שירותי בריאות בעקביות מאז 1980," אמר גרונימוס. "לנוכח קשיים כלכליים ממושכים והדרה חברתית, עובדים פחות משכילים עוסקים בהתמודדות אדפטיבית במאמץ גבוה.
"לדוגמה, עבודה בכמה משרות בעלות שכר נמוך, המשקפת את האמונה שאפשר להתגבר על אי הוודאות הכלכלית שלהם במאמץ ובעקשנות. אל מול הרוחות החברתיות החזקות, ההתמודדות העקשנית הזו יכולה להביא לצורך בלאי, או לבלוע של מערכות גוף קריטיות, להגדיל את הסיכון למחלות קרדיומטבוליות וסרטנים."
תוחלת החיים למבוגרים קפאה על שמריה בקבוצה זו במהלך חצי המאה האחרונה שהתחילה הרבה לפני מגיפת קוביד -19, אמר גרונימוס. הקיפאון היה במקביל לסיכויים כלכליים הידרדרו עבור המבוגרים הכי פחות משכילים מכיוון שמשרות אבדו לגלובליזציה ולשינוי טכנולוגי.
בניגוד לנרטיבים פופולריים, המחקר מצא כי גם מקרי מוות מוגברים מהתאבדות או שימוש בסמים לא היו המניעים העיקריים של פער תוחלת החיים. במקום זאת, הסטייה נבעה ברובה מתמותה גבוהה יותר מסרטן, מחלות לב וכלי דם מטבוליות ומצבים פנימיים אחרים הקשורים ללחץ כרוני.
"חשוב להכיר בכך שממצאים כאלה אינם מצמצמים את החשיבות וההרס של מגיפת האופיואידים באמריקה של המאה ה -21 או את הצורך שלנו להתייחס אליה," אמר גרונימוס. "רק שגורמים אחרים כמו שיווק ממוקד ומרשם יתר של אופיואידים בעשורים הראשונים של המגיפה וההיצע והנגישות הרחבה הגוברת של פנטניל, אופיואיד סינטטי קטלני ביותר, בעשור האחרון הם ההסברים העיקריים לאפידמי האופיואידים ומקרי מוות."
החוקרים אמרו כי הפחתת מקרי המוות של מחלות כרוניות תדרוש פעולה חברתית כדי לפלס את מגרש המשחקים עבור כל העובדים, ולא רק לעודד שינויים בהתנהגותם הבריאותית האישית. והם מעודדים את קובעי מדיניות הכלכלה והבריאות להתאמן להשפעות הבריאותיות השליליות של שינויים מבניים גדולים במשק לצורך בריאותם של עובדים פחות משכילים.
מחברים משותפים של המחקר כוללים: טימותי וויידמן ווינסנט פנסיני מהמכון העירוני, ג'ון בונד מ- UM והלשכה הלאומית למחקר כלכלי, ומייפנג יאנג מאום.
