הלילה הוא ליל תשעה באב והקהל שבוודאי היה מרגיש יותר נוח להעביר את ליל הצום בבית עם מזגן דולק ותוכניות טלוויזיה על חורבן הבית, מגיע וממלא את אולם בית הכנסת "לכו נרננה" עד אפס מקום.
דר' מרדכי (מוטי) קידר, מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, הרצה בערב תשעה באב בפני מאות משתתפים על ההיסטוריה או מה שיותר מדוייק על ה"אין היסטוריה" של האסלאם בירושלים. ההרצאה החלה בסקירה היסטורית של האיסלאם ובעובדה שהפתיעה את כל המאזינים שירושלים אינה מוזכרת אף לא פעם אחת בקוראן לא בשמה המפורש ולא בשום כינוי. קידר מספר על השתלשלות ההיסטורית שגרמה לירושלים להיחשב כשלישית בחשיבות המקומות הקדושים לאיסלאם לאחר מכה ומדינה. חשוב להדגיש כי עמדה זו על קדושתה של ירושלים קיימת רק אצל הפלג הסוני ולא אצל הפלג השיעי.
ירושלים, טוען ד"ר קידר, מקבלת חשיבות באיסלם רק על פי הצרכים הפוליטיים של המנהיגים המוסלמים. הצורך הפוליטי לתת לירושלים חשיבות החל מימיו של מוחמד לאחר שסיים את כתיבת הקוראן בה לא נתן איזכור לירושלים אפילו לא פעם אחת. מוחמד, שרצה להוכיח לבני עמו שהאיסלם תפסה את מקומם של הנצרות והיהדות לקח על עצמו משימה לאסלם את בני השבט היהודי "חייבר" שהתגוררו באיזור מכה ועל מנת לחבב עליהם את האיסלאם, קבע את כיוון התפילה לירושלים. לאחר שבני השבט סרבו להתאסלם הוציא להורג את בני השבט וקבע את מכה כעיר הקדושה לאיסלם.
דוגמה נוספת לפוליטיזציה של האיסלם בנוגע לירושלים היתה בימי חליפות בית אומיה שעלו לשלטון לאחר שרצחו את החליף עלי דבר שגרם לקרע הגדול באיסלאם בין הסונים לשיעים. חליפות בית אומיה קבעה את משכנה בדמשק ושלחה את הצבא הערבי החזק לכבוש את כל צפון אפריקה בהכנה לקראת הפלישה לספרד ובמזרח הגיע הצבא עד לאפגניסטן של ימינו. דמשק, מושב המלכות הסונית, הפכה לעיר מסואבת ומושחתת והנהגת העיר מכה בה שוכנת הקעבה סירבה לאפשר לבני דמשק ולאנשי בית אומיה להגיע למכה ולקיים את מצוות החאג' – מצווה שהמקיים אותה מטוהר מכל חטאותיו. בני אומיה, למרות עוצמתם הרבה לא יכלו לדכא את המרד במכה משום שצבאם היה עסוק במלחמות הכיבוש הגלובלי. במקום זאת החליטו ליצור פיתרון פוליטי ובנו מסגד בירושלים שאליו העתיקו את מצוות החאג' – טיהור וכפרה על ידי סיבוב המסגד במקום הכעבא במכה. לאחר מספר שנים, כשהמרד במכה הסתיים – בוטלה ההמצאה של החאג' הירושלמי וירושלים נשכחה מלב המוסלמים עד לתחילת המאה העשרים.
בתחילת המאה העשרים עם תחילת שיבת העם היהודי לארצו החליטה מנהיגות ערביי ארץ ישראל שבשל המאבק הפוליטי נגד הציונות יש לתת משמעות דתית לירושלים והעלו מתהום הנשיה את ירושלים כמקום השלישי הקדוש למוסלמים (לסונים בלבד). מאז משמש הר הבית כסלע מחלוקת בין שתי הדתות.
לסיום הקרין דר' מוטי קיידר ראיון שהתקיים עמו ברשת אלג'זירה בה הוא סותר כל טענה שהעלה המראיין על זכות האיסלם על ירושלים, והותיר אותו ללא מילים נוכח העובדות ההיסטוריות אותן הפגין דר' קיידר והזכות הבלעדית של היהודים על ירושלים.