בקונצרט סליחות שהתקיים השבוע ברחבת יד לבנים נשא יו”ר המועצה הדתית רעננה אריה פרידמן דברי ברכה לקראת השנה החדשה. מה המשמעות של המילה “שנה”? איך קשורה נעמי שמר לנושא? ומה ההפך של “אשמנו בגדנו”?


המילה “שנה” טומנת בחובה שתי משמעויות הפוכות: משמעות אחת נגזרת מהמילה “שינוי”. כמילות שירה של נעמי שמר “שיפה ושונה תהיה השנה אשר מתחילה לה היום…”. אנו מצפים לשינוי לטובה “תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה”. אנו מציינים התחדשות, רעננות ויציאה לדרך חדשה.

בה בעת למילה “שנה” יש משמעות הפוכה לגמרי המתבטאת בפועל “לִשנות”, לחזור שוב על אותה פעולה, לשנן. הד למשמעות זו נמצא גם הוא באותו שיר של נעמי שמר – “ליבנו ענה בשירה נושנה”. אנו חוזרים שוב אל השירה הנושנה, אל אותם תפילות בית אבא, המגיעות אלינו מהלב, חוזרות אלינו שוב ושוב ומציפות אותנו בגעגועים למה שכבר עשינו, למה שאנו חוזרים ועושים מדי שנה.

אז לֶשנות או לִשנות? מה אנו מציינים בראש השנה – את הרצון לשינוי? התחדשות? מחיקה של העשייה בשנה החולפת והחלפתה בדרך חדשה? או שמא בדיוק ההיפך – חזרה על המנהגים, המנגינות, התפילות והבקשות, בדיוק כפי שעשינו בשנה שעברה?

ראש השנה הוא שילוב של 2 ההפכים. לֶשנות ולִשנות. שינון ושינוי. היהדות דורשת מאתנו לבצע את שתי הפעולות בו זמנית. בשינון תמידי של אותו טקסט ישן ועתיק אנו זועקים לשינוי. תפילות הימים הנוראים מאפשרות לנו לעשות דין וחשבון לעצמנו על מעשינו. לעבור עליהם לראות במה עלינו להשתפר, במה עלינו להשתנות אבל בה במידה שומה עלינו לראות גם מה עשינו שעלינו לשנן ולחזור עליו. מה הם  נקודות החוזקה שלנו, במה התקדמנו השנה ואיך השפענו לטובה. לצד תפילת ה”אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי” המפרטת את רשימת החטאים שלנו שמחייבים אותנו לֶשנות, נזכור גם את המעשים הטובים שלנו שאותם עלינו לִשנות  ולכבודם נצרף תפילה נוספת, תפילת ה”אהבנו, בנינו, גדלנו במידות, דיברנו יופי, כיבדנו הורים…”.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה