כאמור, לפני כשבועיים הגיש את התפטרותו מתפקיד זה עוזי ארד ובמקומו יכהן יעקב עמידרור. אך נדמה שיושרה, ריבוי איכויות, פטריוטיות, מקצועיות ואמונה חזקה בצדקת הדרך אינם מספיקים למילוי תפקיד זה – כך טוענים אנשי שמאל מאז עלה המינוי על הפרק. היו מהם שטענו בתחילה כי העובדה שעמידרור שומר תורה ומצוות , תמנע ממנו לעבוד בשבת – כאילו שבשאר התפקידים שמילא, נושא זה עלה על הפרק. כעת טוענים שדעותיו קיצוניות. כל מי שמכיר את יעקב עמידרור יודע כי ישנה סיבה אחת שאנשי השמאל הנאור, הפתוח וההגון (לדעותיו השמאלניות בלבד) – מחפש כל דרך ותירוץ עלוב כדי למנוע מינוי ראוי מסיבה אחת פשוטה. דעותיו המוצקות מוכיחות לכל בר דעת כמה שוגה השמאל בתפיסת המצב בארץ וכל מי שחושב אחרת מהווה סכנה כלפיהם.
אלוף במיל' יעקב עמידרור נולד ביום ביום בו פרצה מלחמת העצמאות – ו' באייר תש"ח. את שירותו הצבאי החל בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, ולחם במסגרתו במלחמת ששת הימים בקרבות ברצועת עזה וברמת הגולן. לאחר המלחמה יצא לקורס קציני חי"ר. עבר לאגף המודיעין. במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית המצרית כקצין בחפ"ק של אוגדה 162.
עמדירור שירת כראש חטיבת המחקר באמ"ןף כמזכיר צבאי לשר הביטחון וכמפקד המכללות של צה"ל, כולל המכללה לביטחון לאומי, תפקיד זה הפך אותו לדתי הראשון בצה"ל שקיבל דרגת אלוף.
כיום מכהן כסגן נשיא "מכון לנדר" לאחר שמילא שורה של תפקידים במישור הציבורי כראש הצוות הממונה על חיפוש הנעדרים בחזית המצרית. עמד בראש הוועדה לבדיקת פעילות המודיעין במלחמת לבנון השנייה ומשמש כפרשן הצבאי של החינמון "ישראל היום".
ב-2008 מונה לעמוד בראש הועדה הציבורית לקביעת את רשימת המועמדים של מפלגת הבית היהודי שאמור היה לאחד את כל נציגי הציונות הדתית תחת קורת גג אחת בבחירות לכנסת השמונה עשרה. נסיון זה נכשל בשל פרישת תקומה וקוממיות שרבניהם לא קיבלו את החלטות הועדה הציבורית.
עמידרור היה מהמתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות ועם תחילת מבצע "עופרת יצוקה" קרא לכבוש את כל רצועת עזה.
עמידרור תושב העיר שנים רבות, חבר קהילת "היכל בנימין", נשוי לדורית ואב לחמישה.
