מדענים במכון פרנסיס קריק מצאו יעד טיפול חדש להפרעת חוסר CDKL5 (CDD), אחד הסוגים הנפוצים ביותר של אפילפסיה גנטית.
CDD גורם להתקפים ולפגיעה בהתפתחות אצל ילדים, ותרופות מוגבלות לניהול תסמינים במקום להתמודד עם שורש המחלה. ההפרעה כוללת איבוד תפקוד של גן המייצר את האנזים CDKL5, המזרחן חלבונים, כלומר הוא מוסיף מולקולת פוספט נוספת כדי לשנות את תפקודם.
בעקבות מחקר עדכני מאותה מעבדה שהראה שתעלת סידן יכולה להיות מטרה לטיפול ב-CDD, הצוות זיהה כעת דרך חדשה לטיפול פוטנציאלי ב-CDD על ידי הגברת פעילותו של אנזים אחר כדי לפצות על אובדן CDKL5.
במחקר שפורסם היום ב פסיכיאטריה מולקולרית, המדענים חקרו עכברים שאינם מייצרים את האנזים CDKL5. עכברים אלה מראים תסמינים דומים לאנשים עם CDD כמו למידה לקויה או אינטראקציה חברתית.
החוקרים זיהו לראשונה ש-CDKL5 פעיל בתאי עצב בעכברים אך לא בסוג אחר של תאי מוח הנקראים אסטרוציט. בתאי העצב הם מדדו את רמת הזרחון של EB2, מולקולה שידועה כמטרה של CDKL5, כדי להבין מה קורה כאשר CDKL5 אינו מיוצר.
מעניין שאפילו בעכברים שאינם מייצרים CDKL5, עדיין התרחש זרחון של EB2, מה שהציע שאנזים דומה אחר חייב להיות מסוגל גם לזרחן אותו.
על ידי התבוננות באנזימים הדומים ל-CDKL5, החוקרים זיהו כי אחד שנקרא CDKL2 מכוון גם ל-EB2 ונמצא בנוירונים אנושיים. בעכברים ללא CDKL5 ו-CDKL2, שאר הזרחון של EB2 ירד כמעט במלואו.
החוקרים הגיעו למסקנה שלמרות שרוב הפעילות מגיעה מ-CDKL5, כ-15% הם מ-CDKL2, והנותרים <5% מאנזים אחר שטרם זוהה.
המחקר שלהם מצביע על כך שהעלאת רמת ה-CDKL2 באנשים הסובלים ממחסור ב-CDKL5 עשויה לטפל בחלק מההשפעות על המוח בהתפתחות המוקדמת.
CDD הוא מצב הרסני שמשפיע על ילדים צעירים מלידה, ואיננו יודעים כמות עצומה מדוע אובדן האנזים האחד הזה הוא כה הרסני עבור המוח המתפתח. באמצעות מחקר זה, זיהינו דרך אפשרית לפצות על אובדן CDKL5. אם נוכל להעלות את רמות CDKL2, אולי יום אחד נוכל לעצור את התפתחות התסמינים או להחמיר."
סילה אולטניר, ראש קבוצה של המעבדה לקינאזות ופיתוח מוח, מכון פרנסיס קריק
החוקרים חוקרים כעת אם ניתן לטפל בעכברים ללא CDKL5 על ידי גירוי תאי המוח שלהם לייצר יותר CDKL2. המעבדה עובדת גם עם חברות ביוטכנולוגיה כדי לזהות מולקולות המגבירות את CDKL2 עבור תרופות חדשות פוטנציאליות ל-CDD.
מרגו סילבסטר, לשעבר דוקטורנט בקריק וכיום חוקר פוסט-דוקטורט במכון מקס פלנק לחקר המוח בפרנקפורט, אמר: "התגליות שלנו מציעות תובנות חדשות לגבי הביטוי והוויסות של CDKL5 במוח. יתרה מכך, הזיהוי של CDKL2 בתור אנזים מפצה פוטנציאלי מספק תקווה לחשיפת טיפולים טובים יותר שיוכלו באמת לעשות הבדל בחיי הילדים עם המצב ההרסני הזה. מחקר זה חייב את הצלחתו לכל המחברים המעורבים בפרסום, אך גם לתמיכה הבלתי מעורערת שקיבלנו מהמחקר הטכני צוותים בקריק – צעקה גדולה להם!"
המחקר מומן על ידי קרן Loulou, קרן פרטית המוקדשת לפיתוח תרופות טיפוליות ובסופו של דבר ריפוי ל-CDD.
