Search
הנחיות חדשות להדמיית קולטן לאסטרוגן בחולות סרטן שד המשתמשות ב-FES PET

יעד חדש שזוהה כדי להילחם בהשמנה הנגרמת על רקע גיל המעבר

ירידה באסטרוגן במהלך גיל המעבר גורמת לשינויים בפיזור השומן בגוף ולמחלות לב וכלי דם ומטבוליות נלוות, אך מחקר חדש מזהה טיפולים פוטנציאליים שעשויים יום אחד להפוך את השינויים הלא בריאים הללו.

המחקר, "Cxcr4 מווסת מאגר של אבות אדיפוציטים ותורם לשומן באופן תלוי מין", פורסם ב-5 באוגוסט 2024 ב- תקשורת טבע.

החוקרים גילו שקולטן בשם Cxcr4, כשהוא חסום בעכברים, הפחית את הנטייה של תאי גזע שומן להתפתח לשומן לבן, הנקרא גם רקמת שומן לבנה. טיפול זה עשוי להיות משולב עם מינונים נמוכים של טיפול באסטרוגן כדי לחתוך שינויים בפיזור השומן בגוף בנשים בגיל המעבר ולהגן מפני מחלות קרדיומטבוליות. בנסיבות רגילות, טיפול באסטרוגן דורש מינונים גבוהים יותר כדי להיות יעיל, מה שגם מעלה את הסיכון של המטופלת לחלות בסרטן השד.

אנחנו מתחילים להבין איך נוצר שומן בין אנשים גברים ונשים וזה מאפשר לנו לחשוב אחרת על מגיפת ההשמנה. אם נחשוב על התרחבות רקמת השומן הלבנה, אז מה הם המתווכים לכך? ואז, האם אנחנו יכולים לכוון את המתווכים האלה כדי שיהיו להם השפעות מועילות, ואולי המטרות האלה יהיו שונות לחלוטין בין זכרים ונקבות".

דניאל ברי, פרופסור עוזר, מדעי התזונה, המכללה לאקולוגיה אנושית, אוניברסיטת קורנל

חוקרים יודעים כבר שנים שהורמוני מין – טסטוסטרון ואסטרוגן – ממלאים תפקידים בוויסות התפתחות השומן. אסטרוגן בדרך כלל מקל על שומן תת עורי "בריא", שהוא מגן מבחינה מטבולית. כאשר מסירים אסטרוגן, כמו למשל בתקופת גיל המעבר, נשים מאבדות את השומן ה"בריא" שלהן ויש להן עלייה של "שומן לבן לא בריא, זה המקום שבו מאוחסנות קלוריות נוספות. "כך נשים מתחילות לפתח מחלות קרדיומטבוליות בשנות ה-50 לחייהן". אמר ברי.

במחקר, ברי ועמיתיו, כולל המחברים הראשונים בנימין שטיינר, Ph.D. 22', בעבר במעבדה של ברי; אביגיל בנווי, דוקטורנטית; ודרק לי, '21, MS '23, שניהם חברים כיום במעבדה של ברי, התמקדו בקולטן הכימוקין Cxcr4, הידוע ביכולתו למשוך תאי גזע ולהחזיק אותם במיקרו-סביבות כשהם מתבגרים. תאי גזע אלו יכולים להפוך לסוגים שונים של רקמות. חלקם מקבלים אותות ומתחייבים להפוך לאדיפוציטים (תאי שומן). כל התהליך הזה של התחייבות לתא שומן והפיכתו לתא שומן מכונה שושלת השומן – ההיסטוריה של התא מתא גזע לתא שומן.

הצוות השתמש בעכבר מהונדס שאיפשר להם למחוק Cxcr4 בתוך שושלת שומנית זו, ובכך הסיר את הקולטן. הם גילו שכאשר Cxcr4 נמחק, לעכברים הזכרים היו רק הפחתה קלה ברקמת השומן הלבנה. אבל כאשר הם בדקו את הבנות למלטות, הם גילו חוסר ברקמת שומן לבנה.

בידיעה ש-Cxcr4 מווסת את הביולוגיה של תאי גזע, החוקרים בדקו אם מחיקת הקולטן הובילה לתאי גזע להיות מחויבים פחות או יותר להפוך לתאי שומן לבנים.

"כשמחקנו את Cxcr4 גילינו שתאי הגזע היו פחות מחויבים לשושלת השומן בעכברים נקבות, ונראה שהם היו רגישים יתר לטיפולי אסטרוגן", אמר ברי. הממצא האחרון מצביע על כך שמינונים נמוכים יותר של טיפול באסטרוגן יכולים להוכיח את יעילותם בהיעדר או עיכוב תרופתי של Cxcr4.

"זה הוביל אותנו לרעיון ששינינו את הדינמיקה של שושלת השומנים", אמר ברי, "ואנחנו חושבים שהאסטרוגן מתווך את הפעילות הזו".

כדי לבדוק זאת, הצוות הסיר את השחלות, המייצרות אסטרוגן, מעכברים נקבות אלה. "ראינו שהשומן שלהם חזר כשהסרנו אסטרוגן מגופם", אמר.

הממצא מציע דרכים מבטיחות להבנה נוספת כיצד רקמת שומן בריאה ולא בריאה מתפתחת מתאי גזע, מה שיכול יום אחד לעזור להתמודד עם מגיפת ההשמנה. זה גם מציע כיוון להפחתת שומן לבן לא בריא בנשים לאחר גיל המעבר, על ידי חסימת Cxcr4 ולאחר מכן מתן טיפול אסטרוגן במינון נמוך המגביל את תופעות הלוואי המזיקות של סרטן השד. טיפול כזה יכול גם למנוע מחלות לב וכלי דם ומחלות מטבוליות הקשורות לעודף רקמת שומן לבן.

דילוג לתוכן