חום ולחות של אוגוסט, חופש גדול, תשעת הימים. לפי כל הכללים אנשים יבחרו להעביר ימים אלו במזגן בבית, מינימום תנועה, מינימום מאמץ. כנראה שלציבור הדתי יש תובנות אחרות לגבי ניצול הימים החמים הללו.

במהלך הימים ראשון- חמישי השבוע התקיימו במכללת הרצוג בגוש עציון, חמישה ימי עיון בתנך. לוגיסטיקה ברמה שלא מביישת שום מבצע צבאי. אם נתייחס לסיכום לוגיסטי יהיו לפנינו הנתונים הבאים: 15000 משתתפים (2500-3000 ביום), 255 הרצאות, טובי המרצים, והרבנים, מתחמי מאהל, בתי מדרש, כיתות, פינות שתיה חמה וקרה וכיבוד קל, סידורי לינה, סדר אירגון ו….ניקיון.

השנה קדמו לימי העיון פולמוסים, ויכוחים ואף השמצות מצד גורמים רבניים שונים. מושגים כמו “תנ”ך בגובה העיניים” ו”תנ”ך לרפורמים” ועוד מיני התבטאויות קשות שהדעת לא מקבלת הושמעו כנגד מפעל עצום זה. ברור כי ישנם חילוקי דעות על לימוד תנ”ך ופרשנותו שהרי חז”ל קבעו ש”שבעים פנים לתורה”- אבל כנראה רק פנים מסוימות וגישות מסוימות מותר להשמיע. למרות כל ההשמצות מכללת הרצוג היתה מלאה עד אפס מקום בציבור רחב שנפשו חשקה בלימוד תורה ואינו נכנס לוויכוחים בין ישיבות שונות ובין רבנים שונים.

תחילתם של ימי עיון אלו הינה בימי השתלמות של מורים לתנ”ך בלבד, אלא שחווית הלימוד הועברה מפה לאוזן מחבר לחבר עד שבשנים האחרונות הימים הללו הם שם דבר בציבור הדתי. מי מגיע- פסיפס הציונות הדתית. צעירים בחופשה, חיילים שקיבלו יום חופש, נערות מדרשה, זוגות צעירים יותר וצעירים פחות שלקחו יום חופש, פסק זמן ממרוץ החיים המטורף, כדי ללמוד ולהתבשם מן האווירה, חובשי כיפה על כל גדליה וסוגיה, ונשים עם ובלי כיסויי ראש, חצאית או מכנסייים- הכל הולך, העיקר שאתה אוהב תנ”ך.

בלטו בשטח חלק נכבד מתושבי רעננה. בכל מקום ובכל הפסקה נפגשו המבטים הרעננים. החלפנו חוויות ודעות ובארוחת הצהריים היה אפילו זמן להעביר את תמצית השיעורים שבהם לא נכחת מאחד לשני.

נקווה כי המחלוקות שהתעוררו השנה  יקראו מחלוקות לשם שמים ולא מחלוקות בגינם נחרב בית המקדש השני.