ילדים שאוכלים דגים הם פרוסוציאליים יותר, אך האם זה משפיע על האינטליגנציה?

מחקרים חדשים מראים שילדים שאוכלים פחות פירות ים נוטים יותר להיאבק בחסד ואינטראקציה חברתית. האם הגדלת צריכת הדגים יכולה להיות המפתח לגידול ילדים פרוזוציאליים יותר?

מחקר: צריכת פירות ים אצל ילדים בגיל 7 שנים ותוצאות התפתחות עצביות במחקר קבוצות תצפיתיות (ALSPAC). קרדיט תמונה: Gorillaimages / Shutterstock

במאמר שפורסם לאחרונה בפורסם ב כתב העת האירופי לתזונההחוקרים בדקו כיצד אכילת פירות ים משפיעה על התנהגותם של ילדים ועל התוצאות הקוגניטיביות. הממצאים שלהם מצביעים על כך שילדים שבין שבע לתשעה שאכלו פחות פירות ים היו בעלי סיכוי נמוך יותר להפגין 'התנהגויות פרוזוציאליות' – כמו התנדבות או הפגנת שיקול לאחרים – שהיוו לאלה שאכלו יותר פירות ים.

רֶקַע

תזונה היא קריטית להתפתחות המוח של ילדים, ופירות ים, בפרט, עשירים בחומרים מזינים חיוניים כמו ויטמין D, כולין, סלניום, יוד, חלבון וחומצות שומן אומגה 3 ארוכות שרשרת.

בעוד שהגוף יכול לייצר כמה חומצות שומן אומגה 3, צריכת תזונה נחוצה לשמירה על רמות נאותות. חומרים מזינים אלה תומכים בצמיחה כוללת, בוויסות ההורמונים ובתפקוד המוח.

יש לקחת בחשבון דו"ח של 2023 של ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות הדגישו את היתרונות של צריכת פירות ים לאנשים בכל הגילאים, אם כי יש לקחת בחשבון את החששות מפני מזהמים כמו מתכות כבדות ורעלים אחרים כמו דיוקסינים ו- PCB. מתח זה בין היתרונות התזונתיים לבין הסיכונים הפוטנציאליים עשוי לתרום לצריכת פירות ים נמוכה אצל ילדים.

בבריטניה, הנחיות ממליצות להאכיל ילדים לפחות שני חלקים של דגים בכל שבוע, כולל חלק אחד של דגים שמנוניים, אך סקרים מראים כי הצריכה בפועל נמוכה בהרבה, מה שעלול להגביל את צריכת החומרים המזינים הקריטיים שלהם. לדוגמה, צריכת פירות הים החציונית במחקר הייתה 123 גרם בשבוע, מתחת ל -190 גרם המומלצים.

אף על פי שמחקרים מראים כי צריכת פירות ים מצד האם במהלך ההיריון משפיעה חיובית על התפתחותם של ילדים, הרבה פחות מחקרים בדקו את ההשפעות של פירות ים הנצרכים ישירות על ידי ילדים, מה שהופך את תחום המחקר לחשוב לחשוב.

על המחקר

החוקרים בדקו כיצד צריכת פירות ים על ידי ילדים בני שבע הקשורים לתוצאות קוגניטיביות מבחינת ציוני כמות המודיעין (IQ) בגיל שמונה והתפתחות התנהגותית מבחינת ציונים בשאלון החוזקות והקשיים (SDQ) בגיל שבע ותשע.

הם הגדירו מנת משכל תת -אופטימלית כאלו עם 25% הנמוכים ביותר מהציונים ו- SDQ תת -אופטימלי כאלו עם קשיים גבוהים או גבוהים מאוד עם התנהגות וציונים נמוכים או נמוכים מאוד להתנהגות פרוסוציאלית.

הם השתמשו בנתונים ממחקר גדול שנערך בבריטניה, שכללו נשים בהריון עם 14,541 הריונות רשמו ו -913 ילדים שנוספו לאחר מכן.

כאשר ילדים שהשתתפו היו שבע, המטפלים שלהם רשמו את צריכת פירות הים שלהם, כולל דגים שמנוניים, דגים לבנים ורכיכה, בשאלון תדר מזון. צריכת פירות ים חושבה בתחילה בגרמים לפני שסווגה כמי שהייתה עד שתי מנות (אם פחות מ -190 גרם בשבוע), יותר משני מנות (אם 190 גרם או יותר בשבוע), או אף אחת.

הקשר בין צריכת פירות ים ל- SDQ הוערך באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית ובדיקות סטטיסטיות. המודלים שקלו גורמים מבלבלים כמו הנקה, משקל לידה, שימוש באלכוהול אימהי או סיגריות במהלך ההיריון, חינוך אימהי ומין הילד.

ממצאים

לאחר שהכלול משתתפים עם נתונים חסרים מהניתוח, המדגם הסופי כלל 5,969 ילדים עם נתוני מנת משכל, 8,276 עם נתוני SDQ בגיל שבע, ו 6,819 עם נתוני SDQ בגיל תשע בנוסף לנתוני התזונה.

המשתתפים שנכללו במדגם הסופי היו בעיקר מרקע אמיד ורקע לבן בעיקר. יש סיכוי גבוה יותר להן אמהות ששתו אלכוהול כשהן בהריון אך פחות סבירות להן אמהות שעישנו. לא היו הבדלים מובהקים בין ילדים שהוחרגו וכלל ילדים מבחינת צריכת פירות הים שלהם, אך כללו ילדים שהיו בעלי סיכוי גבוה יותר שאמהות שצרכו כמויות גבוהות יותר של פירות ים בזמן ההריון.

צריכת פירות הים החציונית לילדים הייתה 123 גרם בכל שבוע, כאשר 7.2% לא אכלו פירות ים, 63.9% אכלו עד שתי מנות, ומעט מתחת ל 29% אכלו יותר משתי מנות. דגים לבנים היוו כמעט מחצית מצריכת פירות הים, ודגים שמנוניים היוו 7%בלבד.

החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים ב- IQ על בסיס צריכת פירות ים. מחברי המחקר מראים כי הדבר יכול להיות מכיוון שגילם של 7 יכול להיות מעבר לחלון הקריטי עבור היבטים מסוימים של התפתחות עצבית, כי בדרך כלל צריכת פירות ים הייתה נמוכה, או שמדדי ה- IQ ששימשו לא היו רגישים מספיק כדי לאתר השפעות עדינות.

עם זאת, עבור ציוני התנהגות, צריכת פירות ים גבוהה יותר הייתה קשורה לציונים פרוסוציאליים גבוהים יותר (מה שמצביע על יותר טוב לב או עזרה) כמו גם פחות בעיות עמיתים ופחות היפראקטיביות, אם כי הקשר העקבי והחזק ביותר היה עם התנהגות פרוסוציאלית. מתאם אלה נצפו בגילאי שבע ותשע.

מודל הרגרסיה מצא עדות רבה יותר לקשר בין התנהגות פרוסוציאלית לצריכת פירות ים, שיכולים להיות מונעים על ידי חומרים מזינים כמו חומצות שומן אומגה 3, אם כי המחקר מצא רק קשר חלש כאשר נראה ספציפית בצריכת DHA.

ילדים בני שבע שלא אכלו שום פירות ים היו בעלי סיכוי גבוה יותר ל -35% (יחס הסיכויים 1.35) עם ציונים נמוכים להתנהגות פרוסוציאלית, בעוד שאלו שאכלו עד שתי מנות היו סבירות יותר של 25% (יחס הסיכויים 1.25) מאלו שאכלו יותר משני חלקים בשבוע. מגמה זו נמשכה בגיל תשע עם סיכויים גבוהים יותר של 43% ו -30% בהתאמה. אלה סיכונים יחסית, לא שינויים מוחלטים בהתנהגות.

מסקנות

בעוד שצוות המחקר מצא כי אכילת יותר פירות ים בילדות הייתה קשורה להתנהגות פרוסוציאלית טובה יותר ולשיפור מסוים ביחסי עמיתים ובהיפראקטיביות, לא נצפו קשרים עם מנת משכל. היתרונות של צריכת פירות ים עשויים להיות קשורים לחומרים מזינים חיוניים כמו חומצות שומן אומגה 3, יוד, סלניום וכולין, אך המחקר מדגיש כי DHA בלבד לא הסביר את התוצאות ההתנהגותיות במלואן.

ממצאים אלה, בנוסף למחקרים קודמים המקשרים בין צריכת פירות ים לשיפור התוצאות הנוירו -קוגניטיביות, יכולים לתמוך בגיבוש הנחיות בריאות הציבור לצריכת דגים אצל ילדים. עם זאת, הסתמכות המחקר על מדגם משתתף לבן, אמיד בעיקר, בדרך כלל רמות צריכת פירות ים נמוכות, וגורמים מבלבלים בלתי מעורערים הם מגבלות חשובות שיש לטפל בהן במחקר עתידי.

המחברים מסיקים כי הגדלת צריכת פירות הים לרמות מומלצות יכולה לעזור בשיפור ההתנהגויות הפרוסוציאליות של הילדים, אך יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר את תפקידה בהתפתחות קוגניטיבית והתנהגותית רחבה יותר.