הרפובליקנים מנסים להשתמש באנטישמיות כדי לזכות בקולות במשך שנים, בעקבות א מפת דרכים נוצר על ידי נציגת ארה"ב לשעבר ליז צ'ייני. צ'ייני, שהודח מתפקידו בגלל תמיכה בהדחתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על רקע המהומה ב-6 בינואר, היה מחבב שֶׁל פִּתגָם שהמפלגה הדמוקרטית היא "מפלגת האנטישמיות, מפלגת רצח התינוקות, מפלגת הסוציאליזם".

הרפובליקנים של היום עדיין עובדים קשה כדי לצייר את האנטישמיות כבעיה ליברלית. הם ערכו סוללה של דיונים בקונגרס המאשימים את נשיאי האוניברסיטאות של ליגת הקיסוס בטיפוח אקלים מסוכן לסטודנטים יהודים, ובאופן כללי מנסים להציג אנטישמיות כתוצר לוואי של פוליטיקה ערה.

טראמפ מעולם לא נודע במשמעת מסרים. אבל הוא אמן בחילוף החומרים של הנושאים שמעוררים את הבסיס הפוליטי שלו ונראה שהוא מנסה את זה באנטישמיות.

האריס "לא אוהבת אנשים יהודים", אמר טראמפ בוועידה פוליטית כריסטיאנית ביום שישי, תוך התעלמות מהעובדה שהיא נשואה לאחד. "ככה זה, וככה זה תמיד הולך להיות. היא לא הולכת להשתנות."

טראמפ, שבתו איוונקה מתגיירת, דחקה את החלטתו של האריס לדלג על נאומו של נתניהו עבור אירוע אחוות שחורים שנקבע מראש. מוקדם יותר השבוע הוא אמר לבוחרים בצפון קרולינה שהאריס "מתנגד לחלוטין לעם היהודי".

הגישה של טראמפ חולקת מרכיב של הנשיא ג'ו ביידן מְגַמָה לשלב בין יהודים לישראל, אבל מוסיף אלמנט עסקה. הוא רואה ביהודי ארה"ב מחוז בחירה חד נושא שדואג רק לישראל. והוא נראה מתוסכל נצחי מזה 76% מהיהודים הצביע נגדו ב-2020, משהו הוא ייחס ל"או חוסר ידע מוחלט או חוסר נאמנות גדול".

הוא חזר על העלבון ביום שישי של Truth Social, ואמר: "כל אדם יהודי שמצביע לקמאלה, או דמוקרט, צריך מיד לבחון את ראשו".

נראה כמו טקטיקה מוזרה לנסות לזכות בבוחרים יהודים. אבל אולי לטראמפ יש מישהו אחר בראש: בוחרים שהם לא יהודים אבל באמת אוהבים יהודים.

"אני אגיד לך, הנוצרים האוונגליסטים אוהבים את ישראל יותר מהיהודים במדינה הזו", אמר טראמפ אקסיוס בשנת 2021.

אוונגליסטים רבים הם אכן ציונים נלהבים, המאמינים כי הקמת מדינת ישראל המודרנית היא נבואה מקראית. סקר של Pew מצא עוד אוונגליסטים להביע דעה חיובית של יהודים מכל קבוצה דתית אחרת מלבד המורמונים.

פילוסופיות זו היא מחובק על ידי כמה יהודים, כולל אלן קאר, שליח האנטישמיות של טראמפ. אחרים חוששים שהוא מבוסס על סטריאוטיפים רחבים – יהודים שומרי מצוות ואוהבים את ישראל, למשל – ויכול להפוך במהירות לתנאי כאשר יהודים לא מצליחים להתאים למאפיינים אלה.

כך טראמפ יכול להתחרות נגד הרוב הבלתי נאמן, הבורים והמטורף כביכול של היהודים תוך ביטחון מגזין עמי שהוא "לא מדבר על יהודים אורתודוקסים". ובאופן דומה, איך דאג מאסטריאנו, מחוקק המדינה הלאומני הנוצרי בפנסילבניה, יכול היה להשיק את הקמפיין שלו למושל לפני שנתיים על ידי עוטה טלית ותקיעת שופר לפני שחרור מה שהמבקרים ראו כסדרה של עלבונות אנטישמיים דקיקים כלפי יריבו היהודי, ג'וש שפירו. יועץ בשם שפירו, שומר כשרות, "במקרה הטוב יהודי חילוני".

גם הנשיא לשעבר הוסכם ביום שלישי עם סיד רוזנברג, מנחה רדיו שכינה את אמהוף, בעלה של האריס, "יהודי מחורבן" ו"יהודי נורא".

טראמפ אוהב לשחק בבסיס שלו. אז אפשר להבין את הרטוריקה שלו סביב אנטישמיות כדרך לעזור לשכנע את תומכיו הקיימים שהם בצד הנכון של הנושא "היהודי", לא משנה מה רוב היהודים חושבים, עושים ואומרים.