יותר זמן מסך, יותר לחץ? קישורי המחקר משתמשים במכשיר לבריאות הנפש של נוער

מחקרים מוצאים זמן מסך גבוה יותר מילדות מוביל ליותר לחץ ודיכאון בקרב בני נוער, ואילו פעילות גופנית מסייעת בהגנה על רווחת הנפש.

לִלמוֹד: התנהגויות באורח החיים בילדות ותסמינים של בריאות הנפש בגיל ההתבגרותו קרדיט תמונה: iren_geo/shutterstock.com

במחקר שפורסם לאחרונה בפורסם רשת JAMA פתוחההחוקרים בדקו כיצד התנהגויות באורח החיים אצל ילדים העוברים לגיל ההתבגרות יכולות להשפיע על תסמיני לחץ ודיכאון.

הממצאים שלהם מצביעים על כך שילדים שהשתמשו במכשירים ניידים ודיווחו על זמן מסך גדול יותר היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות דיכאון ולחץ במהלך גיל ההתבגרות, מה שמדגיש את החשיבות של הפחתת השימוש במכשיר.

רֶקַע

מצבי בריאות הנפש, שלפי ההערכה הם משפיעים על 25-30% מהבוגרים הצעירים והמתבגרים, הם הגורם המוביל לנכות ברחבי העולם. בפינלנד, חרדה, דיכאון ובעיות בריאות הנפש אחרות הם המקורות העיקריים לקצבת מחלה עבור צעירים.

זיהוי גורמי סיכון למצבי בריאות הנפש יכול לעזור לאנשים בקבוצות בסיכון לנקוט בפעולה לשיפור רווחתם באופן יזום. לדוגמה, מתבגרים וילדים שישנים יותר הם בעלי בריאות נפשית טובה יותר.

גורמים אחרים הניתנים לשינוי כוללים הפחתת התנהגות בישיבה והגברת הפעילות הגופנית. מחקרים מראים כי מבוגרים העוסקים באימון כלשהו של פעילות גופנית באופן קבוע יכולים להפחית את הסיכון לדיכאון, אם כי מחקרים דומים עם מבוגרים צעירים כאשר המשתתפים מצאו תוצאות מעורבות.

עם זאת, זמן המסך, במיוחד זמן שהוקדש לפלטפורמות המדיה החברתית, מוכר יותר ויותר כגורם הקשור ברצינות לאתגרים לבריאות הנפש.

החוקרים מצאו כי השימוש במדיה החברתית הוא מנבא לרמות גבוהות יותר של מצוקה פסיכולוגית. הפחתת זמן המסך ושינה מספקת יכולה לעשות יותר כדי לשפר את בריאותם הנפשית של צעירים משעה ביום של פעילות גופנית.

בעוד שרוב המחקרים הקודמים התמקדו בהתנהגויות אינדיבידואליות באורח החיים, מעטים שקלו את ההשפעה שיש להתנהגויות אלה במשותף על בריאות הנפש בקרב צעירים. התייחסות לפער מחקרי זה יכולה לסייע בזיהוי גורמי הסיכון החשובים ביותר, ובכך, ההתערבויות היעילות ביותר לקידום רווחה נפשית.

על המחקר

במחקר זה, החוקרים בדקו את הקשר בין התנהגויות מרובות באורח החיים, כולל איכות תזונה, שינה, התנהגות בישיבה ופעילות גופנית אצל ילדים פינים מעל גיל שמונה, ותסמינים של בריאות הנפש העומדים בפני אותם אנשים בגיל ההתבגרות.

הנתונים התקבלו ממחקר בן שמונה שנים שעקב אחרי ילדים לגיל ההתבגרות. הנתונים נאספו בתחילת הדרך, לאחר שנתיים ובסיום המחקר.

שאלון בפעילות גופנית שימש לאיסוף מידע על השימוש במחשבים ובמכשירים ניידים, זמן שהוקדש לצפייה בטלוויזיה, זמן מסך מוחלט, פעילות גופנית (מפוקח, ללא פיקוח ובסך הכל) והשתתפות בספורט.

בנוסף, המשתתפים קיבלו מכשירים לבישים עם חיישנים כדי להעריך את משך השינה, זמן בישיבה ופעילות גופנית.

במהלך המעקב של שמונה השנים נשאלו המתבגרים שאלות כדי לזהות אם הם חווים תסמיני דיכאון. הם גם דיווחו על רמות הלחץ הנתפסות שלהם.

המודלים הסטטיסטיים המשמשים לניתוח הנתונים המותאמים לגורמים כמו מין, גיל, חינוך הורי, אחוז שומן בגוף ומצב pubertal.

ממצאים

מבין 504 הילדים הכלולים במדגם הסופי, 51.8% היו בנים. מתוכם, 187 מתבגרים היו נתונים מלאים על התנהגויות אורח החיים שלהם (דיווחו על עצמם) בנוסף להערכת בריאות הנפש. לעומת זאת, 170 היו נתונים מלאים על התנהגויות באורח החיים שנמדדו דרך המכשיר לביש.

בממוצע, המשתתפים דיווחו כי הוצאו שעתיים ביום בגין פעילות גופנית, בעוד שקריאות המכשירים הראו כי 0.7 שעות מדי יום בילו בפעילות גופנית בינונית עד ערבית.

בממוצע, המשתתפים בילו 4.7 שעות ביום באמצעות מסכים וישנו כתשע שעות בכל לילה.

מנתונים שדיווחו על עצמם, הן פעילות גופנית בפיקוח והן פעילות גופנית מוחלטת היו בקורלציה שלילית עם ציונים לתסמינים דיכאוניים ורמות של לחץ נתפס. עם זאת, אנשים שדיווחו על שימוש גבוה יותר במכשירים ניידים, שימוש במחשבים וזמן המסך הכולל שדיווחו כי הם מרגישים רמות גבוהות יותר של לחץ.

השימוש במכשירים ניידים ובילוי זמן רב יותר על מסכים נקשר גם הוא לחוות תסמינים רבים יותר של דיכאון.

ראוי לציין כי לאחר שהדגמים הותאמו לאחוז שומן בגוף, הקשר בין לחץ ופעילות גופנית מוחלטת כבר לא היה משמעותי. יתר על כן, פעילות גופנית ללא פיקוח וסך הכל נקשרה לרמות לחץ נמוכות יותר עבור בנים אך לא לבנות.

מנתונים שאספו מכשירים, משך השינה, התנהגות בישיבה ופעילות גופנית לא היו קשורים לתסמינים או לחץ דיכאוני. עם זאת, רמות האור של פעילות גופנית נקשרו לרמות לחץ גבוהות יותר ולתסמינים דיכאוניים לבנים אך לא לבנות.

מסקנות

זמן המסך והשימוש במכשירים ניידים התגלו כתורמים החשובים ביותר לתוצאות בריאות נפשיות לקויות, נמדדות על ידי הערכת רמות הלחץ הנתפסות ותסמינים דיכאוניים.

ילדים שהשתמשו במכשירים הניידים שלהם לאורך זמן ובילו יותר זמן על מסכים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לדווח על תסמינים דיכאוניים ועל רמות גבוהות יותר של לחץ כמתבגרים.

בינתיים, היעדר קשר חיובי בין התנהגות בישיבה לבין תוצאות שליליות לבריאות הנפש מציע כי סוג ההתנהגות המשיכה (למשל, זמן מסך) חשוב.

יתר על כן, שילוב של התנהגויות לא בריאות, כמו יותר זמן מסך יחד עם פחות פעילות גופנית, עשוי להיות מזיק יותר.

השימוש במדיה החברתית יכול להפחית את ההערכה העצמית ואת דימוי הגוף בקרב מתבגרים תוך שהוא מוביל לשינה גרועה יותר. הנחיות זמן מסך חשובות לשיפור בריאות הנפש ורווחתם של ילדים ומתבגרים על ידי יצירת סביבות דיגיטליות בטוחות ומאוזנות.