דלקת מפרקים אידיופטית נעורים (JIA), סוג של דלקת פרקים המתרחשת בדרך כלל אצל ילדים, היא מצב כרוני, דלקתי הפוגע במפרקים, הגורם לכאב, נפיחות, נוקשות והגבלת טווח התנועה. חוסר איזון בין תאי החיסון הרגולטוריים והאפקטוריים, המונע בעיקר על ידי מערכת החיסון ההסתגלות ונגרם על ידי גורמים גנטיים וסביבתיים כאחד, תורם לפתוגנזה של JIA.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מבית החולים לילדים באוניברסיטה הרפואית צ'ונגקינג ב גנים ומחלות כתב העת ניתח את הטרנסקריפטומים של תאים יחידים של תאי חיסון בקרב חולי JIA, ובמיוחד תת-סוגים של SJIA ו- Non-SJIA, כדי להבין את התגובה החיסונית, הן פתוגניות והן מגנות, בהתקדמות JIA.
רצף RNA יחיד של תאים יחיד של תאים חד-גרעיניים בדם היקפיים מ -14 חולי JIA וארבעה ביקורת בריאה (HCS) הראו עלייה ברמות המונוציטים, תאים דנדריטים הנגזרים ממונוציטים, ובטסיות של JIA, יחד עם תגובה פרו-דלקתית יותר, במיוחד ב- SJIA בנגינה.
השוואה בין פרופילים טרנסקריפטיים CD4+ תאים של תאי SJIA, Non-SJIA ו- HC הראתה העשרה של DEGs הקשורים לוויסות איתות אפופטוטי מהותי ומסלולי איתות VEGFA/VEGFR2 בקבוצות SJIA ו- NON-SJIA. באופן דומה, הפרופילים Transcriptomic CD8+ של שלוש הקבוצות הראו תגובה דלקתית חזקה יותר, נדידת לימפוציטים וציטוטוקסיות בסוג המשנה של SJIA בהשוואה לאי-סג'יה, בעוד שאפופטוזיס תאי T היה גבוה יותר ב- Non-SJIA.
בנוסף, התגובה לתאי B ל- IFN הייתה חזקה יותר ב- SJIA מאשר ב- Non-SJIA, מה שמרמז כי בעוד שאיתות VEGFA/VEGFR2 קשור לפתוגנזה של JIA, IFN עשוי להיות אחד הגורמים התורמים לביטויים הקליניים השונים של SJIA ולא-SJIA. יתר על כן, מונוציטים לא קלאסיים נמצאו רק בסוג המשנה של SJIA, מה שמשפיע על תפקידה הפתוגני ב- SJIA.
ניתוח Cellchat חשף כי אינטראקציות בין תאי CD4+ ו- CD8+ T, תאי B, מונוציטים ותאי NK עם אוכלוסיות תאים אחרות היו בשפע הן במקרים של SJIA והן במקרים שאינם SJIA, ומקרופאג MIF התבטא בשפע בכל סוגי התאים. מחקר זה זיהה זוג חדש לקולטני ליגנד, MIF (CD74-CXCR2), בתת-סוג SJIA, שהליגנד CXCR2 שלו בא לידי ביטוי רק במונוציטים. המחברים מציעים כי MIF (CD74-CXCR2) עשויה לשמש אינדיקטור להבחנה בין ה- SJIA לבין תת-סוגים שאינם SJIA.
לסיכום, מחקר זה, הראשון המאפיין את הפרופיל הטרנסקריפטומי של תאים יחיד של תאי חיסון בתת-סוגים שונים של JIA ראשוני, בעל השלכות משמעותיות על האבחנה המדויקת והסיווג של JIA ועשוי להנחות את התפתחות אסטרטגיות הטיפול בהתאמה אישית לחולי JIA.
