מריה סאנצ'ז היגרה לאזור שיקגו ממקסיקו לפני כ-30 שנה. כיום, בת 87, היא עדיין חיה בארה"ב ללא אישור. כמו מהגרים ותיקים רבים, היא עבדה – ושילמה מסים, כולל מיסי Medicare – כל הזמן הזה.
אבל לסאנצ'ז מעולם לא היה ביטוח בריאות, וכשהגיעה לגיל 65, היא לא יכלה להירשם למדיקייר. היא מעולם לא עברה טיפול מונע או הקרנות. בלי פיזיקה. אין בדיקות כולסטרול. אין ממוגרפיה.
"נאדה, נאדה, נאדה", אמרה בראיון שנערך בספרדית. כלום, כלום, כלום.
כשהיא אכן חלתה, היא דחתה את פנייתה לטיפול עד שהייתה כל כך חולה עד שאושפזה פעמיים עם דלקת ריאות. היא סוף סוף זכתה לכיסוי בשנה שעברה במסגרת תוכנית אילינוי מובילה עבור אנשים מבוגרים ללא תושבות חוקית שנכנסה לתוקף בדצמבר 2020.
מדינות בהנהגת דמוקרטית כמו אילינוי פותחות יותר ויותר תוכניות ביטוח ציבוריות למהגרים חסרי מעמד חוקי קבוע. תריסר כבר כיסו ילדים; אפילו יותר סיפקו כיסוי טרום לידתי. אבל עכשיו יותר מדינות מכסות מבוגרים שחיים במדינה ללא אישור – וחלקן משלבות את הכיסוי עבור קשישים, שהם יקרים יותר ומוכרים פוליטיים קשה יותר מילדים.
ההרחבות מכירות בעלויות שחולים המתגוררים כאן באופן בלתי חוקי יכולים להטיל אחרת על בתי החולים. אבל המדיניות נתונה להתקפה קשה מצד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ורפובליקנים אחרים המבקשים להפוך את יריבו, סגנית הנשיא קמאלה האריס, לפנים של מדיניות הגירה פזיזה.
הרפובליקנים מצביעים על הרחבת הכיסוי של Medi-Cal של מדינת האריס, קליפורניה, למהגרים בכל הגילאים ללא קשר למעמד החוקי, ואומרים שזה בא על חשבון אזרחים אמריקאים.
זו תלונה קבועה עבור טראמפ. "היא תסתובב ותגיד, 'אוי, טראמפ הולך לעשות דברים רעים לביטוח הלאומי'", אמר על האריס במסיבת עיתונאים ב-13 בספטמבר. "לא, היא הולכת לעשות את זה כי היא מעבירה את המהגרים הבלתי חוקיים האלה לביטוח לאומי, למדיקייר, והיא הולכת להרוס את התוכניות האלה, והאנשים יצטרכו לשלם".
בחירתו של האריס במושל מינסוטה, טים וולץ, כחבר המנצח שלה, הוסיפה שמן למתקפות הרפובליקניות בצומת של מדיניות ההגירה והבריאות.
על פי חוק שחתם Walz, מהגרים החיים ללא אישור במינסוטה יוכלו לקבל כיסוי בריאותי החל מהשנה הבאה באמצעות תוכנית MinnesotaCare של המדינה לאנשים עם הכנסה נמוכה שאינם זכאים ל-Medicaid.
הנושא נמצא בראש מעייניו של כמה אמריקאים. בבית עירייה ב-10 באוקטובר בלאס וגאס, מארח אירוע חבר קהל, יוניוויז'ן שזוהה כאיווט קסטילו, שאל את האריס מה הממשל שלה יעשה בנוגע לטיפול רפואי לאנשים כמו אמה, שהיגרה ממקסיקו ללא אישור לפני שנים רבות, עבדה עליה. כל החיים, ומתה השנה מבלי שקיבלה אי פעם "סוג של טיפול ושירות שהייתה צריכה או ראויה לה".
"מה התוכניות שלך, או יש לך תוכניות, לתמוך באותה תת-קבוצה של מהגרים שהיו כאן כל חייהם, או רובם, וצריכים לחיות ולמות בצל?" שאל קסטילו.
האריס ציינה את תמיכתה בעבר בדרך לאזרחות עבור תושבים לא מורשים – ובצעת חוק אבטחת גבולות דו-מפלגתית שהרגו הרפובליקנים בסנאט מוקדם יותר השנה בהוראת טראמפ.
"זוהי דוגמה אחת לעובדה שיש אנשים אמיתיים שסובלים בגלל חוסר יכולת להציב פתרונות מול הפוליטיקה", אמר האריס.
גם ללא מדיניות כזו, מהגרים יכולים לקבל טיפול ראשוני בחינם או זול במרפאות קהילתיות ברחבי הארץ – בהנחה שהם יודעים שזו אופציה וירגישו בטוחים במתקנים. אבל טיפול ראשוני לא יכול לדאוג לכל הצרכים הרפואיים, במיוחד כאשר אנשים מזדקנים ומפתחים בעיות בריאות מורכבות יותר ומחלות כרוניות. אז מהגרים מסתמכים לעתים קרובות על טיפול צדקה, נכנסים לחובות, או, כמו סאנצ'ס, חוסכים. חלקם אף חוזרים למדינות מולדתם לצורך טיפול.
אילינוי, שם סנצ'ז קיבל כיסוי, הייתה חלוצה בהרחבת הכיסוי הביטוחי למהגרים לא מורשים. כעת, שש מדינות ומחוז קולומביה – כולן בראשות הדמוקרטים – מכסים לפחות כמה מהגרים מבוגרים בעלי הכנסה נמוכה במסגרת ויתור של Medicaid או Affordable Care Act. מינסוטה בשנה הבאה תהפוך לשביעית. יש להשתמש בכספי המדינה לצורך ההרחבות, מכיוון שדולרים פדרליים בדרך כלל לא יכולים לכסות אנשים חסרי מעמד חוקי.
האם או באיזו מהירות מדינות נוספות עוקבות אחריו נותר לראות, ואם טראמפ ינצח בבית הלבן, סביר להניח שהממשל שלו ינסה לסכל את המגמה, בהתחשב בכך שהוא התחייב לגירוש המוניים. כיסוי לכל המהגרים הוא עדיין מכר כלכלי ופוליטי – והאוכלוסייה הלא-אזרחית לא יכולה להצביע על הכרת התודה שלה בקלפי. יוזמות בריאות המהגרים בכמה מדינות אחרות השתבשו או הצטמצמו.
מרילנד, למשל, הסתפקה בפתיחת בורסת Obamacare שלה לאנשים החיים במדינה ללא אישור, החל מ-2026 – אך ללא סובסידיות משלמי המסים עבור הפרמיות שלהם.
ובכל זאת, יש מספיק פעילות במדינות כדי לגרום לתומכי בריאות המהגרים להאמין שמשהו השתנה. חומרת המגיפה ושיעורה הלא אחיד עזרו לבנות תמיכה לכיסוי מהגרים מבוגרים, אמר לי צ'ה ליונג, עורך דין המדיניות הבכיר ב-Northwest Health Law Advocates במדינת וושינגטון.
"אנשים מסתכלים מסביב ומבינים שהבריאות שלנו קשורה זה בזה, הן ברמה הגלובלית והן המקומית", אמר ליונג. "המגיפה באמת הביאה את זה הביתה, שכאשר אתה מסתכל על הפערים במי לקה בקוביד, מי נחשף לקוביד ומי מת מקוביד."
הגישה לשירותי בריאות בארה"ב היא כבר מזמן מכשול עבור מהגרים, אפילו אלה שנמצאים במדינה באופן חוקי. אנשים עם גרין קארד חייבים להמתין חמש שנים לכיסוי במסגרת Medicaid או תוכניות בריאות ממשלתיות אחרות. חלק מבעלי גרין קארד מבוגרים צריכים לשלם פרמיות נוספות עבור Medicare Part A – החלק המכסה טיפול בבית חולים – אם הם לא מועסקים לפחות 10 שנים בארה"ב
תוכניות הבריאות הממלכתיות החדשות סוגרות את הפערים הללו, אמר שלבי גונזלס, סגן נשיא למדיניות הגירה במרכז לתקציב וסדרי עדיפויות מדיניות.
ביולי, מדינת וושינגטון החלה לכסות מהגרים בעלי הכנסה נמוכה בתוכנית דמוית Medicaid בשם Apple Health Expansion, תוך שימוש בוויתור פדרלי. ההרשמה מוגבלת והתוכנית התמלאה במהירות, אבל כמה משבצות נשמרו לאנשים בני 65 ומעלה, אמר ליונג. מוקדם יותר השנה, המדינה פתחה את חילופי Obamacare שלה למהגרים המתגוררים בארה"ב ללא אישור.
אורגון וקולורדו מציעות כעת גם כיסוי מסוים לאנשים במדינות שלהם חסרי מעמד חוקי, אם כי תוכנית קולורדו לא משכה מהגרים מבוגרים רבים יותר, על פי נתונים שהוצגו לאחרונה לוועדת הפיקוח על חילופי ה-Affordable Care Act.
ניו יורק סיקרה מהגרים ילדים חסרי תושבות חוקית במשך שנים, ותוכנית Medicaid של המדינה נפתחה בינואר לכל המהגרים המבוגרים ללא קשר למעמד. כ-25,000 אנשים נרשמו בארבעת החודשים הראשונים, לפי מנהל הרפואה של ניו יורק, אמיר בסירי.
בחזרה באילינוי, מריה סאנצ'ז אמרה שהסיקור החדש שלה שינה את החיים – ואולי מציל חיים. התקפי דלקת הריאות שלה היו קשים, בין השאר בגלל שהיא עיכבה את הטיפול. לאחר אשפוזה השני, היא נזקקה לטיפול לבבי. בית החולים לא גבה ממנה תשלום עבור שהותה.
אבל עכשיו, איתה"Tarjeta Medica" – הכרטיס הרפואי שלה – היא יכולה לראות רופא. מצב הלב שלה בשליטה. היא פנתה לרופא שיניים. היא מורידה את הקטרקט שלה.
"עם הכרטיס הרפואי שלי, יש לי שקט נפשי", אמר סאנצ'ס.
אילינוי הוסיפה בהדרגה כיסוי לקבוצות גיל אחרות; בקיץ 2022, זה הוריד את הזכאות לגיל 42. זה אומר שמהגרים כמו גבי פיצ'נו, 45, יכולים להזדקן בצורה בריאה יותר.
"אני לא צריכה לדאוג יותר", אמרה, והתייחסה לא רק לעצמה אלא למשפחתה.
אבל הרחבת הכיסוי עלתה יותר ממה שציפתה אילינוי. אנשים כמו סאנצ'ז ופיצ'נו, שכבר נמצאים בפרסומים, נותרו מכוסים, אבל ההרשמה החדשה הופסקה השנה. יותר אנשים נרשמו מהצפוי, ורבים המשיכו לחפש טיפול במחלקות חירום יקרות יותר של בתי חולים ולא במשרדי רופאים, אמרה ממלאת מקום נציבת הביטוח של המדינה, אן גילספי, שהייתה סנטורית במדינת אילינוי כשהתוכנית הוקמה.
המדינה מעבירה כעת מהגרים מכוסים לתוכניות טיפול מנוהלות של Medicaid, בתקווה להוזיל את העלות לאורך זמן.
מאמר זה נדפס מחדש מ-khn.org, חדר חדשות ארצי המייצר עיתונאות מעמיקה בנושאי בריאות ומהווה אחת מתוכניות הליבה הפועלות ב-KFF – המקור העצמאי למחקר מדיניות בריאות, סקרים ועיתונאות. |