דונלד טראמפ איים עליי.

לא אני, באופן אישי, אלא 70% מהיהודים האמריקאים כמוני שלא הצביעו לו ב-2020 – שרובם לא צפויים להצביע עבורו כעת, ב-2024.

"אני רק שואל אותך, מי הם 50% מהעם היהודי שמצביע לאנשים האלה ששונאים את ישראל ולא אוהבים את העם היהודי?" טראמפ שאל את הקהל בכינוס השנתי של הקואליציה היהודית הרפובליקנית בלאס וגאס ביום חמישי, "למה הם? למה הם מצביעים? מַדוּעַ? איך הם קיימים?"

לקרוא את השאלה הזאת כאיום זה לא מאמץ. טראמפ כבר מזמן עושה דמוניזציה ליהודים שתומכים בדמוקרטים, פִּתגָם בהזדמנויות שונות ש"הם צריכים לבחון את הראש שלהם". אבל "איך הם קיימים?" הוא חדש, והקפיצה הרטורית מהשאלה הזו ל"מדוע הם קיימים?" – ואז "הם לא צריכים להתקיים" – זה באמת יותר טיול.

הדרך הנדיבה יותר לקרוא את השאלה הזו היא לראות בה תמיהה אמיתית. טראמפ מאמין שהוא עשה יותר עבור ישראל מכל נשיא ארה"ב אחר. הוא הכיר רשמית בירושלים כבירת ישראל, הכיר רשמית בסיפוח רמת הגולן של ישראל, ופרש מהסכם הגרעין עם איראן. הוא ניהל משא ומתן על הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, הוציא מהצללים מערכת יחסים כלכלית ארוכת שנים וסלל את הדרך להסכם בין ישראל וסעודיה ומדינות ערב אחרות.

אז, ללא יכולת להבין שרוב יהודי ארצות הברית אינם מצביעים חד-משמעיים – כשהנושא הזה הוא ישראל – תוהה טראמפ: מדוע יהודי ארצות הברית אינם מתגמלים את ההישגים הללו בקולותיהם? איך זה אפשרי?

ועדיין, קשה לקרוא בצדקנות את הרטוריקה של טראמפ. ממה שיכולתי לראות בצפייה בשידור החי של נאומו של טראמפ, קהל ה-RJC מחא כפיים בפראות כאשר תיאר את סגנית הנשיא קמאלה האריס כמי ש"שונאת יהודים וששונאת את ישראל", ורמזה שאחיהם היהודים התומכים בה כמי שעושים את אותו הדבר.

"אתה חייב לגרום להם להצביע לרפובליקני", אמר טראמפ, "הם" הם יהודים כמוני. "אתה חייב לגרום להם להצביע לטראמפ. ואם לא, לא תהיה לך מדינה".

במשך מאות שנים אנטישמים תיארו את היהודים כאיומים קיומיים האורבים בתוך המדינות בהן הם מתגוררים. טראמפ מעלה את אותן האשמות, לא נגד כל היהודים, רק נגד אלה שמסרבים להצביע עבורו – שזה רוב היהודים.

טראמפ הטיל עלינו איומים קיומיים על ישראל ואמריקה. הוא האשים את חלקנו, כמו איש הכספים היהודי ג'ורג' סורוס, בהוצאת כספים לאויבי אמריקה – כזכור כוכב בעל שש קצוות מסע הפרסום של טראמפ טפח על תמונה של יריבתו הילרי קלינטון ב-2016. עכשיו, הוא תוהה בקול איך חלק מהחצי מאיתנו מעזים בכלל להתקיים.

למילים האלה יש השלכות. מבצע הפעולה של מעשה האנטישמיות הקטלני ביותר בהיסטוריה האמריקאית, טבח עץ החיים ב-2018, אולי השתולל נגד טראמפ על כך שהוא לא מספיק אנטישמי. אֲבָל הוא גם הדהד את תיאוריות הקונספירציה של טראמפ המצביע על כך שסורוס עוזר למבול מאיים קיומי של מהגרים להיכנס למדינה.

אז זה מאכזב, בלשון המעטה, שהיהודים באולם האירועים בלאס וגאס לחכו את הנאום הזה, שלקח את השפה שכבר פגעה ביהודים לקיצוניות חדשה. כמיעוט בתוך מיעוט, מצביעי טראמפ היהודים חייבים להכיר יהודים רבים שמתכננים להצביע לסגנית הנשיא קמאלה האריס – אולי כחברים, עמיתים, ילדיהם ושותפיהם. האם אהובים אלה הם באמת המטורפים המרושעים, הנחושים להשמדת ארה"ב וישראל כאחד, שטראמפ מגדיר אותם?

זה בטח מרגיש טוב להיות בתוך קהל מוקצף של מאמינים בעלי דעות דומות, אבל האם אין חלק מהם שנזהר, אם לא מתבייש ברטוריקה של טראמפ נגד אחיהם היהודים? מה שראיתי ב- FoxNation שידור חי הוא מראה ימנית לתופעה שראיתי בכמה קמפוסים בקולג', שבה נראה היה שלפעמים יהודים בתנועה האנטי-ישראלית חושבים שהם בטוחים מהאנטישמיות המופנית כלפי יהודים ציונים.

אותם יהודים שמריעים לטראמפ כפי שהוא מכנה את כל היהודים הדמוקרטים בוגדים, נופלים לאותה ספירלת מוות רטורית כמו קבוצה שהם מאוד אוהבים לשנוא: היהודים שמצטרפים לאלה המאפיינים את כל הציונים כנאצים. בשני המקרים, ההגנה שאתה עשוי לחוש באופן זמני בכך שאתה לא אחד מאותם יהודים היא כנראה חולפת.

ואם זה מבלבל את דעתו של טראמפ שמחצית מהמצביעים היהודים האמריקאים יצביעו על המועמד הדמוקרטי, חכו לנובמבר, אז לפי כל הסימנים המספר יהיה קרוב יותר למה שהיה בשנת 2020 – 68%. (טראמפ קיבל 28% מקולות היהודים.)

יש חלוקות עמוקות ומהותיות בין יהודים שעלינו לעסוק בדיון, להתפשר או להסכים לא להסכים. יחד עם זאת עלינו להיזהר כאשר מנהיגים או תנועות משתמשים ברטוריקה שמעמיקה את המחלוקות הללו. יש מילה לשנאה המופנית כלפי יהודים שאתה לא מסכים איתם. המילה היא: אנטישמיות.