כשניצולי הפיגועים ב -7 באוקטובר חזרו למה שנשאר מבתיהם, רבים נשאו איתם יותר מצער או לחץ פוסט-טראומטי. מחקר חדש מראה כי הטראומה גם הניחה גל בלתי צפוי בהפרעה אובססיבית-כפייתית, והציעה את העדויות הישירות הראשונות לכך שטראומה חריפה יכולה לעורר את הופעת ההפרעה.
בעקבות ההתקפות ב -7 באוקטובר בישראל, צוות פסיכולוגים ופסיכיאטרים הבחין בדפוס מעורער בקרב ניצולים: אובססיות וכפיות שלא היו שם לפני כן או שהגזמו. מחקר חדש, בראשותו של פרופ 'אייל קלנתרוף מאוניברסיטת העברית בירושלים ופרופ' הלן בלייר סימפסון מאוניברסיטת קולומביה, לצד הסטודנטים שר בראבי ומור דייוויד, מספק את העדויות הישירות הראשונות לכך שטראומה חריפה יכולה לעורר את הופעת ההפרעה האובססיבית-פוסיה (OCD)-או תסמינים קיימים.
המחקר, שפורסם החודש, עקב אחרי 132 מבוגרים, מחציתם היו ניצולים מקהילות במעטפת עזה – עיירות וכפרים שעברו את תקיפתו של חמאס. ארבעה עד שישה חודשים לאחר מכן, כמעט 40 אחוז מהאנשים שנחשפו ישירות לאלימות עמדו בקריטריונים עבור OCD ככל הנראה, לעומת 7 אחוזים בלבד מקבוצת ביקורת תואמת במקומות אחרים בישראל.
בקרב הניצולים, כמעט אחד מכל ארבעה דיווח על תסמיני OCD חדשים לאחר ההתקפות. רבים אחרים ראו את הסימפטומים הקיימים שלהם מחמירים. פרופ 'קלנתרוף אמר כי "זו הפעם הראשונה שהצלחנו להראות ישירות שטראומה חריפה יכולה לעורר תסמינים אובססיביים-כפייתיים-כפייתיים", אמר פרופ' קלנתרוף, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם ברבי ודוד על איסוף וניתוח נתונים, ועם סימפסון, סמכות מובילה ב- OCD וטראומה באוניברסיטת קולומביה.
טראומה וכפייה
פסיכולוגים חשדו זה מכבר בקשר בין טראומה ל- OCD, בהתחשב בחפיפה הגבוהה עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). אבל עד עכשיו, רוב הראיות היו עקיפות. ממצאי הצוות מראים כי טראומה חמורה מספיק בכדי לגרום ל- PTSD עשויה גם להציב את הבמה ל- OCD, כאשר חומרת תסמינים PTSD מסבירים חלקית את העלייה בהתנהגויות כפייתיות.
הממצאים תומכים במודל "סטרס-לחץ" של מחלות נפש, בו פגיעויות גנטיות מקיימות אינטראקציה עם לחץ מכריע לייצור הפרעות פסיכיאטריות. במקרים מסוימים, הספיקה לחשיפה לאלימות קיצונית ומסכנת חיים כדי לעורר תסמינים שלא היו בעבר.
האגרה האנושית
הניצולים מהקהילות במעטפת עזה עקרו במשך חודשים במשך חודשים כשסיימו את הסקרים.
הסימפטום החדש הנפוץ ביותר היה בדיקה כפייתית, שקשורה לעיתים קרובות לפחדים מפלישה או בטיחות. הניצולים תיארו שוב ושוב אימות מנעולים, חלונות ודלתות – התנהגויות שהציעו תחושת שליטה שברירית בסביבה בה השליטה הופשטה באלימות. עם זאת, תסמינים שונים אחרים ניכרו גם הם, החל מניקוי כפייתי ועד סדר.
השלכות על הטיפול
המחקר בוצע בתמיכת האוניברסיטה העברית ובפרס המלומד מולברגר באוניברסיטת קולומביה (התומך במלומד שיעבוד עם ד"ר סימפסון), תוך שהוא מציין הן עבודות שדה מקומיות והן על מומחיות קלינית. החוקרים מזהירים כי הממצאים שלהם, אף שהם בולטים, מוגבלים על ידי הסתמכות על תסמינים שדיווחו על עצמם ולא על ראיונות קליניים. עם זאת, הנתונים מצביעים על צורך דחוף במערכות בריאות להקרן ניצולי טראומה לא רק עבור PTSD ודיכאון, אלא גם עבור OCD.
"טיפול בהפרעות הקשורות לטראומה צריך להיות הוליסטי יותר", אמר פרופ 'סימפסון. "הקלינאים צריכים לשקול תסמיני OCD לצד לחץ פוסט-טראומטי, מכיוון שחסר אותם פירושו להשאיר אנשים לא מטופלים למצב שיכול להשפיע עמוק על חייהם."
המחקר מדגיש את העלויות הפסיכולוגיות הנסתרות של קונפליקט, העלולות להדהד לאורך דורות. מעבר להרס בתים ומשפחות, מלחמה משנה תהליכים נפשיים בדרכים שרק מתחילות להיות מובנות.
