סדרה של דיווחי מקרה שיוצגו בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר סוכרת (EASD), מדריד (9-13 בספטמבר), מתארים כיצד טכנולוגיה הנותנת מנות אינסולין על ידי אלגוריתם משאבת אינסולין סייעה לשלושה מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 לנהל טוב יותר את רמת הסוכר בדם, מה שמאפשר להם לנהל חיים פעילים יותר, ואפילו לרוץ מרתונים.
מערכת ה-AID מכילה אלגוריתם מתקדם של לולאה סגורה היברידי, הממכן את מתן האינסולין הבסיסי והבולוס המתקן כל 5 דקות על סמך ערכי הגלוקוז בחיישן.
זה נהדר לראות את ההתקדמות בטכנולוגיית הסוכרת מתגשמת ומביאה שיפורים כאלה לחייהם של אנשים. הטכנולוגיה הזו משנה את המשחק, ומאפשרת ליותר אנשים עם סוכרת לחיות חיים בטוחים, בריאים ופעילים יותר".
ד"ר מריה אונטו, סופרת ראשית מאוניברסיטת Pontificia Universidad Católica צ'ילה, סנטיאגו, צ'ילה
ב-T1D, רמת הגלוקוז בדם של אדם הופכת גבוהה מדי (היפרגליקמיה) מכיוון שאין ייצור אינסולין על ידי הלבלב. ניתן לווסת את רמות הגלוקוז בדם רק על ידי מתן אינסולין למניעת היפרגליקמיה.
אם T1D אינו נשלט היטב, אנשים נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים ארוכי טווח של היפרגליקמיה, כולל נזק מיקרו-וסקולרי כגון נזק לעיניים, לכליות או לעצבים, מחלות לב או שבץ מוחי.
"למרות מערכות טובות יותר לניטור סוכר בדם ולמתן אינסולין, שמירה על רמות הגלוקוז בטווח היעד במהלך אימונים אירוביים ותחרות אתלטית היא קשה במיוחד", הסביר ד"ר אונטו. "השימוש בטכנולוגיית אספקת אינסולין אוטומטית הולך וגובר, אך פעילות גופנית ממשיכה להוות אתגר עבור אנשים עם T1D, אשר עדיין יכולים להיאבק כדי להגיע ליעדי הסוכר המומלצים בדם."
למרות שפורסמו כמה המלצות כיצד להתאים את מתן האינסולין ואת צריכת הפחמימות לפעילות גופנית, ישנם מעט דיווחים על דוגמאות בעולם האמיתי של אנשים עם T1D המשתמשים במערכות מתן אינסולין אוטומטיות במהלך פעילות גופנית אינטנסיבית או תחרות.
הטכנולוגיה הידועה בשם Advance-Hybrid Closed-Loop מורכבת מאלגוריתם על משאבת אינסולין אשר מתקשר עם ניטור הסוכר הרציף המסורתי. מערכת ניטור הגלוקוז בזמן אמת מתאימה את מינוני האינסולין כל 5 דקות בהתאם לרמות הסוכר בדם, כלומר מגיבה באופן רציף לשינויים המתמשכים ברמות הסוכר בדם.
המטופל נותן בולוסים לארוחות וחטיפים על ידי הזנת סך כל גרמי הפחמימות שהם צורכים. האלגוריתם מכוון לרמת גלוקוז שנבחרה על ידי המשתמש, אותה ניתן לכוונן להיות 100, 110 או 120 מ"ג/ד"ל. המטופל יכול גם להגדיר יעד זמני לגלוקוז חיישן (Temp Target) של 150 מ"ג/ד"ל למצבים שבהם הסיכון להיפוגליקמיה עשוי להיות מוגבר, כגון במהלך פעילות גופנית. כאשר ה-Temp Target פועל, תיקוני הבולוס האוטומטיים מושבתים.
כדי להעריך את בקרת הסוכר בדם במהלך המרתונים, החוקרים מדדו: זמן בטווח (TIR) המראה את אחוז הזמן שאדם מבלה בטווח הגלוקוז היעד (3.9 עד 10 ממול/ליטר); זמן מתחת ליעד (TBR; מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל או 3.9 ממול/ליטר) לפחות מ-4% מהזמן; וזמן מעל הטווח (TAR) כאשר רמות הגלוקוז בדם עולות על 180 מ"ג/ד"ל.
גבר בן 50 עם T1D במשך 22 שנים רץ מרתון טוקיו תוך כ-3.5 שעות
הדיווח הראשון מפרט גבר בן 50 שחי עם T1D במשך 22 שנים לפני שרץ את מרתון טוקיו במרץ 2023 תוך 3 שעות ו-34 דקות.
שלושים יום לפני המירוץ הזמן שלו בטווח הגלוקוז היעד (TIR 70-180 מ"ג/ד"ל) היה 89%, זמן מעל לטווח (TAR>180 מ"ג/ד"ל) היה 9%, זמן מתחת לטווח (TBR
על מנת למנוע היפוגליקמיה, בבוקר המרתון הוא הוריד את מינון האינסולין של ארוחת הבוקר שלו ב-25% ומינון האינסולין שהוחל על החטיף שלפני המירוץ הופחת גם הוא ב-50% כדי לנהל טוב יותר את רמות הסוכר בדם.
הוא צרך ג'ל גלוקוז, המקור העיקרי לפחמימות במהלך המרוץ, בקצב של 0.39 גרם/ק"ג לשעה, עם 102 גרם צרכו בסך הכל.
במהלך המרוץ, האיש שמר על שליטה גליקמית מצוינת, בילה 96% מהמרתון בטווח הגלוקוז הנכון, רק 4% מתחת לטווח, וללא זמן מעל טווח היעד. הוא השיג ממוצע גלוקוז בדם של 107mg/dl-; הרבה מתחת לממוצע הגלוקוז של פחות מ-154 מ"ג/dl המומלץ במבוגרים (ראה טבלה בתקציר).
גבר בן 40 עם T1D במשך 4 שנים רץ מרתון סנטיאגו תוך פחות מ-5 שעות
הדיווח השני הוא על גבר בן 40 שחי עם T1D בארבע השנים האחרונות. הוא השתתף במרתון סנטיאגו (צ'ילה) במאי 2023, והשלים את המרוץ תוך 4 שעות ו-56 דקות.
לפני המרתון (30 יום), הזמן שלו בטווח הגלוקוז היעד היה 76%, הזמן מעל הטווח היה 9%, הזמן מתחת לטווח היה 3%, וה-HbA1c היה 6.7%.
ביום המרוץ, הוא לא הוריד את מינון האינסולין של ארוחת הבוקר, אבל הוא הוריד את מינון האינסולין שהוחל על החטיף לפני המירוץ ב-100%. במהלך המרתון, האיש צרך ג'ל גלוקוז בקצב של 0.42 גרם/ק"ג לשעה, עם 120 גרם בסך הכל.
האיש בילה 100% מהמרתון בטווח הגלוקוז הנכון עם גלוקוז ממוצע בדם של 110mg/dl, מה שמדגיש את יכולתה של מערכת ניטור הגלוקוז להגיב בזמן אמת (ראה טבלה בתקציר).
אישה בת 34 עם T1D במשך 27 שנים רצה מרתון פריז תוך פחות מ-4 שעות
הדו"ח השלישי מתאר אישה בת 34 שחייתה עם T1D במשך 27 שנים לפני שסיימה את מרתון פריז באפריל 2023 תוך 3 שעות ו-56 דקות.
30 יום לפני המרתון, הזמן שלה בטווח הגלוקוז היעד שלה היה 83%, הזמן מעל הטווח היה 15%, הזמן מתחת לטווח היה 1%, וה-HbA1c שלה היה 6.6%.
בבוקר המרתון, היא לא הורידה את מינון האינסולין של ארוחת הבוקר, אבל היא הפחיתה את מינון האינסולין שנרשם לחטיף לפני המירוץ ב-83%.
במהלך המרתון, היא צרכה ג'ל גלוקוז בקצב של 0.5 גרם/ק"ג לשעה, עם 115 גרם בסך הכל. היא בילתה את כל המרתון הרבה מעל טווח הגלוקוז היעד, עם ממוצע גלוקוז בדם של 271mg/dl-; הרבה מעל ממוצע הגלוקוז של פחות מ-154 mg/dl המומלץ למבוגרים.
כפי שהסביר ד"ר אונטו: "סביר להניח שהאישה נשארה היפרגליקמית לאורך המרוץ מכמה סיבות. ייתכן שהיא אכלה יותר מדי פחמימות לפני המרוץ ללא אינסולין, אבל היא גם לא ביטלה את יעד הגלוקוז הזמני של החיישן (טמפ'). מטרה) כי היא לא הבינה שניתוק זה יפעיל מחדש את בולוסי התיקון האוטומטי."
היא הוסיפה, "אנו מקווים שמחקרי מקרה אלו מספקים תובנות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות המסייעים לספורטאים עם סוכרת מסוג 1 באמצעות מערכות מתן אינסולין אוטומטיות במהלך פעילות גופנית אינטנסיבית. תוך שימת דגש על החשיבות של חינוך מיוחד, תכנון וגישות מותאמות אישית, מחקר זה מדגיש את ההזדמנויות המשמעותיות שטכנולוגיית אספקת אינסולין אוטומטית מציעה לאנשים עם סוכרת מסוג 1, ומאפשרת להם לנהל חיים פעילים".
