הסיכון לאי ספיקת לב מוקדמת לאחר השתלת לב נמוך יותר אם הלב התורם מאוחסן במה שנקרא לב-בקופסה במקום במקרר הרגיל עם קרח. כך עולה ממחקר שבו מציגים כעת חוקרים מאוניברסיטת גטבורג את התוצאות.
הדרך המבוססת לאחסן לבבות שנתרמו לפני ההשתלה היא לשמור אותם בארבע מעלות בתמיסת אשלגן בצידנית עם קרח. טיפול הוא מירוץ נגד הזמן, שבו התאמה, הובלה וניתוח צריכים להתרחש בתוך ארבע שעות כדי למנוע הגדלת הסיכון לסיבוכים עבור הנמען.
מחקרים הראו כי זמני הובלה של עד תשע שעות אינם עוד מכשול אם משתמשים בזילוף מכונה חמצן היפותרמי (HOPE) או "לב-בקופסה" במקום אחסון קר סטטי. בקופסה הלב נשמר בשמונה מעלות ומחמצן באמצעות משאבה, סט צינורות, מאגר ונוזל המוזרם בלב המנוח בזמן ההמתנה להשתלה.
מטרת המחקר הנוכחי, שפורסם ב ה-Lancetהיה להשוות את השיטות, "לב-בקופסה" ומגניבות יותר, מבחינת תוצאות בטיחות ובריאות של מקבלי לב ב-30 הימים הראשונים לאחר ההשתלה. המחקר הוא המחקר האקראי מבוקר הראשון מסוגו.
שמונה מדינות באירופה
המחקר כלל 204 חולים מבוגרים שנרשמו להשתלת לב בחמש עשרה מרפאות שונות בשמונה מדינות באירופה. מחצית מהמשתתפים חולקו באופן אקראי לקבל לבבות שטופלו ב"לב בקופסה", בעוד שמחציתם קיבלו לבבות מאחסון סטטי קר על פי נהלים סטנדרטיים. כל הלבבות הגיעו מתורמי מוות מוחי.
התוצאות מראות שמקבלי לב היו בסבירות נמוכה משמעותית לחוות אי ספיקת לב בלב החדש שלהם אם זה היה מטופל ב"לב-בקופסה" לפני ההשתלה, בהשוואה לאחסון סטטי קר סטנדרטי. הסיכון לאי ספיקת איברים חמורה, הפרעות בתפקוד השתל ראשוני (PGD), היה 11% בקבוצת הלב-בקופסה ו-28% באלה שליבם אוחסן על פי הנוהג המקובל.
אחרת, לא היו הבדלים באירועים קליניים בין הקבוצות במהלך תקופת המעקב. בהמשך יציגו החוקרים ניתוחים של התוצאות הבריאותיות של המשתתפים במהלך השנה הראשונה לאחר השתלת לב.
אחד הכוחות המניעים של המחקר הוא הסופר אנדריאס וולנדר, MD, דוקטור לכירורג לב וחזה וכיום מנהל רפואי של החברה השוודית XVIVO AB, שיחד עם Stig Steen, פרופסור בכיר באוניברסיטת לונד, פיתח את ה-"heart-in" המשומש. קונספט -a-box.
"לחימצון הלב שמתבצע בקופסה הוא מכריע. במהלך אחסון ושינוע רגילים בקור, אין לנו חמצון או מחזור בתאים, אך כאשר אנו משתמשים בקופסה, נוזל מחומצן ועשיר בחומרים מזינים נשאבים ללא הרף דרך התאים. לב, מה שמאפשר ללב לתפקד טוב יותר ומביא פחות סיבוכים אצל המושתל לאחר ההשתלה", הוא אומר.
עוד השתלות באופק
Göran Dellgren הוא פרופסור לניתוחי השתלות באקדמיה Sahlgrenska באוניברסיטת גטבורג, ומנתח לב חזה בבית החולים האוניברסיטאי Sahlgrenska והחוקר הראשי השוודי של המחקר, האחראי על כעשרים משתתפים:
"התוצאות מייצגות פריצת דרך בהשתלות, שיכולה להרחיב את התחום. בשימוש נכון, הלב-בקופסה יכול להפחית מספר סיבוכים שאחרת גורמים לרוב לסבל, תוצאות גרועות, במקרים הגרועים ביותר למוות בטרם עת, וכן גם עלויות גבוהות", הוא אומר.
"מבחינת זמן, איברים יכולים להישלח גם למרחקים ארוכים יותר, ובכך להפוך יותר איברים לזמינים להשתלה. סביר להניח שגם נוכל להתחיל להשתמש באיברים פחות אידיאליים מתורמים מבוגרים, מה שעלול להגדיל את מספר השתלות הלב", מסכם גורן דלגרן.
