בית החזה, החלק בגוף שבין הצוואר והבטן, מספק לאנשי מקצוע רפואיים חלון רב ערך לבריאות הנשימה של המטופל. על ידי הערכת תנודות הקול המופקות על ידי זרימת האוויר המושרה בתוך הריאות ועץ הסימפונות במהלך נשימה רגילה, כמו גם אלו המופקות על ידי הגרון במהלך קולות, הרופאים יכולים לזהות חריגות פוטנציאליות הקשורות למחלה במערכת הנשימה.
אבל, בין שאר החסרונות, הערכות נשימתיות נפוצות יכולות להיות סובייקטיביות והן טובות רק לאיכות הבחינה. בעוד שהופעתם של סטטוסקופים אלקטרוניים מרובי נקודות סייעה במונחים של זיהוי חריגות במהלך נשימה רגילה, נותר מחסור במכשירים טכנולוגיים שיכולים לסייע באפיון תנודות פני השטח שנוצרו על ידי קולות.
ב-AIP Advances, על ידי הוצאת AIP, צוות של חוקרים צרפתים הוכיח את היעילות של טכנולוגיית אולטרסאונד לזיהוי תנועות בעלות משרעת נמוכה שנוצרת על ידי קולות על פני החזה. הם גם הדגימו את האפשרות להשתמש ב"מצלמת תנועה משטחית אולטרסאונד מוטסת" (AUSMC) כדי למפות את הרעידות הללו במשך פרקי זמן קצרים כדי להמחיש את התפתחותן.
AUSMC היא טכנולוגיית הדמיה חדשה המאפשרת תצפית על תנודות משטח בית החזה האנושי עקב פעילות נשימה ולב בקצבי פריימים גבוהים של 1,000 תמונות בשנייה בדרך כלל. הטכנולוגיה חולקת את העיקרון הפיזי של הדמיית דופלר אולטרסאונד קונבנציונלית, אך היא אינה דורשת יישום בדיקה על העור".
Mathieu Couade, מחבר
החוקרים בדקו את ה-AUSMC על 77 מתנדבים בריאים כדי לדמיין את תנודות פני השטח שנגרמו על ידי קולות טבעיים במטרה לשחזר את ה"fremitus הקול" – תנודות הנגרמות על ידי קולות על פני הגוף – כפי שמנתחים בדרך כלל במהלך בדיקה גופנית של בית החזה. תנודות פני השטח שנגרמו היו ניתנות לזיהוי בכל הנבדקים, הם דיווחו.
"ההתפלגות המרחבית של אנרגיית הרטט התגלתה כא-סימטרית לטובת הגודל הנכון של בית החזה, ותלויה בתדירות בציר האנטירופוסטריורי", אמר קואד. "כצפוי, התפלגות התדירות של הקול אינה חופפת בין גברים לנשים, כשהאחרונים גבוהים יותר".
ניסויים קליניים מתמשכים ישתמשו ב- AUSMC כדי להתמקד בזיהוי פתולוגיות ריאות. אבל החוקרים מקווים שהטכנולוגיה, יחד עם אלגוריתמי בינה מלאכותית, יכולה להוביל עידן חדש של בדיקת בית החזה שבו ניתן לבודד דפוסי רטט. זה יציע חלון הרבה יותר טוב לבריאות דרכי הנשימה ויאפשר אבחון טוב יותר של מחלות בדרכי הנשימה.
