שימוש בטיפות עיניים של פילוקארפין בעקבות ניתוחי גוניוטומיה של Kahook Blade (KDB) עשוי לשפר את התוצאות הקליניות עבור חולים עם גלאוקומה ולהפחית את הצורך בתרופות עתידיות, על פי מחקרים חדשים שפורסמו על ידי חברי הסגל והמתאמנים במחלקה לרפואת אופטלמולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קולורדו.
"ה- goniotomy של KDB הוא ניתוח גלאוקומה פולשני מינימלי, שאנחנו עושים הרבה כאן במרכז העיניים של סו אנשוץ-רודג'רס, והיה שונות מסוימת במשטר ירידת העיניים שלאחר הניתוח בקרב ספקים שונים", אומרת ג'וליה שיא, ד"ר, עמית דלקת דלקת במחלקה ובמחברת המחקר.
"חלק מהספקים שלנו רושמים טיפות פילוקארפין וחלקן לא", היא ממשיכה. "כרגע אין הסכמה ברורה מבוססת ראיות בשאלה אם הירידות מועילות בשימוש לאחר הניתוח, ולכן מחקר זה ביקש להתייחס אם טיפות אלה עשו את ההבדל."
המחקר ניתח 532 נהלי גוניוטומיה של KDB במרכז העיניים של סו אנשיץ-רודג'רס בין ספטמבר 2015 למארס 2020, עם וללא שימוש בפילוקארפין, ומדד את ההצלחה הכירורגית, שהחוקרים הגדירו כלחץ תוך-עיני פחות מ- 21 מ"מ.
לקבוצה המשתמשת בירידות פילוקארפין היו אחוזי הצלחה גבוהים משמעותית בחודש הראשון והשלישי לאחר הניתוח כמו גם שנה לאחר הניתוח. הם גם דרשו תרופות פחות משמעותיות מהקבוצה שלא השתמשו בפילוקארפין.
תפקיד טיפות הפילוקארפין
החוקרים מעריכים כי למעלה מ- 4.2 מיליון מבוגרים בארצות הברית סובלים מגלאוקומה, מחלת עיניים הפוגעת בהדרגה בעצב הראייה כאשר יש הצטברות נוזלים. אין תרופה לגלאוקומה, ולכן מוטלים על רופאי עיניים לסייע למטופליהם לנהל את המחלה וללחץ תוך -עיני מוגזם (IOP) המוביל לבעיות ראייה.
ההנהלה כוללת לעתים קרובות טיפות עיניים וניתוחים שמטרתם להפחית את ה- IOP. Goniotomy הוא ניתוח זעיר פולשני הפותח את עבודת הרשת הטראבקולרית, מערכת הניקוז של העין, ומאפשר לנוזל לזרום מהעין, ובכך להפחית את הלחץ.
"אם אתה חושב על העין ככיור, אנחנו בעצם מנסים להגדיל את הניקוז", אומרת שיא. "אנו עושים חתך לפתיחת מסלול הניקוז הטבעי."
ישנן מספר דרכים שרפואת עיניים יכולות לבצע גוניוטומיה, אך חוקרי המחקר מיקדו את מאמציהם בשיטת הלהב הכפול של קאהוק, אשר פותחה על ידי מליק י. קאהוק, ד"ר, פרופסור לרפואת עיניים וכיסא של משפחת סלייטר ברפואת עיניים, לפני למעלה מעשורים על מחנה הרפואה של קוסץ.
"Pilocarpine היסטורית שימשה להפחתת לחץ העיניים, אך היא גם מכוונת את התלמיד ויוצרת מתח באזורי מפתח במסלול הניקוז", מסבירה שיא. "זה תיאורטי עוזר להבטיח שהמסלול יישאר פתוח לאחר שמישהו נרפא מהניתוח המאפשר לנוזל לזרום טוב יותר מהעין."
חולים במחקר שהשתמשו בטיפות בדרך כלל עשו זאת במשך כחודש לאחר ההליך.
לאחר מכן הם נטו להזדקק פחות לתרופות גלאוקומה כדי לנהל את המחלה.
מסתכל לטווח הארוך
הממצאים הם כלי קליני חשוב עבור רופאי עיניים המבצעים goniotomy של KDB.
"החלק המרגש במחקר זה הוא שהוא יכול להיות ישירות על חולים", אומר שיא. "מנתחים יכולים להשתמש בראיות אלה כחלק אחד מתהליך קבלת ההחלטות כשחושבים על מה שהכי טוב למטופליהם."
בעוד שהתוצאות מהמחקר מבטיחות, רופאי עיניים, כולל XIA, אומרים כי טיפות פילוקארפין אכן מגיעות לרוב עם כמה ניואנסים. עבור חולים רבים, תופעות לוואי כוללות כאב ראש, ראייה מטושטשת, סיכון מוגבר לניתוק רשתית ושריפה זמנית או עקיצה בעין.
קארה קפיטנה יאנג, ד"ר, פרופסור חבר לרפואת עיניים ומנהלת רפואית של חדר הניתוח של מרכז העיניים של סו אנשוץ-רודג'רס, אומר כי ישנם חולים שאולי לא מתאימים לטיפות, אך המחקר שכנע אותה להוסיף פילוקארפין בחזרה לתיבת הכלים שלה ולדון בהם עם מטופליה.
קפיטנה-יאנג גם כתב את המחקר.
"דבקות ירידה היא מחסום מאסיבי לטיפול בגלאוקומה, כך שאם נוכל להוסיף ירידה בטווח הקצר המסייע בהפחתת מספר הירידות הדרושות לטווח הארוך, זו יכולה להיות אפשרות נהדרת עבור חלק מהמטופלים", היא אומרת. "אנו יודעים ממחקר זה שהוא יכול להאריך את הצלחת הניתוח הרבה מעבר לשנה, כך שאמנם הירידות עשויות להיות מטרד נוסף עבור קצת, זה יכול להיות שווה את זה."
