עם זאת, כאשר הם מזהים ו"מדברים בחזרה" למחשבות הלא מועילות הללו באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי, בריאותם הנפשית ואיכות חייהם משתפרים משמעותית, על פי מחקר חדש.
טיפול זה – המפנה את החולים לחשוב אחרת על הסרטן שלהם ועל המשמעות של הסרטן – מועיל במיוחד בקרב חולי סרטן צעירים. מטופלים מתמודדים בדרך כלל עם דיכאון, חרדה וירידה ברווחה הכללית עקב עומסים פסיכו-סוציאליים אלו הקשורים לטיפול בסרטן ותופעות הלוואי המאוחרות שלו.
מחקר קודם נערך על טיפול קוגניטיבי התנהגותי הקשור לאוכלוסיות סרטן ספציפיות, אך חסרה חקירה כוללת יותר, אמר אנאו ג'אנג, פרופסור חבר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת מישיגן והמחבר המקביל למחקר.
Zhang ועמיתיו סקרו 132 ניסויים קליניים שכללו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. השתתפו יותר מ-13,000 אנשים, רובם נשים (79%) ובין הגילאים 4 עד 76.
המחקר הראה שהגיל והאופן שבו הטיפול הועבר – באופן אישי לעומת וירטואלי – השפיעו על מידת היעילות של הטיפול בחולי סרטן.
הטיפול היה משמעותי עבור חולי סרטן וניצולים מתחת לגיל 40, אך החוקרים לא הצליחו למצוא CBT יעיל באופן כללי עבור 65 ומעלה כאשר איגום את כל העדויות המחקריות הזמינות יחד. המשמעות היא שלא היו מספיק ראיות כדי לטעון ליעילות עבור הקבוצה הזו, אמר ג'אנג.
בנוסף, סדר העדיפויות של הלקוחות המבוגרים עשוי להיות שונה מבני גילם הצעירים, מה שעשוי לתרום להשפעה נמוכה יותר/קטנה יותר של טיפול, אמר. בכל הנוגע ללידה, הממצאים מצביעים על כך שמטפל או קלינאי המעניקים טיפול אישי מבטיחים את יעילות הטיפול בהשוואה לייעוץ טלוויזיוני.
עבור מטופלים שבוחרים לקבל טיפול בין אישי, הם מצפים לרמה מסוימת של חיבור בין אדם לאדם, שיכול להיות קשה להחלפה בכל פורמט טכנולוגי, למשל, מטפל אנושי חי בקצה השני של זום ."
אנאו ג'אנג, פרופסור חבר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת מישיגן
ג'אנג היה שותף לכתיבת המחקר, המופיע ב-Cancer Medicine, עם אלכסנדר דילס, קתרין אוקיף, נאדה דקה ומישל אזר מהקולג' לרפואה של אוניברסיטת מרכז מישיגן, ומייאן צ'ן מאוניברסיטת טקסס.