כישוף קצר של טיפול מדבר עם רופא כללי מפחית את הסימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) עבור ניצולי מחלה ביקורתית, מוצא ניסוי מגרמניה שפרסמה היום ה- BMJ.
ההשפעות של התערבות פסיכולוגית קצרה זו היו צנועות, אך עשויות לעזור לגשר על זמני המתנה ארוכים בין השחרור מיחידה לטיפול נמרץ (ICU) וגישה לשירותי בריאות הנפש המומחים, אומרים החוקרים.
סביב אחד מכל חמישה מטופלים חווים תסמיני PTSD לאחר טיפול נמרץ. מרבית הטיפול לאחר הניתוח ניתנת בפרקטיקה כללית שכן הגישה לשירותי בריאות הנפש מוגבלת לרוב עם רשימות המתנה ארוכות, אך התערבויות מובנות לתסמיני PTSD בטיפול ראשוני נעדרו במידה רבה.
כדי לטפל בפער זה, החוקרים התכוונו לבחון את ההשפעה של התערבות קצרה של חשיפה עלילתית בהובלת GP המותאמת לאנשים שהשתחררה מטיפול נמרץ.
הניסוי כלל 319 מבוגרים (גיל ממוצע 58; 61% גברים) בפרקטיקות כלליות ברחבי גרמניה שקיבלו שלוש התייעצויות רופאים מובנים ושמונה אינטראקציות אחיות מעקב הממוקדות לתסמיני PTSD (קבוצת התערבות), או שיפור הטיפול הרגיל (קבוצת ביקורת).
התוצאה העיקרית הייתה חומרת תסמיני PTSD לאחר שישה חודשים, נמדדת באמצעות סולם האבחון הפוסט-טראומטי (PDS-5, טווח 0-80, ציונים גבוהים יותר המצביעים על תסמינים חמורים יותר). ההבדל המינימלי החשוב קלינית המוגדר מראש היה שש נקודות.
בתחילת הניסוי, ציון ה- PDS-5 הממוצע היה 30.6 בשתי הקבוצות. לאחר שישה חודשים ציון ה- PDS-5 הממוצע ירד ב -6.2 נקודות בקבוצת ההתערבות לעומת 1.5 נקודות בקבוצת הביקורת (הפרש של 4.7 נקודות). ב -12 חודשים ציון ה- PDS-5 הממוצע ירד ב -7.9 נקודות בקבוצת ההתערבות לעומת 2.5 נקודות בקבוצת הביקורת (הפרש של 5.4 נקודות).
תוצאות אלה הן מתחת להבדל המינימלי החשוב קלינית שש נקודות, אך החוקרים אומרים שזה עשוי להיות קשור לאופי הקצר והנמוך של ההתערבות, מה שמגביל הפחתת סימפטומים משמעותית.
שיפורים בתוצאות אחרות כמו דיכאון, מוגבלות ואיכות חיים, מדגישים את ההשפעה הרחבה יותר של הפחתת תסמיני PTSD על רווחת המטופלים, הם מוסיפים.
הם מכירים במספר מגבלות, כגון אי הכללת אנשים עם תסמיני PTSD חמורים ומתן אימונים קצרים בלבד לרופאים, והם אינם יכולים לשלול את האפשרות שגורמים אחרים שאינם מובטחים עשויים להשפיע על תוצאותיהם.
עם זאת, הם אומרים "בהתחשב בשכיחות של תסמיני PTSD בעקבות מחלה קריטית, ורשימות ההמתנה הארוכות לשירות מומחי בריאות הנפש, ההתערבות עשויה להיות ברת ביצוע ומועילה לתרגול כללי."
ניסוי זה "מייצג התקדמות חשובה בטראומה התערבויות מושכלות לטיפול ראשוני, גישור על טיפול חריף ותמיכה פסיכולוגית לטווח הארוך", כתבו חוקרים בעריכה מקושרת.
אמנם אינו מחליף לטיפול פסיכיאטרי מיוחד, אך לדבריהם מודלים כאלה מציעים אסטרטגיה פרגמטית להפחתת הנטל הפסיכולוגי של מחלה ביקורתית, במיוחד במערכות בריאות העומדות בפני משאבים מומחים מוגבלים.
ככל שהמחקר יימשך, האתגר יהיה לצמצם את ההתערבויות המוקדמות הללו מבלי לדלל את היעילות הטיפולית שלהם, בעוד שמחקר עתידי "צריך להתמקד בשכלול תוכן הטיפול, אופטימיזציה של מסירת הטיפול ולהבטיח שילוב רחב בין מערכות הבריאות", הם מסכמים.
