אחוזים הולכים וגדלים של כמה גברים מבוגרים בארה"ב עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני ובסיכון גבוה עוברים טיפולים הנושאים סיכונים לתופעות לוואי שיכולות להפחית משמעותית את איכות החיים מבלי להאריך חיים, כך עולה ממחקר חדש בראשות Cedars-Sinai. מגמה זו בעייתית מכיוון שאולי אין לגברים הללו תוחלת חיים שתאפשר להם לקבל את היתרונות של טיפולים אגרסיביים יותר.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת בעל ביקורת עמיתים JAMA רפואה פנימית.
סרטן הערמונית הוא הסרטן השני בשכיחותו בארה"ב, כאשר סרטן השד עולה עליו רק. כשמינית מהגברים בארה"ב מאובחנים עם סרטן הערמונית בגיל חציוני של 67 על פי המכון הלאומי לסרטן. לרוב החולים יש גידולים מקומיים הגדלים לאט, מוגבלים לבלוטת הערמונית, אשר לא סביר שיאיימו על חייהם. במקום טיפול מיידי, ניתן לעקוב אחר חולים בסיכון נמוך באמצעות "מעקב פעיל", שבו נערכות בדיקות ובדיקות בלוח זמנים קבוע כדי לוודא שהמחלה אינה מתקדמת.
השימוש במעקב פעיל גדל במהלך 15 השנים האחרונות עבור גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך, וכיום זהו הטיפול הנפוץ ביותר עבור גברים אלו. גישה זו מאפשרת לחולים אלו להימנע מהסיכונים של בריחת שתן, הפרעות זיקפה ותופעות לוואי פוטנציאליות אחרות של ניתוח והקרנות".
טימותי דסקיביץ', MD, מנהל מחקר אונקולוגי אורולוגי עבור המחלקה לאורולוגיה של ארז-סיני ומחבר מקביל של המחקר החדש
ניהול שמרני, הכולל מעקב פעיל או המתנה ערנית, מומלץ גם לגברים עם תוחלת חיים מוגבלת, שסביר להניח שלא יחיו מספיק זמן כדי ליהנות מטיפול מקומי אגרסיבי, אפילו לסרטן בסיכון גבוה יותר. ואולם, אצל גברים אלה המגמה הולכת בכיוון ההפוך, כפי שנמדד בניתוח הנתונים הנרחבים של מערכת הבריאות לענייני ותיקים של החוקרים. הם גילו שעבור גברים עם תוחלת חיים מוגבלת וסרטן בסיכון בינוני וגבוה, טיפול שמרני הועסק בתדירות נמוכה יותר וכי יותר מהם קיבלו טיפול מקומי אגרסיבי עם ניתוח או הקרנות.
"מצאנו את הדפוס הזה מפתיע", אמר דסקיביץ'. "חולי סרטן הערמונית עם תוחלת חיים של פחות מחמש או 10 שנים עברו טיפולים שיכולים להימשך עד עשור כדי לשפר משמעותית את סיכוייהם לשרוד מסרטן, למרות הנחיות הממליצות על טיפול".
לצורך מחקרם, החוקרים ניתחו נתונים רפואיים על 243,928 גברים במערכת הבריאות של Veterans Affairs אשר אובחנו עם סרטן ערמונית מקומי בין השנים 2000 ל-2019.
בקרב חולים עם תוחלת חיים ממוצעת של פחות מ-10 שנים, השיעור שעברו טיפולים כמו ניתוח או הקרנות לסרטן הערמונית בסיכון נמוך במקום לקבל מעקב פעיל ירד מ-37.4% ל-14.7%; אך הטיפול במחלה בסיכון בינוני עלה מ-37.6% ל-59.8%. בקרב חולים עם תוחלת חיים ממוצעת של פחות מחמש שנים, הטיפול במחלה בסיכון גבוה עלה מ-17.3% ל-46.5%. בקרב גברים שעברו טיפול יתר, כ-80% טופלו בהקרנות.
פתרון סוגיית טיפול יתר בחולי סרטן הערמונית בסיכון גבוה יותר עם אורך חיים מוגבל דורש גישה רב-גונית הכוללת הערכה טובה יותר, תקשורת ושילוב של תוחלת החיים בקבלת החלטות, אמר דסקיביץ'. הוא וצוותו הציעו שיטת "טריפקטה" להעברת תחזית סרטן לחולה. שיטה זו כוללת את הרופא דן בסבירות למות מהסרטן עם טיפול לעומת ללא טיפול בנקודת הסיום של תוחלת החיים של החולה. גישה זו מתאימה אישית את הסיכון לסרטן הרלוונטי לכל חולה.
"המטרה שלנו היא לעודד רופאים להפוך את אריכות הימים לחלק מהדיון על אפשרויות הטיפול הטובות ביותר, כך שחולי סרטן הערמונית עם תוחלת חיים מוגבלת יוכלו לעשות בחירות מושכלות", אמר דסקיביץ'. "ייתכן שימסרו למטופל את הנתונים הללו ויבחר להמשיך בניתוח או טיפולי הקרנות ללא קשר להסתברות מוגבלת של תועלת. מטופל אחר עשוי לעבור קורס אחר".
"כל אדם הוא שונה, וממוצעים סטטיסטיים עבור תוחלת חיים, יעילות הטיפול והסיכון לסרטן אינם יכולים לחזות תוצאות בוודאות", הוסיף דסקיביץ'. "אבל צריך לתת למטופלים את ההזדמנות לקבל החלטות מושכלות עם המידע הטוב ביותר שאפשר".
היונג ל. קים, MD, יו"ר המחלקה לאורולוגיה ב-Cedars-Sinai, אמר JAMA רפואה פנימית המחקר משקף את החוזק המובהק של Cedars-Sinai: שיתוף הפעולה ההדוק בין חוקרים ורופאים. "רבים מהחוקרים שלנו הם בעצמם קלינאים, מה שמבטיח שהמחקר שלהם מתייחס לבעיות אמיתיות בתחום הבריאות עם דגש על מציאת פתרונות", אמר.
מחברים אחרים של Cedars-Sinai כוללים את מייקל לו וג'ון ר. הרד. מחברים אחרים כוללים את אי-צ'ון תומאס מאוניברסיטת סטנפורד והסופר הבכיר ג'ון ט. לפרט מאוניברסיטת סטנפורד בסטנפורד, קליפורניה, ומערכת הבריאות VA Palo Alto בפאלו אלטו, קליפורניה.
עבודה זו נתמכה בחלקה על ידי VA Merit Review (I01 HX0021261 ל-JL). המחלקה לענייני בריאות וותיקים שירותי מחקר ופיתוח נתמכה באמצעות משאבים ומתקנים ב-VA Informatics and Computing Infrastructure (VINCI), VA HSR RES 13-457. התוכן אינו מייצג את דעות המשרד לענייני חיילים משוחררים של ארה"ב או ממשלת ארה"ב.