טיפול גנטי חדש שנועד למקד סוג של חירשות תורשתית שיקם את תפקוד השמיעה בחמישה ילדים שטופלו בשתי האוזניים. הילדים גם חוו תפיסת דיבור טובה יותר וצברו יכולת לוקליזציה וקביעת מיקום הקול. המחקר, הניסוי הקליני הראשון בעולם למתן תרפיה גנטית לשתי האוזניים (דו-צדדית), מדגים יתרונות נוספים ממה שנצפו בשלב הראשון של ניסוי זה, שפורסם מוקדם יותר השנה, כאשר ילדים טופלו באוזן אחת. המחקר הובל על ידי חוקרים מ-Mass Eye and Ear (חבר במערכת הבריאות של Mass General Brigham) ובית החולים Eye & ENT של אוניברסיטת פודן בשנגחאי, והממצאים פורסמו ב-5 ביוניה' ב רפואת טבע.
התוצאות ממחקרים אלו מדהימות. אנו ממשיכים לראות את יכולת השמיעה של ילדים מטופלים מתקדמת בצורה דרמטית והמחקר החדש מראה יתרונות נוספים של הטיפול הגנטי כאשר הוא מנוהל בשתי האוזניים, כולל יכולת לוקליזציה של מקור קול ושיפורים בזיהוי דיבור בסביבות רועשות".
ג'נג-יי צ'ן, DPhil, מחבר בכיר שותף במחקר, מדען עמית במעבדות איטון-פיבודי ב-Mass Eye and Ear
החוקרים ציינו שמטרת הצוות שלהם הייתה תמיד לטפל בילדים בשתי האוזניים כדי להשיג את היכולת לשמוע קול בתלת מימד, יכולת חשובה לתקשורת ולמשימות יומיומיות נפוצות כמו נהיגה.
"שיקום השמיעה בשתי האוזניים של ילדים שנולדו חירשים יכול למקסם את התועלת של התאוששות שמיעה", אמר מחבר המחקר הראשי, ילאי שו MD, PhD, פרופסור, מנהל מרכז האבחון והטיפול לאובדן שמיעה גנטי המזוהה עם בית החולים Eye & ENT. מאוניברסיטת פודן בשנגחאי, "תוצאות חדשות אלו מראות שגישה זו טומנת בחובה הבטחה גדולה ומצדיקה ניסויים בינלאומיים גדולים יותר."
למעלה מ-430 מיליון אנשים ברחבי העולם מושפעים מאובדן שמיעה משבית, מתוכם חירשות מולדת מהווה כ-26 מיליון מהם. עד 60 אחוז מהחירשות בילדות נגרמת על ידי גורמים גנטיים. ילדים עם DFNB9 נולדים עם מוטציות ב- OTOF גן המונע ייצור של חלבון אוטופרלין מתפקד, הנחוץ למנגנוני השמיעה והעצבים העומדים בבסיס השמיעה.
מחקר חדש זה הוא הניסוי הקליני הראשון שמשתמש בטיפול גנטי באוזן דו-צדדית לטיפול ב-DFNB9. המחקר החדש מציג ניתוח ביניים של ניסוי חד-זרועי של חמישה ילדים עם DFNB9 שנצפו במשך תקופה של 13 שבועות או 26 שבועות בבית החולים Eye & ENT של אוניברסיטת פודן בשנגחאי, סין. שו הזריק עותקים מתפקדים של האדם OTOF טרנסגן נישא על ידי נגיף אדנו (AAV) לתוך האוזניים הפנימיות של המטופלים באמצעות ניתוח מיוחד, זעיר פולשני. המקרה הראשון של טיפול דו-צדדי נערך ביולי 2023. במהלך המעקב נצפו 36 תופעות לוואי, אך לא התרחשו רעילות מגבילה מינון או אירועים חמורים. כל חמשת הילדים הראו התאוששות שמיעה בשתי האוזניים, עם שיפורים דרמטיים בתפיסת הדיבור ובלוקליזציה של הצליל. שניים מהילדים זכו ליכולת להעריך מוזיקה, אות שמיעתי מורכב יותר, ונצפו רוקדים לצלילי סרטונים שצולמו לצורך המחקר. הניסוי נמשך כאשר המשתתפים ממשיכים להיות במעקב.
בשנת 2022, צוות המחקר הזה סיפק את הטיפול הגנטי הראשון בעולם עבור DFNB9 כחלק מניסוי של שישה חולים בסין שטופלו באוזן אחת. הניסוי הזה, שתוצאותיו פורסמו ב ה אִזְמֵל בינואר 2024, הראה שחמישה מתוך שישה ילדים זכו לשיפור בשמיעה ובדיבור. שו הציג בתחילה את הנתונים בקונגרס השנתי ה-30 של האגודה האירופית לתרפיה גנטית ותא (ESGCT) בבריסל, בלגיה באוקטובר 2023, והפך לראשון בעולם לדווח על נתונים קליניים על שימוש בריפוי גנטי לשיקום השמיעה.
"תוצאות אלו מאשרות את יעילות הטיפול שעליו דיווחנו בעבר ומייצגות צעד מרכזי בריפוי גנטי לאובדן שמיעה גנטי", אמר שו. שו הוכשר תחת צ'ן במשך ארבע שנים כפוסט דוקטורט ב-Mass Eye and Ear, כששיתוף הפעולה ביניהם נמשך יותר מעשור מאז חזר לשנגחאי.
"המחקר שלנו תומך מאוד בטיפול בילדים עם DFNB9 בשתי האוזניים, ותקוותנו היא שהניסוי הזה יכול להתרחב וניתן לבחון את הגישה הזו גם עבור חירשות הנגרמת על ידי גנים אחרים או מסיבות לא גנטיות", הוסיף חן, שהוא גם מקורב. פרופסור לרפואת אף-אוזן-גרון-ניתוחי ראש וצוואר בבית הספר לרפואה של הרווארד. "המטרה הסופית שלנו היא לעזור לאנשים להחזיר לעצמם את השמיעה, לא משנה איך נגרם אובדן השמיעה שלהם".
נכון לעכשיו, אין תרופות זמינות לטיפול בחרשות תורשתית, מה שפינה מקום להתערבויות חדשות כמו טיפול גנטי.
המכון לטיפול בגנים ובתאים של מאס גנרל בריגהם עוזר לתרגם תגליות מדעיות שעשו חוקרים לניסויים קליניים ראשונים בבני אדם. חן ועמיתיו עובדים עם המכון כדי לפתח פלטפורמות ווקטורים עם סטנדרטים טובים של שיטות ייצור שיאפשרו לצוות שלו לבדוק ביתר קלות את הגישה הטיפולית הזו עם גנים אחרים בעתיד.
המחברים מציינים כי נדרשת עבודה נוספת כדי להמשיך ולחדד את הטיפול. המחקר הדו-צדדי דורש התייחסות רבה יותר בהשוואה למחקר החד-צדדי (אוזן אחת) שכן ניתוחים בשתי האוזניים, במהלך ניתוח אחד, מכפילים את זמן הניתוח. יתר על כן, על ידי הזרקת מינונים כפולים של AAVs לגוף, התגובה החיסונית צפויה להיות חזקה יותר והפוטנציאל להשפעות שליליות יכול להיות גדול יותר. במבט קדימה, יש צורך בחולים נוספים וכן משך מעקב ארוך יותר, והמשך ניתוח של טיפולים גנטיים ושתלים שבלול בניסויים אקראיים גדולים יותר יהיה בעל ערך.
