בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת BMC Global ובריאות הציבור, חוקרים בחנו את העדויות הנוכחיות על תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (N-AIDS). הם דנו מדוע יש להכיר ב-N-AIDS כגורם מכריע ותחלואה נלווית בקרב חולי שחפת (TB) ברחבי העולם. הם הדגישו את החשיבות של טיפול בתזונה עם עדיפות שווה ערך לנגיף הכשל החיסוני האנושי/תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (HIV/AIDS) כדי למתן את מגיפת השחפת ולשפר את התוצאות הכוללות.
פרספקטיבה: חסר חיסוני נרכש מבחינה תזונתית חייב להיות מטופל באותה דחיפות כמו HIV כדי לשים קץ לשחפת. קרדיט תמונה: קטרינה קון / Shutterstock
רקע כללי
מחקר בעשורים האחרונים סייע לבסס את ה-HIV כגורם מכריע ותחלואה נלווית של שחפת, מה שהוביל לפרוטוקולי סקר וטיפול משולבים. עם זאת, תת תזונה, או N-AIDS, מופיעה כגורם העיקרי לכשל חיסוני משני. אנשים עם תת תזונה, בדומה לאלה עם HIV, מתמודדים עם סיכוני זיהום מוגברים, והקשר בין תת תזונה לשחפת מבוסס כבר מאה שנה. הסקירה הנוכחית מדגישה את ההכרה בתת תזונה כגורם מכריע משמעותי ותחלואה נלווית של שחפת כדי להאיץ מאמצי גילוי, טיפול ומניעה שמטרתם להתמודד עם מגיפת השחפת.
זיהוי שחפת
גילוי מוקדם וטיפול בשחפת חיוניים לחיסול המחלה, במיוחד בהתחשב בכך שיותר מארבעה מיליון מקרי שחפת אינם מאובחנים ברחבי העולם. אנשים עם שחפת פעילה נשארים מדבקים במשך חודשים לפני האבחנה, מה שמדגיש את הצורך בהתערבות מוקדמת יותר. ירידה במשקל היא סימפטום עדין אך משמעותי, כאשר למעלה מ-50% מחולי השחפת במדינות עם עומס גבוה סובלים מתת תזונה בעת האבחנה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על בדיקה שיטתית של שחפת באוכלוסיות שבהן השכיחות עולה על 0.5%. מחקרים במיאנמר ובהודו מגלים שכיחות גבוהה יותר של שחפת בקרב אנשים עם תת-תזונה, מה שמצדיק בדיקה שיטתית בקבוצה פגיעה זו. עם זאת, ההקרנה הנוכחית מתמקדת בעיקר בשחפת קלינית, תוך התעלמות ממחלות תת-קליניות ומחסורים תזונתיים נסתרים. השפעתה של תת-תזונה על ביצועי הבדיקות, במיוחד במבחני טריאז', מחייבת אופטימיזציה לאבחון מדויק באוכלוסיות מתת-תזונה. בדיקה מקבילה לאיתור תת תזונה ושחפת הכוללת אינדיקטורים טובים יותר ממדד מסת הגוף (BMI) היא חיונית, הדורשת אסטרטגיות זיהוי משופרות המיועדות לאוכלוסיה בסיכון.
טיפול בשחפת
למרות ההשפעה המוכחת של עלייה במשקל על תוצאות הטיפול בשחפת, אנשים עם תת תזונה ממשיכים לחוות תוצאות בריאותיות גרועות יותר לאחר הטיפול. אנשים הסובלים מתת תזונה חמורה עומדים בפני סיכון גבוה פי שניים לתוצאות טיפול שליליות, כולל מוות. תת תזונה פוגעת בתגובה החיסונית לשחפת, מה שמוביל לביטויי מחלה חמורים יותר. יעילות הטיפול התרופתי נפגעת אצל אנשים הסובלים מתת תזונה, ומשפיעה על החשיפה לתרופות ועל סיכוני הרעילות. חוסר גישה למזון במהלך טיפול בשחפת עלול לגרום להפסקת הטיפול. הערכת מצב תזונתי צריכה להיות חלק סטנדרטי בטיפול בשחפת, דומה לבדיקת HIV. הזנחת תת התזונה בניהול השחפת ניכרת בהיעדר התערבויות תזונתיות מותאמות וכלים להערכת מצב תזונתי. תמיכה תזונתית עבור אנשים עם שחפת הוכיחה שיעורי הצלחה משופרים של הטיפול, ובכך מסייעת בדבקות ומפחיתה את העומס הכלכלי. טיפול בתת תזונה בניהול שחפת חשוב, לא רק עבור תוצאות המחלה אלא גם עבור הרווחה הכללית והפוטנציאל של אנשים.
מניעת שחפת
ניסויים טבעיים במהלך מלחמות העולם הראשונה והשנייה הדגישו את הקשר ההפוך בין תת תזונה ושיעורי שחפת. ניתוחים פרוספקטיביים, כגון NHANES I, חושפים עלייה של פי 12 בשחפת בקרב אנשים בתת משקל. בעוד שמחקרים משתמשים לעתים קרובות ב-BMI, נתונים משכנעים קושרים גם מיקרו-נוטריינטים לסיכון לשחפת. מחקר RATIONS בהודו הראה ירידה של 40% באירועי שחפת עם תמיכה תזונתית. מודלים בריאותיים-כלכליים מציגים הפחתה משמעותית בשכיחות השחפת ובתמותה עם הפחתת תת-תזונה בקנה מידה של אוכלוסיה, תוך שימת דגש על העלות-תועלת של התערבויות כאלה. מתוך הכרה במזון כתוספת לחיסוני שחפת, מחקר צריך לחקור את האימונולוגיה של תת תזונה כדי לשפר את יעילות החיסון, להבטיח יעילות באוכלוסיות מתת-תזונה.
מסקנה ונקודות מבט לעתיד
הכרה בתת תזונה כתחלואה נלווית קריטית לשחפת היא חיונית, ודורשת בדיקה תזונתית משולבת בתוכניות שחפת הדומות לבדיקת HIV. הקפדה על הנחיות ארגון הבריאות העולמי ודיווח על שיעורי תת תזונה בקרב אנשים עם שחפת (PWTB) בדוחות שחפת גלובליים עשויים לעזור לטפל בבעיה. תוכניות שחפת צריכות לספק ייעוץ תזונתי לצד תמיכה בעין או במזומן, תוך מינוף תשתית קיימת. תיאום בין מגזרים ושיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים הם הכרחיים לגישה הוליסטית. על החוקרים לכלול סקר תזונתי במחקרים, תוך התייחסות לשונות בצרכים התזונתיים על פני דמוגרפיה. הגדלת המימון למחקר תפעולי בנושא תזונה ושחפת הוא צורך השעה.
במשך עשרות שנים, נתונים קשרו באופן עקבי בין תת-תזונה למגפת השחפת, אך ל-N-AIDS אין הערכה וטיפול מועדפים, בניגוד ל-HIV. הכרה בתת תזונה כגורם דומיננטי לשחפת היא המפתח להצלחת אסטרטגיית ה- End-TB. עם התערבויות פשוטות, ניתן להשיג הפחתה משמעותית בשכיחות השחפת ובתמותה באמצעות השקעות בתזונה. קהילת הבריאות העולמית, לאחר שהתמודדה עם סוג אחד של איידס, יכולה לטפל באופן דומה ב-N-AIDS באיתור, טיפול ומניעה של שחפת.
