נשים מבוגרות ונשים עם מוגבלויות עומדות בפני סיכון מיוחד להתעללות, אך מצבן מוסתר ברובו ברוב הנתונים הקשורים לאלימות גלובלית ולאומית, לפי שני פרסומים חדשים שפורסמו היום על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). סוכנות הבריאות קוראת למחקר טוב יותר בין מדינות שיסייעו להבטיח שהנשים הללו ייספרו, ושצריך הספציפיים שלהן יובנו ויטופלו.
כאשר יש עדויות על אלימות על בסיס מגדר בקרב קבוצות אלו, הנתונים מראים שכיחות גבוהה. סקירה שיטתית אחת מצאה סיכונים גדולים יותר לאלימות בין בני זוג בנשים עם מוגבלויות בהשוואה לאלו ללא, בעוד שאחרת מצאה גם שיעורים גבוהים יותר של אלימות מינית.
נשים מבוגרות ונשים עם מוגבלות נמצאות בתת-ייצוג בחלק גדול מהמחקרים הקיימים בנושא אלימות נגד נשים, מה שמערער את יכולתן של תוכניות לענות על הצרכים המיוחדים שלהן. ההבנה כיצד נשים ונערות מגוונות מושפעות באופן שונה, ואם וכיצד הן ניגשות לשירותים, היא קריטית להפסקת האלימות על כל צורותיה".
ד"ר לינמרי סרדיניה, קצינה טכנית ב-WHO ובתוכנית המיוחדת של האו"ם לרבייה אנושית (HRP) לאלימות נגד נשים נתונים ומדידה, ומחברת התקצירים
אלימות בין בני זוג אינטימיים ואלימות מינית הן הצורות הנפוצות ביותר של אלימות על בסיס מגדר ברחבי העולם ומשפיעות על 1 מכל 3 נשים. נשים מבוגרות ונשים עם מוגבלות עדיין נתונות לסוגים אלה של אלימות, אך גם מתמודדות עם סיכונים ספציפיים וצורות נוספות של התעללות, לעיתים בידי מטפלים או אנשי מקצוע בתחום הבריאות. אלה כוללים התנהגויות כפייה ושליטה כגון מניעת תרופות, מכשירי עזר או היבטים אחרים של טיפול, והתעללות כלכלית.
בקרב נשים בנות 60 ומעלה, סקירה שנערכה על ידי ארגון הבריאות העולמי מצאה כי אלימות פיזית ו/או מינית של בני זוג אינטימיים נותרה צורות ההתעללות הנפוצות ביותר. עם זאת, כשהתבגרו בני הזוג, חלק מהנשים דיווחו על מעבר מאלימות פיזית ו/או מינית בעיקרה לאלימות פסיכולוגית, כולל איומי נטישה והתנהגויות שליטה אחרות.
נשים מבוגרות ונשים עם מוגבלות יכולות להיות מבודדות מאוד כאשר מתרחשת אלימות, מה שמקשה עליהן להימלט ולדווח על ההתעללות. סטיגמה ואפליה עלולות לצמצם עוד יותר את הגישה לשירותים או מידע, או לגרום לכך שדיווחי האלימות שלהם יידחו על ידי המגיבים.
"אלימות על בסיס מגדר מקורה בכוח בלתי שוויוני ובשליטה על נשים", אמר ד"ר אבני אמין, ראש מחלקת זכויות ושוויון ביחידת קורס החיים ב-WHO וב-HRP. "עבור נשים מבוגרות ונשים עם מוגבלויות, התלות והבידוד שלהן מנוצלים עוד יותר על ידי העבריינים, מה שמגביר את הסיכון להתעללות. השירותים חייבים להיענות לצרכיהם ולזהות קשרים מתאימים דרך מערכות הבריאות והטיפול, כך שכל הנשים שחוות אלימות יוכלו גישה לטיפול אמפתי, ממוקד ניצולים".
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מספר אמצעים להתמודדות עם פערי ראיות. נציין כי נשים מבוגרות מיוצגות כיום רק בכ-10% מהנתונים על אלימות נגד נשים, זה כולל הרחבת מגבלת הגיל להשתתפות בסקר. הם גם מציעים לשלב שאלות הנוגעות לסוגים שונים של אלימות, המקיפות קשת רחבה של מוגבלויות.
שני התקצירים, מדידת אלימות כלפי נשים מבוגרות ו מדידת אלימות נגד נשים עם מוגבלות, להדגיש כי נשים מבוגרות ונשים עם מוגבלויות והארגונים הייצוגיים שלהן צריכות להיות מעורבות בכל השלבים וההיבטים של עיצוב ויישום הסקר, כדי להבטיח שהם מתאימים וידידותיים למשתמש. פורמטים כמו ברייל או EasyRead יכולים להרחיב את הנגישות.
התקצירים הם הראשונים בסדרה על צורות מוזנחות של אלימות ופותחו כחלק מהתוכנית המשותפת של UN Women-WHO בנושא אלימות נגד נשים נתונים, באמצעות HRP. הם מיועדים לשימוש על ידי חוקרים, משרדי סטטיסטיקה לאומיים, שירותי רווחה ורווחה ואחרים המעורבים באיסוף נתונים על אלימות נגד נשים. המימון ניתן מהמשרד לפיתוח חוץ וחבר העמים של ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
לצד התקצירים, ארגון הבריאות העולמי פיתח מודול סקרים לתמיכה באיסוף נתונים על אלימות נגד נשים מבוגרות, שישמש לצד סקרים קיימים. משאבים לתמיכה בהכללת מדדי נכות בסקרים כאלה ישוחררו בהמשך השנה.
