מחקר חדש מראה כי מנות יומיות של שירי ערש אינסטרומנטליות יכולות לעזור לפגים לישון טוב יותר ולהרגיש בנוח יותר בחדר ה-NICU, מה שפותח את הדלת לשיטות טיפול חדשניות התומכות בהתפתחות המוח.
מחקר: השפעת המוזיקה היומית על ציוני הנוחות בפגים: ניסוי מבוקר אקראי. קרדיט תמונה: Ratchat / Shutterstock
מדענים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי באוטרכט בהולנד ערכו מחקר כדי לחקור את השפעת המוזיקה על הנוחות, השינה והיציבות הפיזיולוגית של פגים.
המחקר פורסם בכתב העת מחקר ילדים.
רֶקַע
לידה מוקדמת מעלה משמעותית את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות אצל תינוקות. הסביבה החושית מעוררת הלחץ שחווים תינוקות במסגרות קליניות אחראית חלקית להפרעות אלו.
היעדר תשומות חושיות משמעותיות, כגון קולה של האם, עלול להפריע לפלסטיות תלויה חושית בפגים במהלך שהותם ביחידה לטיפול נמרץ יילודים. חוויות חושיות מוקדמות, כגון צלילים בתדירות נמוכה של פעימות הלב וקולה של האם, הן חיוניות להתפתחות מוחית בריאה. בהקשר זה, עדויות מצביעות על כך שהפלסטיות של המוח של העובר קשורה לחוויה הוויברואקוסטית תוך רחמית, כולל בתדירות נמוכה, מקצבים קבועים של פעימות הלב, קולה ורעשי העיכול של האם.
תינוקות שנולדו בטרם עת חסרים את החוויה הוויברואקוסטית התוך רחמית; במקום זאת, הם נחשפים לגירויים מחוץ לרחם בתדירות גבוהה, שעלולים להשפיע לרעה על התפתחות מערכת השמיעה שלהם.
אוסף של עדויות הולך וגדל מצביע על כך שחשיפת פגים להתערבויות של העשרה שמיעתית, כגון מוזיקה, עשויה להועיל לעיבוד חושי, לפלסטיות המוח ולוויסות של תפקודים פיזיולוגיים.
במחקר זה, מדענים בדקו האם התערבות יומיומית במוזיקה יכולה לשפר את הנוחות, להפחית הפרעות שינה ולייצב תפקודים פיזיולוגיים בפגים ביחידות לטיפול נמרץ בילודים.
עיצוב לימודים
המחקר נערך על 56 פגים שגיל ההריון שלהם בלידה נע בין 29 ל-34 שבועות. הם חולקו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות במוזיקה ולקבוצת הפלצבו.
תינוקות השייכים לקבוצת ההתערבות במוזיקה קיבלו חשיפה יומית של 8 דקות לשיר הערש של ברהמס למשך עד 15 ימים. בקבוצת הפלצבו, תינוקות נחשפו לשקט בתנאים זהים.
המחקר מדד את ההשפעה של התערבות מוזיקלית על נוחות תינוקות, מצב שינה-ערות ופרמטרים פיזיולוגיים, כולל קצב הלב (HR), קצב הנשימה (RR) וריווי החמצן (SatO2).
תצפיות חשובות
ניתוח מאפייני הבסיס גילה רמות נוחות דומות בשתי הקבוצות לפני ההתערבות. הניתוח שלאחר ההתערבות הראה שיפור משמעותי ברמת הנוחות אצל תינוקות שקיבלו חשיפה למוזיקה בהשוואה לאלו שלא.
לגבי מצב שינה-ערות, הניתוח הראה מעבר מוגבר באופן מובהק מהיותו ער לשינה בקבוצת ההתערבות המוזיקלית בהשוואה לקבוצת הפלצבו. המעבר השכיח ביותר שנצפה היה ממצב ער בשקט לשינה שקטה.
ניתוח הפרמטרים הפיזיולוגיים לא גילה שינויים משמעותיים בקצב הלב, קצב הנשימה וריווי החמצן בדם בעקבות חשיפה למוזיקה.
משמעות המחקר
המחקר מגלה כי תינוקות שנחשפו למוזיקה אינסטרומנטלית מוקלטת ביחידות לטיפול נמרץ יילודים מציגים נוחות משופרת, מעברי שינה מוגברים ופרמטרים פיזיולוגיים יציבים.
עדויות קיימות מצביעות על כך שהתערבויות במוזיקה משפיעות לטובה על התבגרות המוח בפגים באמצעות מנגנונים מורכבים. בעוד שהמסלולים המדויקים עדיין לא ברורים, הממצאים מדגישים את התפקיד הפוטנציאלי של הגנה העצבית של מוזיקה בטיפול בילודים. ממצאי המחקר הנוכחיים מדגישים את הצורך במחקרים מכניסטיים מקיפים יותר כדי להבהיר כיצד מוזיקה יכולה לתמוך בתוצאות נוירו-התפתחותיות אצל פגים.
המחקר הנוכחי מגלה שתינוקות שהיו ערים לפני החשיפה למוזיקה נטו להירדם בתדירות גבוהה יותר לאחר ההתערבות. המעבר הנפוץ ביותר שנצפה היה ממצב ער בשקט למצב שינה שקטה. ממצאים אלו מדגישים את המשמעות של התערבויות מוזיקליות בשיפור מחזור השינה בפגים.
המחקר לא מצא הבדלים משמעותיים בקצב הלב, קצב הנשימה וריווי החמצן בדם בין תינוקות שהיו ולא נחשפו להתערבות מוזיקלית. תוצאות אלו מאשרות שמוזיקה יכולה לשפר את הנוחות והשינה מבלי לגרום ללחץ או להשפיע על סימנים חיוניים.
שיר ערש אינסטרומנטלי שימש במחקר זה כהתערבות מוזיקלית, שעזרה להימנע מכל השפעות מבלבלות אפשריות של קוליות ורגישות תרבותית, בהתחשב ברקע הרב-תרבותי של הוריהם של התינוקות. גורמים אלה יחד סייעו למנוע הטרוגניות ולהגדיל את יכולת ההכללה של ממצאי המחקר. חשוב לציין, המוזיקה מעולם לא עלתה על רמת הדציבלים המומלצת של 55 dB, בהתאם להנחיות החושיות של יילודים.
מלבד התוצאות החיוביות הללו, למחקר יש כמה מגבלות. כפי שציינו המדענים, המחקר נשמר עיוור מהורים ואחיות על ידי חשיפת התינוקות למוזיקה לאורך היום. לפיכך, המדענים לא יכלו לשקול זמני האכלה או טיפול בקנגורו לאחרונה, הקשורים למעברי שינה מהירים יותר ולשיפור החמצן בדם התינוק.
בנוסף, סולם הערנות המשמש במחקר, אמנם שימושי להערכת נוחות, אך לא תוכנן במיוחד לסיווג מצבי שינה. מגבלה זו פירושה שיש לפרש את ממצאי השינה בזהירות.
המדענים מדגישים את הצורך במחקרים עתידיים כדי לקבוע את ההשפעה המדויקת וארוכת הטווח של המוזיקה על צמיחת המוח, הנוחות, השינה והסימנים הפיזיולוגיים של פגים. הם מדגישים במיוחד את השימוש בסיווג שלב השינה ההתנהגותי של פגים (BeSSPI) שאושר לאחרונה על מנת לקבוע בצורה מדויקת יותר את מצב שינה-ערות של פגים בעקבות חשיפה למוזיקה.
המדענים עובדים כעת על פרויקט לחקור את ההשפעה של אותה התערבות מוזיקלית על התפתחות מוחית מבנית ותפקודית בפגים.
