גישה חדשה לטיפול בסוג הממאיר ביותר של סרטן המוח – גליובלסטומה – הראתה הבטחה חזקה במסגרות פרה-קליניות, והעלתה תקווה להגדלת שיעורי ההישרדות הממוצעים הנוכחיים מעבר ל-18 חודשים.
טיפול אלפא ממוקד (TAT) מתגלה כטיפול נוסף פוטנציאלי לגליובלסטומה (GB), מחלה אשר מבלבלת את האונקולוגים במשך עשרות שנים בשל אופייה האגרסיבי ועמידותה החזקה לטיפולים קיימים.
הטיפול הסטנדרטי הנוכחי עבור GB הוא ניתוח, ולאחריו טיפול בקרינה חיצונית והתרופה הכימותרפית, temozolomide. עם זאת, שיעורי הישרדות של פחות מ-5-10% בחמש שנים הניעו את החוקרים לבחון אפשרויות חלופיות.
מדענים מאוניברסיטת דרום אוסטרליה עורכים ניסויים משלהם עם TAT ובחנו מחקרים קליניים קיימים כדי להעריך את הכדאיות של טיפול אלפא ממוקד כאפשרות טיפול לגליובלסטומה חוזרת.
במאמר חדש שפורסם ב-Targeted Oncology, המועמדת לדוקטורט של UniSA, מרם אל צברי, הפיזיקאית הקרינה הרפואית פרופסור אווה בזק והאונקולוג פרופסור פרנק סראן מתארות את העדויות התומכות ב-TAT.
"בניגוד לטיפול בקרינה חיצונית, המספקת קרינה בצורה מפוזרת יותר על פני נפח גדול יותר, TAT מספקת כמויות גבוהות של קרינה קטלנית לגידול בטווח קצר מאוד, ופוגעת ביעד שלו מבלי להשפיע משמעותית על הרקמה הבריאה הסובבת", אומר מראם.
"חלקיקי אלפא חזקים עד פי 10 בהשוואה לטיפול סטנדרטי בקרינת פוטון, הורגים את התאים הסרטניים או לכל הפחות מאטים את הצמיחה העתידית שלהם על ידי פגיעה ב-DNA שלהם."
גליובלסטומות הן בעייתיות מכיוון שהן גדלות מהר מאוד ומתפשטות מעבר לגידול הנראה לעין לתוך רקמת מוח רגילה, מה שמקשה על האונקולוגים לספק את המינון האופטימלי של קרינה הדרוש להרוג את הסרטן.
מחקרים בבעלי חיים מוכיחים שרק כמה סוכני מיקוד יכולים לעבור ביעילות את מחסום המוח בדם (BBB) כדי להגיע לרקמות סרטניות, ואלה שכן גורמים לתופעות לוואי לא רצויות ברקמה הבריאה שמסביב.
בניסויים פרה-קליניים, הוכח כי TAT מעלה את שיעורי ההישרדות ב-16.1% במקרים חדשים של גליובלסטומה וב-36.4% בגידולים חוזרים. יתר על כן, המחקרים מצביעים על כך שיש לו השפעות שליליות מינימליות עבור המטופל.
מחבר שותף, פרופסור בזק, אומר ש-TAT הוצע לראשונה לטיפול בסרטן לפני יותר מ-20 שנה על ידי מדען מחקר אוסטרלי בעל הערכה בינלאומית, פרופסור בארי אלן, שמת ב-2019 מסרטן.
"הוא הקדים את זמנו. לקח כל כך הרבה זמן עד ש-TAT התקבל בהדרגה על ידי רופאים ומחקרים בבעלי חיים (פרה-קליניים) ובני אדם (קליניים) בוצעו", אומר פרופ' בזק.
"מחקרים פרה-קליניים מראים תוצאות מבטיחות מאוד. פולטי אלפא רעילים לתאים עד פי 10 מקרינת גמא, המשמשת בקרינה חיצונית. כמו כן, בהשוואה לעלות של תרופות אימונותרפיה או מיקוד מולקולרי כיום, טיפול אלפא ממוקד זול יחסית".
פרופסור פרנק סראן, פרופסור קליני נלווה ב-UniSA ואונקולוג קרינה מנוסה, אומר שהתקדמות קטנה מאוד הושגה בטיפול בגליובלסטומה בעשורים האחרונים, מה שעורר עניין מחודש ב-TAT.
"הפיתוח המרגש ביותר היה גילוי התרופה הכימותרפית טמוזולומיד בשנות ה-80, אבל זה רק שיפר את ההישרדות החציונית הצפויה בכשלושה חודשים", הוא אומר.
המחקר בתחום זה נמוך מאוד מכמה סיבות. ראשית, גליובלסטומה היא סרטן נדיר ולכן אינו משפיע על חלקים גדולים של האוכלוסייה. יש לו גם שיעורי הישרדות נמוכים ביותר ויש היסטוריה ארוכת שנים של מחקרים כושלים בתחום זה. למרבה הצער, חברות תרופות לרוב אינן מוכנות להשקיע כסף ב-GB כי יש לה סבירות נמוכה להצלחה והיא אינה משתלמת מבחינה מסחרית".
פרופסור פרנק סראן, פרופסור קליני נלווה, UniSA
בדוקטורט שלה, מרם מפתחת מודל חישובי לחישוב כיצד ניתן להעביר TAT בצורה היעילה ביותר למוח לאחר ניתוח, ובשילוב עם טיפולי הקרנות קונבנציונליים וכימותרפיות, המכוונות ספציפית לשאריות של תאים סרטניים ומספקת קרינה יעילה יותר לגידול.
"אני נרגש לגלות אם נוכל למצוא את טווח המינון והקרינה הנכונים על ידי הוספת TAT לאפשרויות הטיפול הקונבנציונליות. אם זה יצליח, אולי נראה כמה תוצאות משמעותיות במונחים של הארכת חיי המטופל", היא אומרת.
