השאלה מה גורם למחלות נוירולוגיות מורכבות כמו אלצהיימר או טרשת נפוצה ממשיכה לבלבל את המדענים והרופאים, כשהלא ידועים עומדים בדרכם לאבחונים מוקדמים וטיפולים יעילים.
אפילו בקרב תאומים זהים החולקים את אותם גורמי סיכון גנטיים, אחד עלול לפתח מחלה נוירולוגית מסוימת בעוד שהשני לא.
הסיבה לכך היא שבניגוד למחלות כמו סיסטיק פיברוזיס או אנמיה חרמשית, הנגרמות על ידי גן בודד, רוב ההפרעות הנוירולוגיות קשורות להרבה, ולפעמים מאות, של גרסאות גנטיות נדירות. ובעצמם, הווריאציות הללו אינן יכולות לחזות מי יפתח מחלה, שכן מצבים נוירולוגיים מושפעים מאוד גם מגורמים סביבתיים וסיכונים בכלי הדם כגון לחץ דם גבוה, הזדקנות, מחלות לב או השמנת יתר.
אבל יש חוט אחד שמתעלמים ממנו לעתים קרובות שמחבר את רוב המחלות הנוירולוגיות, אומרת קתרינה אקסוגלו, PhD, חוקרת בכירה במכוני גלדסטון: הם מסומנים בתגובה חיסונית רעילה הנגרמת על ידי דם שדולף למוח דרך כלי דם פגומים.
"אינטראקציות בין המוח, כלי הדם והמערכת החיסונית הן חוט משותף בהתפתחות והתקדמות של מחלות נוירולוגיות רבות שנראו באופן מסורתי כמצבים שונים מאוד", אומר אקסוגלו, חוקר בכיר במכון גלדסטון למחלות נוירולוגיות ומנהל המרכז לאימונולוגיה נוירווסקולרית במוח בגלדסטון ובאוניברסיטת סן פרנסיסקו.
בידיעה שדם דלף הוא מניע מרכזי של דלקת מוחית, אנו יכולים כעת לגשת למחלות אלו מזווית אחרת".
אקאסוגלו, חוקר בכיר, מכון גלדסטון למחלות נוירולוגיות
היא ומשתפי הפעולה שלה חולקים את התובנות שלהם בנושא זה במאמר פרשנות שפורסם ב של תא גיליון 50 שנה "התמקדות במדעי המוח".
נטרול האשם
אקאסוגלו והמעבדה שלה חקרו זה מכבר כיצד דם שדולף למוח מעורר מחלות נוירולוגיות, בעיקר על ידי חטיפת המערכת החיסונית של המוח והפעלת מפל של השפעות מזיקות, לעתים בלתי הפיכות, שגורמות לנוירונים פגומים.
חלבון דם אחד במיוחד – פיברין, המעורב בדרך כלל בקרישות הדם – אחראי להפעלת המפל המזיק הזה. התהליך נצפה במצבים מגוונים כמו אלצהיימר, פגיעה מוחית טראומטית, טרשת נפוצה, לידה מוקדמת ואפילו COVID-19. עם זאת, Akassoglou וצוותה מצאו שניתן למנוע או להפריע את התהליך על ידי "נטרול" פיברין כדי לנטרל את התכונות הרעילות שלו – גישה שנראה כי היא מגנה מפני מחלות נוירולוגיות רבות כאשר היא נבדקת במודלים של בעלי חיים.
"כצעד ראשון, אנו יודעים שניטרול פיברין מפחית את העומס הנובע מתפקוד לקוי של כלי הדם", אומר אקסוגלו. ללא קשר למה שגרם בתחילה לדליפות הדם, בין אם מדובר בפגיעת ראש, אוטואימוניות, מוטציות גנטיות, עמילואיד במוח או זיהום, נראה כי נטרול פיברין מגן במספר מודלים של מחלות של בעלי חיים.
המדענים פיתחו בעבר תרופה, נוגדן חד שבטי טיפולי, המכוונת במיוחד לתכונות הדלקתיות של פיברין מבלי להשפיע על תפקידו החיוני בקרישות הדם. אימונותרפיה זו המכוונת לפיברין הראתה, בעכברים, כמגן מפני טרשת נפוצה ואלצהיימר, ומטפל בהשפעות נוירולוגיות של COVID-19. גרסה אנושית של אימונותרפיה לפיברין ראשונה מסוגה זו כבר נמצאת בשלב 1 בניסויים קליניים בטיחותיים על ידי Therini Bio, חברת ביוטכנולוגיה שהושקה כדי לקדם תגליות מהמעבדה של אקאסוגלו.
עידן חדש של חקר המוח
ב- תָא פרשנות, אקאסוגלו ועמיתיה טוענים שיש להסתכל אחרת על מחלות נוירולוגיות שונות לכאורה לאור מחקר חדש על הממשק דם-מוח-חיסון.
לדבריהם, בעשור הקרוב יצמחו פריצות דרך מדעיות מרשתות שיתופיות של אימונולוגים, מדעני מוח, המטולוגים, גנטיקאים, מדעני מחשבים, פיזיקאים, ביו-מהנדסים, מפתחי תרופות וחוקרים קליניים. שותפויות אלו – שנרקמו ברחבי האקדמיה, התעשייה והקרנות – יזרזו חדשנות בגילוי תרופות ויהפכו את הפרקטיקה הרפואית למחלות נוירולוגיות.
"זוהי הזדמנות חדשה לגילוי תרופות שמעבר להתייחסות לגנים בלבד או לגורמים סביבתיים בלבד", אומר אקסוגלו. "כדי להוביל את העידן החדש הזה, עלינו למנף טכנולוגיות חדשות ולאמץ גישה בינתחומית המסבירה את התפקידים החשובים של מערכת החיסון וכלי הדם בניוון עצבי".
