כפילויות ומחיקות גדולות ונדירות באזור כרומוזום המכונה 22q11.2, הכולל גנים המווסתים את התפתחות הלב, קשורים למחלת מסתם אבי העורקים הדו-צמידי לא תסמונתית, כך עולה ממחקר חדש בראשות חוקרי UTHealth Houston.
פורסם לאחרונה ב לֵב, ב-BMJ Journal, המחקר גילה כי כפילויות ומחיקות נדירות באזור 22q11.2, במיוחד הכוללות גנים הקשורים להתפתחות לב, זוהו ב-7.4% ממשתתפי המסתם האאורטלי הדו-צדדי שהופיעו מוקדם. המחקר הראה ששונות בכרומוזום 22 עשויות לתרום לחומרת הפרט של מחלת מסתם אבי העורקים הדו-צדדי לא תסמונת ולסיכון לסיבוכים.
מחלת מסתם אבי העורקים הדו-צדדי, שבה לשסתום אבי העורקים יש שני עלונים במקום שלושה רגילים, היא מום הלב המולד השכיח ביותר, המשפיע על עד 2% מהאוכלוסייה. המצב קיים מלידה ונגרם בדרך כלל מהתורשה הדומיננטית – כלומר היא יכולה לעבור בתורשה מהורה אחד בלבד – של מוטציות גנים רבות. המצב יכול להוביל לסיבוכים חמורים כמו מפרצת אבי העורקים החזה, היחלשות של דופן אבי העורקים והיצרות אבי העורקים, או היצרות של מסתם אבי העורקים. לא תסמונת פירושו שהמצב אינו חלק מתסמונת אחרת.
מחקרים הראו כי כפילות או מחיקות של DNA גנומי באזורים המווסתים את התפתחות הלב תורמים לפגמים מולדים. אבל פחות ידוע על וריאנטים באזור 22q11.2 ושסתום אבי העורקים הדו-צדדי לא תסמונת. שרה מנסורשאהי וקתרינה טובר פנסה, סטודנטיות לרפואה בשנה השלישית בבית הספר לרפואה מקגוברן ב-UTHealth יוסטון, פועלות לסגירת הפער הזה.
המחקר שלנו התמקד בהערכת תפקידם של וריאנטים באזור 22q11.2 בחולים עם שסתום אבי העורקים הדו-צדדי מתחיל מוקדם, ולקבוע אם וריאנטים אלו יכולים להיחשב כחלק מריבוד הסיכון עבור חולי מסתם אבי-עורקי דו-צדדי ולסייע בניבוי סיבוכים והנחיה ניהול נוסף".
טוב פנסה, מחבר ראשון, מרכז מדעי הבריאות של אוניברסיטת טקסס ביוסטון
תסמונת DiGeorge, תסמונת מחיקה 22q11.2, נגרמת כאשר חלק קטן של כרומוזום 22 חסר. המצב יכול להתרחש אצל אנשים שנולדו מהורה עם הגן הרציף הדומיננטי או הורים ללא הגן. גרסאות בתסמונת המחיקה 22q11.2 עלולות לגרום לסיבוכים החל מהלידה עקב מומים מולדים בלב או בכלי הדם, קשיי למידה, מצבים פסיכיאטריים, ליקויים חיסוניים וחריגות בכליות או בדרכי השתן.
חוקרים השתמשו בגנוטיפ של מיקרו-מערכי גנום שלם על 272 חולי מסתם אבי העורקים הדו-צמידי עם מחלה מוקדמת של מסתם או אבי העורקים ו-272 קרובי משפחה ביולוגיים. הם ניתחו את כל וריאציות מספר ההעתקים בכרומוזום 22q11.2 בזמן שהמשתתפים מילאו שאלון לגבי ההיסטוריה הקרדיווסקולרית, האנדוקרינית, האורגניטלי, השריר-שלד, ההתפתחותי והפסיכיאטרי שלהם. וריאציה במספר העתקים מתייחסת לנסיבות שבהן מספר העותקים של קטע ספציפי של DNA משתנה בגנום של אנשים שונים.
מספר וריאנטים שזוהו במחקר כללו את הגנים TBX1, CRKL, HIC2 ו-MAPK1, הנדרשים להתפתחות כלי הדם, במיוחד מערכת היציאה של החדר השמאלי, העוברת דם דרך אבי העורקים. עד כה, וריאציה ב-TBX1 לא הייתה קשורה במפורש למחלת מסתם אבי העורקים הדו-צדדי. מוטציות בגנים TBX1 ו-22q11.2 אחרים עלולות לגרום להבדלים בלמידה, לקות אינטלקטואלית, למחלות פסיכיאטריות, להתקפים, להיפוטוניה שרירית או לעצירת גדילה. מאפיינים אלו עשויים להזהיר את הרופאים על הצורך בבדיקה גנטית עבור וריאנטים של מספר העתקים 22q11.2 בחולים עם מסתם אבי העורקים הדו-צדדי אשר מופיעים עם סיבוכים מוקדמים או שיש להם מומי לב מולדים נוספים.
"היה מרגיע לראות שזו הייתה עלייה לא קטנה, אלא עלייה מובהקת סטטיסטית בווריאציות הגנטיות הללו בקרב אוכלוסיית המסתם האאורטלי הדו-צדדי, וכדי להיות מסוגל להראות שעם מחקר נוסף בתחום זה, אזור זה יכול להיות תחום חשוב של עניין לבדיקות גנטיות עתידיות", אמר Mansoorshahi, מחבר ראשון.