במחקר המאותת על סיבוכים פוטנציאליים של הרבייה והבריאות בבני אדם, עכשיו ולמען הדורות הבאים, חוקרים מאוניברסיטת מקגיל, אוניברסיטת פרטוריה, אוניברסיטת לאוול, אוניברסיטת ארהוס ואוניברסיטת קופנהגן, הגיעו למסקנה שאבות שנחשפו לרעלים סביבתיים, במיוחד DDT, עלול לייצר זרע עם השלכות בריאותיות על ילדיהם.
פרויקט המחקר שנמשך עשור בחן את ההשפעה של DDT על אפיגנום הזרע של גברים הוונדה וגרינלנדים מדרום אפריקה, שחלקם חיים בצפון קנדה.
המחקר, שפורסם בכתב העת נקודות מבט לבריאות הסביבה, מדגים קשר בין חשיפה ארוכת טווח ל-DDT ושינויים באפיגנום הזרע. שינויים אלו, במיוחד בגנים החיוניים לפוריות, התפתחות עוברים, התפתחות נוירופית וויסות הורמונים, תואמים לשיעורים מוגברים של מומים ומחלות מולדים, כולל הפרעות נוירו-התפתחותיות ומטבוליות.
"זיהינו אזורים באפיגנום הזרע הקשורים לרמות הסרום של DDE (כימיקלים שנוצרים כאשר DDT מתפרק) והקשר הזה עוקב אחר מגמת מינון-תגובה. אני חושב שזה די בולט, בכך שככל שאתה יותר DDE נחשפים אליו, ככל שהכרומטין או פגמי המתילציה של ה-DNA גבוהים יותר בזרע", אמרה אריאן לימר, דוקטורט, המחברת הראשית של המחקר, שהשלימה את העבודה תוך כדי לימודי הדוקטורט שלה במחלקה לפרמקולוגיה ותרפיה של מקגיל.
"אנחנו מדגימים שהתגובה של אפיגנום הזרע לחשיפת רעלנים עשויה להיות קשורה למחלות בדור הבא", אמרה שרה קימינס, דוקטורט, שהובילה את המחקר כפרופסור לפרמקולוגיה וטיפול במקגיל וכיום היא גם פרופסור במחלקה לפתולוגיה וביולוגיה של התא באוניברסיטת מונטריאול. "זהו צעד חדש וקריטי לתחום מכיוון שבעוד שיש מחקרים רבים על בעלי חיים המדגימים השפעות רעלנים על אפיגנום הזרע, מחקרים בבני אדם לא הוכיחו זאת באופן מקיף".
מלריה, שינויי אקלים ו'אפקט החגב'
למרות האיסור העולמי על DDT כדי להגן על בני אדם ועל הסביבה מהשפעותיו, לממשלת דרום אפריקה יש אישור מיוחד להשתמש בו כקוטל חרקים כדי לשלוט במלריה. באזורים מסוימים, פנים הבית מצופים ברעלן. ממצאי המחקר מדגישים את הדחיפות למצוא דרכים חלופיות לשלוט במלריה ומחלות אחרות הנישאות וקטוריות.
המציאות היא שאנשים, במיוחד ילדים צעירים ונשים בהריון, עדיין מתים ממלריה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שאנשים באזורים אנדמיים למלריה יסרב לרסס את בתיהם, מכיוון שזה יגביר את הסיכון שלהם לחלות במלריה".
טיאן דה יאגר, דוקטורט, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות ופרופסור לבריאות הסביבה בבית הספר למערכות בריאות ובריאות הציבור באוניברסיטת פרטוריה
יתרה מכך, מספר האנשים ובעלי החיים הנחשפים ל-DDT עולה על פי הדיווחים עקב שינויי האקלים. DDT יכול לעבור מרחקים עצומים דרך מה שמכונה 'אפקט החגב', מתאדה עם אוויר חם וחוזר לכדור הארץ עם גשם ושלג באזורים קרים יותר, שם הוא נמשך בשרשרת המזון הארקטית.
חשיבה מחדש על תפקיד האבות בהתפתחות הילד
הממצאים גם מדגישים את החשיבות של התחשבות באבות בדיונים על בריאות והתפתחות הילד. למרות שמקובל להבין שנשים צריכות להימנע מחשיפה למזהמים סביבתיים במהלך ההריון, ניתנה פחות תשומת לב לאופן שבו רעלים משפיעים על אבות.
"אנחנו נוטים לחשוב שכל מה שאבות צריכים לעשות זה להפרות. אבל למעשה, אנחנו שוכחים שחצי מהגנום והאפיגנום הזה מגיעים מהאבות, ומחציתם מגיעים מהאמהות. מה שהאפיגנום הזה עושה בהתפתחות העובר הוא קריטי עבור התפתחות תקינה", אומרת שותפה למחקר, ג'ניס ביילי, PhD, לשעבר פרופסור למדעי בעלי החיים ב-Université Laval וכיום המנהלת המדעית ב-Fonds de Recherche du Québec en Nature et Technologies (FRQNT).
למרות שהמחקר מתמקד בחשיפה ל-DDT, החוקרים טוענים כי אין זה קפיצת מדרגה להציע שחשיפה למשבשים אנדוקריניים ביתיים נפוצים יותר, כמו אלו המצויים במוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי עשויות לפעול באופן דומה.
