לאחרונה איכות הסביבה הבינלאומית המחקר חוקר את הקשר בין חשיפה לפתלטים בהריון לבין התפתחות של הפרעות יתר לחץ דם בהריון (HDP), כגון רעלת הריון/רעלת הריון (PE/E).
לימוד: ריכוזי השתן של מטבוליטים פתלטים ביחס לרעלת הריון והפרעות יתר לחץ דם אחרות בהריון בהשפעות הסביבתיות על תוצאות בריאות הילד (ECHO). קרדיט תמונה: SeventyFour / Shutterstock.com
יתר לחץ דם במהלך ההריון
במהלך העשורים האחרונים, שיעורי HDP עלו בארצות הברית. מחקר אחד אחרון המבוסס על מדגם האשפוז הלאומי בארה"ב הצביע על עלייה בשכיחות של HDP מ-13.3% ב-2017 ל-15.9% ב-2019.
יתר לחץ דם הריוני ו-PE/E מאופיינים בלחץ דם גבוה במהלך ההריון, מה שמגביר באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים שונים, לרבות הגבלת גדילה תוך רחמית, לידה מוקדמת, תמותה הקשורה להריון אימהי, נזק לאיברי האם ומחלות לב וכלי דם.
HDP הוא מצב רב גורמים הקשור לגורמים גנטיים, כמו גם לגורמים סביבתיים, כגון חשיפה כימית. עד כה, מעט מחקרים הצביעו על קשר בין חשיפה לפתלטים לבין שכיחות יתר לחץ דם הנגרם על ידי הריון ו-PE.
מה הם פתלטים?
פתלטים הם תרכובות כימיות המשמשות במוצרים רבים, כגון פלסטיק, אריזות מזון ופריטים לטיפול אישי. כמה סוגים נפוצים של פתלטים בעלי משקל מולקולרי גבוה המשמשים בצינורות גמישים של פוליוויניל כלוריד (PVC), ריהוט ביתי ואריזות מזון כוללים די-איזודציל פתלט (DiDP), די-2-אתיל-הקסיל פתלט (DEHP), בנזיל-בוטיל פתלט (BzBP), ו דיזונוניל פתלאט (DiNP). באופן השוואתי, di-n-butyl phthalate (DnBP) ו-diethyl phthalate (DEP) הם פתלטים במשקל מולקולרי נמוך המשמשים במוצרי טיפוח אישי ובתרופות מסוימות.
השימוש הנרחב בפתלטים מגביר את הסבירות לחשיפה שלהם לנשים בהריון. לרוב המחקרים הזמינים על חשיפת פתלטים ושכיחות PE או HDP אחרים יש דגמים קטנים, הדורשים אימות נוסף.
הכרחי לחקור את ההשפעה הפוטנציאלית של חשיפה לפתלטים בקרב נשים בהריון, שכן נתונים אלה יכולים לספק תובנות חשובות לגבי פיתוח אסטרטגיות מניעה להפחתת הנטל של HDP.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי שיער שחשיפה לפתלאטים, הן בנפרד והן כתערובת, מגבירה את הסיכון ל-HP, במיוחד PE. השערה זו נבדקה באמצעות שמונה קבוצות של מחקר השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד (ECHO). ECHO מארח 69 קבוצות ילדים ברחבי ארצות הברית שנועדו לחקור כיצד גורמים סביבתיים משפיעים על בריאות הילד.
למחקר הנוכחי נבחרו נשים הרות מרקע גיאוגרפי וסוציו-דמוגרפי מגוון. אנשים בגילאי 18 עד 40 במהלך הלידה סיפקו נתונים מפורטים על מדדים טרום לידתיים של סמנים ביולוגיים של חשיפה לפתלטים בשתן, ו-PE, רעלת הריון, יתר לחץ דם הריון והריונות יחיד נכללו במחקר.
ממצאי המחקר
סך של 3,430 משתתפים נבחרו למחקר הנוכחי. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 29, 51% מהם היו לבנים ו-44% היספנים. רוב המשתתפים במחקר היו בעלי השכלה בקולג' ונשואים או חיים עם בן זוגם.
סיכון מוגבר באופן מובהק ל-PE/E ביחס למונו (3-קרבוקסיפרופיל) פתלט (MCPP) ומונו-בנזיל פתלט (MBzP) נצפה. בקבוצות עם מטבוליטים נמדדים יותר של פתלטים, ריכוזים גבוהים יותר של MBzP, MCPP, מונו-קרבוקסי איזונוניל פתלט (MCiNP), מונו (2-אתיל-5-הידרוקסיהקסיל) פתלט (MEHHP) ו-מונו-קרבוקסי איזוקטיל פתלט (MCiOP) היו קשורים. עם סיכון מוגבר ל-PE/E. בכמה תת-דגימות, הקשרים הללו היו חזקים יותר אם עובר נקבה נישא בהריון.
מסקנות
סיכון גבוה יותר באופן משמעותי ל-HDP, במיוחד PE/E, היה קשור לחשיפה לפתלאטים במהלך ההריון. לפיכך, חשיפה אימהית למספר פתלטים, הן לבד והן בשילוב, יכולה להיות קשורה ל-HDP ו-PE/E הכוללים.
חשוב לציין, המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים האחראים לקשר זה אינם מובנים במלואם. עם זאת, מחקרים קודמים מצביעים על כך שפתלטים עשויים להפריע להתפתחות ותפקוד השליה התקינים, ובכך לתרום להתפתחות PE/E. פתלטים עשויים גם לשנות את האפיגנטיקה של השליה ואת ביטוי הגנים, כמו גם לגרום לשינויים מורפולוגיים בגודל ובצורה של השליה.
דרוש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את הקשרים הללו, כמו גם לפתח התערבויות יעילות ובטוחות כדי להפחית את הסיכון למצבים שליליים כאלה.
חוזקות המפתח של מחקר זה כוללות את אוכלוסיית המחקר המגוונת, גודל מדגם גדול, שימוש במספר דגימות שתן ממספר משתתפים, התחשבות בסמנים ביולוגיים רגישים וספציפיים של חשיפה וניתוח סטטיסטי קפדני.
כמה מגבלות של המחקר הנוכחי כוללות היעדר נתונים הרמוניים על פני מספר קבוצות. יתר על כן, לא כל דגימות השתן נאספו כחללים בבוקר הראשון, מה שייתכן שהשפיע על ריכוזי הפתלטים הנמדדים, שכן לחללים בחלקים אחרים של היום יכולים להיות ריכוזי פתלטים שונים.
מגבלה נוספת קשורה לאינפלציה של טעויות מסוג I, שכן במחקר זה נבדקו השערות מרובות. בשל מגבלה זו, ההתמקדות הייתה בעיקר במתאמים ולא במובהקות סטטיסטית קפדנית.
