ריכוזים מוגברים של פלואוריד יכולים להתרחש במים באר, ובמדינות מסוימות הוא מתווסף למי שתייה כדי לנטרל עששת באוכלוסייה. מחקר שנערך במכון קרולינסקה בשבדיה תומך כעת בכמה מחקרים קודמים המצביעים על כך שחשיפה לפלואוריד בשלב העובר או בגיל הרך עשויה לפגוע בקוגניציה אצל ילדים. המחקר מתפרסם בכתב העת נקודות מבט לבריאות סביבתית.
פלואוריד מתרחש באופן טבעי כיוני פלואוריד במי שתייה, אך הריכוזים בדרך כלל נמוכים באספקת מים ציבוריים. במדינות מסוימות, כמו ארה"ב, קנדה, צ'ילה, אוסטרליה ואירלנד, מתווסף לרוב פלואוריד לאספקת המים העירונית בסביבות 0.7 מ"ג לליטר כדי למנוע עששת.
בהתחשב בדאגה מהסיכונים הבריאותיים, הוספת פלואוריד למי שתייה שנויה במחלוקת ונדונה לרוב בארצות הברית ובקנדה. התוצאות שלנו תומכות בהשערה כי אפילו ריכוזים נמוכים יחסית של פלואוריד יכולים להשפיע על ההתפתחות המוקדמת של הילדים. "
מריה קיפלר, פרופסור חבר במכון לרפואה סביבתית, מכון קרולינסקה
500 אמהות וילדים
החוקרים עקבו אחר 500 אמהות וילדיהם בבנגלדש הכפרית, שם מתרחש פלואוריד באופן טבעי במי השתייה, כדי לחקור את הקשר בין חשיפה מוקדמת לפלואוריד ליכולות הקוגניטיביות של הילדים. הריכוזים דומים לאלה שנמצאים במדינות רבות אחרות ברחבי העולם.
פסיכולוגים מיומנים העריכו את היכולות הקוגניטיביות של הילדים בגיל חמש ועשר, תוך שימוש בבדיקות מבוססות. החשיפה לפלואוריד אצל האמהות והילדים נקבעה על ידי מדידת הריכוזים בדגימות שתן, המשקפת חשיפה מתמשכת לכל המקורות, כמו מי שתייה, מזון ומוצרי טיפוח שיניים.
"הייתי רוצה להדגיש שמוצרי טיפוח שיניים כמו משחת שיניים אינם בדרך כלל מקור חשיפה משמעותי מכיוון שהם אינם מיועדים לבליעה", אומר ד"ר קיפלר. "פלואוריד במשחת שיניים חשוב למניעת עששת, אך חשוב לעודד ילדים קטנים לא לבלוע את משחת השיניים במהלך הצחצוח."
ירידה ביכולות הקוגניטיביות
הריכוז החציוני של פלואוריד בשתן של הנשים בנגלדש בהריון היה 0.63 מ"ג לליטר. ניתן לקשור את ריכוזי הפלואוריד ההולך בהריון בהריון להפחתת היכולות הקוגניטיביות אצל ילדיהם בגיל חמש ועשר.
לילדים שהיו יותר מ- 0.72 מ"ג לליטר פלואוריד בשתן בגיל עשרה היו גם יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר מאשר ילדים עם פחות פלואוריד בשתן שלהם, עם מרבית האסוציאציות הבולטות לכישורי נימוק מילוליים ויכולת לפרש ולעבד קלט חושי. החשיפות שהיו קשורות להתפתחות קוגניטיבית לקויה נמוכות מאלו שהתקבלו בסף ה- WHO והאיחוד האירופי הקיימים לפלואוריד במי שתייה, שהם 1.5 מ"ג לליטר.
החוקרים לא מצאו קשר מובהק סטטיסטית בין ריכוזי פלואוריד בשתן של בני החמש לבין יכולותיהם הקוגניטיביות.
"זה יכול להיות בגלל זמן החשיפה הקצר יותר", משער ד"ר כיפלר, "אך גם מהעובדה שריכוזי הפלואוריד בשתן אינם אמינים אצל ילדים צעירים יותר, כתוצאה מווריאציות גדולות יותר בכמה פלואוריד נלקח ומאוחסן בגוף, במיוחד בעצמות."
יש צורך במחקרים נוספים
מכיוון שזה היה מחקר תצפיתי, לא ניתן להסיק מסקנות נחרצות לגבי סיבתיות. לפיכך חשוב להעריך את התוצאות הכוללות של מספר מחקרים אורכיים דומים, לפי החוקרים. כעת הם יחקרו את האסוציאציות באוכלוסיות אחרות ויקבעו מודלים ניסויים כדי לקבוע את המנגנונים המולקולריים האפשריים המניעים אותה.
"יש צורך במחקר נוסף כדי ליצור בסיס חזק לבחינת סיכוני בריאות פלואוריד וספים לשתיית מים, מזון ומוצרי טיפוח שיניים, במיוחד לילדים", היא ממשיכה. "אפילו שינויים קטנים בקוגניציה ברמת אוכלוסייה יכולים להיות בעלי השלכות בריאותיות חמורות."
המחקר מומן בעיקר על ידי מענקים לאומיים של מועצת המחקר השבדית ומועצת המחקר השבדית לסביבה, מדעי החקלאות ותכנון מרחבי.
