בסקירה מקיפה של מחקרים גנטיים ואוכלוסייתיים עדכניים, שפורסמה בכתב העת הרפואי שנבדק עמיתים פסיכיאטריה גנומית (Genomic Press, ניו יורק), הפרופסורים מייקל אוון ומייקל אודונובן מהמרכז לגנטיקה נוירופסיכיאטרית וגנומיקה של אוניברסיטת קרדיף מציגים ראיות המאתגרות את החוכמה המקובלת לגבי ליקויים קוגניטיביים בסכיזופרניה. הניתוח שלהם מגלה כי פגיעה קוגניטיבית קדם-חולית – מנת משכל נמוכה יותר וחסרים קוגניטיביים אחרים שהיו לפני הופעת הפסיכוזה – מוסברת במידה רבה על ידי גורמים לא משפחתיים ולא על ידי אותם וריאנטים גנטיים תורשתיים שמגבירים את הסיכון לסכיזופרניה עצמה.
במשך עשרות שנים, הנחנו שבעיות קוגניטיביות קדם-מורבידיות אצל אנשים עם סכיזופרניה נגרמות ישירות מאותם גורמים גנטיים שגורמים להפרעה. הסקירה שלנו על המחקר העדכני ביותר מעידה שזה לא המקרה. במקום זאת, נראה שהפרעות נוירו-התפתחותיות אחראיות הן לליקויים הקוגניטיביים והן לסיכון המוגבר לפתח סכיזופרניה".
פרופסור מייקל אוון
הממצאים העיקריים מהסקירה כוללים:
- ליקוי קוגניטיבי קדם-מורבידי מסמן נוכחות של הפרעה בסיסית בהתפתחות הנוירולוגית המגבירה את הסיכון לסכיזופרניה, אך פגיעה קוגניטיבית אינה כשלעצמה סיבת לסכיזופרניה.
- המידה שבה היכולת הקוגניטיבית של אדם חורגת ממה שהיה צפוי בהתבסס על ההיסטוריה המשפחתית היא מנבא טוב יותר של ההפרעה הנוירו-התפתחותית הבסיסית המגבירה את הסיכון לסכיזופרניה מאשר היכולת הקוגניטיבית המוחלטת.
- נראה כי ההפרעה הנוירו-התפתחותית אינה נגרמת בעיקר מאותם גורמים משפחתיים, כולל וריאנטים גנטיים שכיחים תורשתיים, המגבירים את הסיכון לסכיזופרניה או המשפיעים בדרך כלל על היכולת הקוגניטיבית באוכלוסייה הכללית. במקום זאת, וריאנטים גנטיים נדירים כולל וריאציות של מספר העתקות (CNVs) ומוטציות קידוד מזיקות המתרחשות כחדשות או דה נובו מוטציות תורמות, כמו גורמי סיכון סביבתיים לא משפחתיים אחרים.
- ישנן עדויות לירידה קוגניטיבית נוספת לאחר אבחון אצל חלק מהאנשים, כמו גם לסיכון מוגבר לדמנציה, אך נראה כי הדבר אינו קשור באופן מהותי לסיכון גנטי להפרעות נוירודגנרטיביות.
החוקרים מציעים מודל שבו הפרעות נוירו-התפתחותיות, המושפעות במידה רבה מגורמים לא משפחתיים, מובילות הן לפגיעה קוגניטיבית והן לפגיעות מוגברת לסכיזופרניה. הם גם קוראים תיגר על הרעיון של "תת-סוג נוירו-התפתחותי" מובהק של סכיזופרניה, במקום זאת מציעים ספקטרום של ליקוי נוירו-התפתחותי על פני ההפרעה.
"לממצאים אלה יש השלכות חשובות על האופן שבו אנו חושבים על סכיזופרניה ופגיעה קוגניטיבית", אמר פרופסור אודונובן. "הבנת הסיבות להפרעות נוירו-התפתחותיות מוקדמות תהיה חשובה לפיתוח התערבויות שמטרתן למנוע או להפחית הן את הליקויים הקוגניטיביים והן את הסיכון לסכיזופרניה."
המחקר גם מדגיש את הצורך בחקירה נוספת לגבי הגורמים לירידה קוגניטיבית לאחר הופעת סכיזופרניה, כמו גם את הסיכון המוגבר לדמנציה באוכלוסייה זו. הבנת תהליכים אלו יכולה להוביל לגישות חדשות לשימור תפקוד קוגניטיבי אצל אנשים עם סכיזופרניה לאורך חייהם.
סקירה זו מייצגת התקדמות משמעותית בהבנתנו את יחסי הגומלין המורכבים בין גנטיקה, קוגניציה וסיכון לסכיזופרניה. זה סולל את הדרך למחקר ממוקד יותר על המנגנונים הבסיסיים של פגיעה קוגניטיבית בסכיזופרניה, ובסופו של דבר עשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות מניעה וטיפול חדשות.
הסקירה המלאה, שכותרתה "הגנטיקה של קוגניציה בסכיזופרניה", פורסמה ב-16 ביולי 2024 וזמינה באינטרנט באתר האינטרנט של פסיכיאטריה גנומית: https://gp.genomicpress.com/aop/.
