חרדה דלקת אכילה רגשית ועלייה במשקל, ממצאי המחקר

החוקרים חושפים כיצד אכילה רגשית וחוסר שביעות רצון בגוף מעצבים בשקט את משקלנו ורווחתנו, ומציעים תובנה ביקורתית לאסטרטגיות טובות יותר של השמנת יתר ובריאות הנפש.

מחקר: מסלולי מסלולי מסלול BMI ובריאות הנפש בקבוצה מבוססת אוכלוסייה בוגרת: תפקיד אכילה רגשית וחוסר שביעות רצון בגוף. קרדיט תמונה: ניקולטה יונסקו / Shutterstock

במחקר שנערך לאחרונה ב כתב העת הבינלאומי להשמנההחוקרים בדקו את תפקיד האכילה הרגשית וחוסר שביעות רצון הגוף בשינוי משקל מסלולי בריאות ובריאות הנפש. המחקר כלל 7,388 משתתפים בוגרים שעקבו אחריו במשך ארבע שנים והשתמשו בהשפעות מעורבות ומודלים של רגרסיה לניתוח נתונים.

ממצאי המחקר חשפו כי גם אכילה רגשית וגם חוסר שביעות רצון בגוף מתווכים באופן עצמאי את התוצאות התת -אופטימליות. אכילה רגשית תיווכה בחלקה את הקשר בין חרדה בסיסית לבין תסמינים דיכאוניים והגברת מדד מסת הגוף (BMI), בעוד חוסר שביעות רצון הגוף ובריאות הדירוג העצמי תיווכו בחלקם את הקשר בין הגדלת BMI לבין הפחתת איכות החיים הכללית (QOL).

מעניין לציין כי מסלולי BMI לא היו קשורים לחרדה ותסמינים דיכאוניים בעקבות מעקב לאחר שהיוו את בריאות הנפש הבסיסית, אם כי הם היו קשורים לחוסר שביעות רצון בגוף ול- QOL נמוך יותר.

הקשר בין אכילה רגשית למסלולי BMI היה חזק יותר בקרב נשים ואנשים עם רמות פעילות גופנית נמוכה.

ממצאים אלה מצביעים על נוכחות של מערכת יחסים דו כיוונית פוטנציאלית, כאשר אכילה רגשית וחוסר שביעות רצון בגוף תורמים לעליית BMI, אשר בתורם משפיעים עוד יותר על המתווכים הללו ומשפיעים לרעה על איכות החיים.

רֶקַע

עודף משקל והשמנת יתר מציגים חששות משמעותיים לבריאות הציבור. בעוד שארגון הבריאות העולמי (WHO) מקרין כי 20% מהאוכלוסייה העולמית יהיו בעלי השמנת יתר עד שנת 2025, אומדני השכיחות הנוכחיים מראים כי למעלה ממיליארד אנשים חיים עם מדד מסת גוף מוגזם (BMI). מצבים אלה קשורים לעיתים קרובות למחלות כרוניות, כולל סוכרת מסוג 2 (T2D), מחלות לב וכלי דם (CVDs) וסרטן מסוים. אסוציאציות אלה הופנו בהקשר של בריאות הציבור אך לא נחקרו ישירות במחקר.

חששות לבריאות הנפש מציגים דאגה משמעותית נוספת לבריאות הציבור, כאשר דיכאון וחרדה עוקבים אחר הערכה של 970 מיליון אנשים ברחבי העולם. מחקרים קודמים שהשתמשו במערכי נתונים נרחבים ברחבי אוכלוסייה ותקופות מעקב ארוכות קבעו את הקשר הדו כיווני החיובי בין משקל עודף לבין תוצאות בריאותיות שליליות. מחקרים עדכניים יותר אישרו עוד יותר את תפקידי המתווכים הביולוגיים (דלקת ומיקרוביוטה מעי) בקידום התוצאות הללו.

לרוע המזל, מחקרים אלה לא הצליחו לחקור את ההשפעות של מתווכים פסיכוסוציאליים והתנהגותיים, כמו אכילה רגשית וחוסר שביעות רצון בגוף, על שינוי BMI ותוצאות בריאות הנפש.

על המחקר

המחקר הנוכחי נועד לטפל בפערים אלה בספרות על ידי שימוש בקבוצת מבוגרים גדולה לטווח הארוך כדי לספק תובנות לגבי:

• המנבאים הפסיכוסוציאליים וההתנהגותיים של מסלולי BMI,
• ההשפעות של מסלולי BMI אלה על בריאות הנפש, ו
• כיצד אכילה רגשית וחוסר שביעות רצון בגוף משפיעים על BMI ועל תוצאות בריאות הנפש.

נתוני המחקר התקבלו מקבוצת Specchio, מחקר מעקב דיגיטלי של משתתפי Geneva (שוויץ) Covid-19 Serosurvey. המחקר הושק בדצמבר 2020 וכלל 13,260 משתתפים שסיימו שאלון הכללה בתחילת הדרך. במחקר הנוכחי נכללו המשתתפים שכללו את הגבהים והמשקולות שלהם בשאלון הבסיס.

מדידות BMI חושבו מתוך נתוני גובה ומשקל שסופקו על ידי המשתתפים שהתקבלו בתחילת הדרך ושוב בשנת 2022, 2023 ו- 2024. הנחיות WHO הוזכרו לסווג המשתתפים ל: 1. תת משקל (BMI <18.5 ק"ג/מ"ר), 2. בריא (BMI 18.5–24.9 ק"ג/מ '), 3. ק"ג/מ"ר), 4. השמנת יתר (BMI 30–39.9 ק"ג/מ"ר), ו -5. השמנת יתר קשה (BMI ≥ 40 ק"ג/מ"ר).

שאלונים שכיחים בהתאמה אישית שימשו לתיעוד גורמים התנהגותיים של המשתתפים (פעילות גופנית, תזונה, צריכת אלכוהול, דפוסי שינה, זמן פנאי, תרופות נגד דיכאון ואכילה רגשית) וגורמים פסיכוסוציאליים (משאבים וסכנים חברתיים ופסיכולוגיים). השאלון שילב גם את מדד הרווחה של ארגון הבריאות העולמי כדי למדוד את תוצאות הבריאות הנפשיות והכלליות של המשתתפים.

סולם התמיכה החברתית של אוסלו שימש לתרגום משאבים וסיכונים נתפסים לנתונים הניתנים לניתוח. בנוסף, סולם ההערכה העצמית הקצרה של רוזנברג שימש כדי להעריך את תפיסת ההערכה העצמית של המשתתפים. ניתוחים סטטיסטיים כללו מודלים של אפקטים מעורבים להערכת מסלולי BMI ומודלים של רגרסיה עבור שתי קבוצות קביעת האגודה (גורמים התנהגותיים/פסיכוסוציאליים ומסלולי BMI, ומסלולי BMI ובריאות הנפש). המודלים הותאמו לגיל המשתתפים, מין, חינוך ומצבי בריאות קיימים.

דוגמנות משוואה מבנית שימשה לבדיקת מסלולי גישור ולהערכת השפעות עקיפות.

מגמות ב- BMI לאורך זמן עבור מדגם המחקר הכולל, ועל ידי מין, קבוצת גיל וקשיים כלכליים (n = 7388).

ממצאי לימוד

מבין 13,260 המשתתפים בקבוצת Specchio, 7,388 (59% נשים) עמדו בקריטריוני ההכללה ונכללו בניתוחים במורד הזרם. הגיל הממוצע של המשתתפים הכלולים היה 51 שנים, עם מעריך ממוצע של BMI של 24.5 ק"ג/מ"ר.

ממצאי המחקר חשפו כי ה- BMI של המשתתפים גדל מעט (0.4 ק"ג/מ"ר) לאורך כל המחקר (4 שנים) בסולם הקוהורט המדגם כולו.

"לרוב המדגם (86%) היה אותו סיווג BMI במעקב כמו בתחילת הדרך. 8% מהמדגם סבל מסלול סיווג BMI כלפי מעלה, המעבר ממשקל בריא למשקל עודף (5%), ממספר עודף משקל עם השמנת יתר, או מהשמנת יתר, משמנת יתר על ידי השמנת יתר של 43% מהשמנת יתר, על פי סיווג עם דגימה של אילם. השמנת יתר. "

מודלים של אפקטים מעורבים חשפו כי הגורמים הפסיכוסוציאליים וההתנהגותיים המובילים לשינוי מסלולי BMI כללו ירידה ברמות הפעילות הגופנית, קשיים כלכליים, הפחתת שינה, זמן מסך מוגבר, דיכאון/חרדה ואכילה רגשית.

BMI מוגבר היה, בתורו, קשור לעלייה בחוסר שביעות רצון הגוף של המשתתפים ובאיכות החיים הכוללת הנמוכה יותר (QOL). ממצאים אלה נותרו חזקים גם לאחר התייחסות למצבים של בריאות הנפש. ראוי לציין כי עליות BMI לא היו קשורות באופן משמעותי לחרדה או לתסמינים דיכאוניים במעקב לאחר התאמה לציוני הבסיס.

דוגמנות משוואה מבנית חשפה כי אכילה רגשית תיווכת בחלקה את ההשפעה של חרדה בסיסית ותסמינים דיכאוניים על הגדלת BMI, כמו גם על הקשר בין מסלולי תלאות פיננסיים למסלולי BMI. חוסר שביעות רצון בגוף ובריאות גרועה יותר המובילה עצמית תוו בחלקם את הקשר בין הגדלת BMI לבין מופחתת QOL.

המחברים ציינו כי השפעות הגישור הללו היו מובהקות סטטיסטית אך צנועה בגודלן.

הקשר בין אכילה רגשית ל- BMI נמצא חזק יותר בקרב נשים לבין אלה המדווחים על רמות נמוכות של פעילות גופנית, מה שמרמז על יעדים אפשריים להתערבות מותאמת.

מסקנות

המחקר הנוכחי מדגיש את ההשפעות של אכילה רגשית וחוסר שביעות רצון בגוף בתרומה לעליית BMI ותוצאות שליליות לבריאות הנפש, אשר בתורם עשויות לקדם אכילה רגשית נוספת וחוסר שביעות רצון. בעוד שהנתונים תומכים במסלולי גישור כיווניים, המחקר אינו קובע לולאת משוב רשמית.

חשוב לציין כי המחברים ציינו מספר מגבלות, כולל התכנון התצפיתי, הסתמכות על BMI המדווח על עצמם ונתוני אכילה רגשית, והיעדר אמצעים קליניים לבריאות הנפש. גורמים אלה עשויים להגביל את היכולת להסיק מסקנות סיבתיות.

ממצאים אלה חיוניים בפיתוח אסטרטגיות מניעה והתערבות כנגד חששות לבריאות הציבור (השמנת יתר ובריאות הנפש).

"המחקר שלנו מדגיש אכילה רגשית וחוסר שביעות רצון בגוף כגורמים חשובים הקשורים למסלולי BMI ובריאות הנפש, וכדי להיחשב באסטרטגיות לניהול משקל ובבריאות הנפש."