נשים רבות חוות בעיות עקב רצפת אגן מוחלשת או פגומה. מחלות אלו שכיחות בעיקר בנשים הרות, נשים שילדו לאחרונה ונשים בגיל המעבר. עם זאת, הפרעות ברצפת האגן יכולות להשפיע על כל הנשים.
בין היתר, לרצפת האגן תפקיד בחיי המין של האישה. מחקרים הראו שנשים עם הפרעות ברצפת האגן הן פחות פעילות מינית מאחרות.
קבוצת חוקרים בחנה מקרוב את התופעה הזו.
חקרנו נשים עם הפרעות ברצפת האגן וזיהינו אילו גורמים משפיעים על התפקוד המיני אצל נשים פעילות מינית ואילו משפיעים על הימנעות ממין".
Signe Nilssen Stafne, סופרת ראשית, חוקרת בבית החולים St. Olavs
החוקרים קשורים לבית החולים St. Olavs, האוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה (NTNU) ובית החולים האוניברסיטאי של צפון נורבגיה. התוצאות שלהם פורסמו בכתב העת Sexual Medicine.
מספר הפרעות ברצפת האגן
לרצפת האגן תפקיד חשוב ביכולת לשלוט בשחרור שתן, צואה וגזים. זה גם תומך באיברים פנימיים כמו המעי, שלפוחית השתן והרחם. לכן הפרעות שונות ברצפת האגן יכולות לגרום למגוון רחב של תסמינים והשפעות אצל נשים.
"ניתחנו תגובות של 157 נשים עם תסמינים כמו דליפת שתן, גזים, צואה או צניחת איברי אגן", אמרה פרופסור-משנה סוזן סאגה במחלקה לבריאות הציבור וסיעוד ב-NTNU.
מתוכם, 111 (71 אחוז) היו פעילים מינית, עם או בלי בן זוג. 46 (29 אחוז) ציינו שהם לא פעילים מינית. כל הנשים השיבו בעילום שם לשאלון, ואף אחת מהן לא הייתה בהריון בזמן המחקר.
סיכוי גבוה עד פי ארבעה להימנע ממין
החוקרים מצאו מספר דפוסים:
- בממוצע, הנשים שאינן פעילות מינית מבוגרות בסביבות 8 עד 10 שנים מאלו הפעילות מינית. כ-4 מתוך 5 הם בגיל המעבר, לעומת רק 1 מתוך 2 בקרב הנשים הפעילות מינית. בנוסף, סביר יותר שהם חוו הופעת תסמינים במהלך השנה האחרונה.
- הנשים שאינן פעילות מינית מדווחות על הפרעות חמורות יותר ברצפת האגן מאשר הנשים הפעילות מינית. זה כרוך בעיקר בצניחת איברי האגן, מצב שבו הרחם, שלפוחית השתן או המעי מחליקים מטה ממקומם הרגיל ומתנפחים לתוך הנרתיק.
זה יוצר הבדלים משמעותיים בין הקבוצות השונות של נשים עם הפרעות ברצפת האגן.
באופן כללי, נשים שהגיעו למנופאוזה או שהופיעו תסמינים בשנה האחרונה נמצאות בסיכון גבוה פי ארבעה להיות לא פעילות מינית מאשר נשים שטרם הגיעו לגיל המעבר ושהתסמינים שלהן החלו לפני יותר משנה", אמר סטפנה.
מצוקה של המעי הגס-אנאלי משפיעה ביותר על התפקוד המיני
הפרעות ברצפת האגן אינן מובילות בהכרח להימנעות ממגע מיני, אך יכולות להיות להן השפעה משמעותית על חיי המין של הפרט. מבין ההפרעות השונות ברצפת האגן, למצוקה המעי הגס-פי הטבעת יש את ההשפעה הגדולה ביותר על נשים פעילות מינית.
"מבין הנשים הפעילות מינית, אלו עם מצוקה מעי גס-פי הטבעת חוו את ההשפעה השלילית הגדולה ביותר על חיי המין שלהן. מחקרים קודמים מצביעים על כך שהחשש מבריחת צואה משפיע על החוויה המינית. אנו יודעים שבעיות שהתפתחו לאחרונה מובילות לאי ודאות בקרב נשים בשאלה האם קיום יחסי מין עלול להחמיר את המצב בנוסף, צניחה יכולה להוביל לדימוי עצמי שלילי ולשינוי ברגישות", אמר סטפנה.
השלכות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות
החוקרים מאמינים שהתוצאות צריכות לשמש תזכורת לאנשי מקצוע בתחום הבריאות המטפלים בנשים עם הפרעות אלו.
"עלינו לדון בתפקוד המיני עם חולים שיש להם הפרעות ברצפת האגן. זה נכון במיוחד לנשים בגיל המעבר ולנשים שיש להן בעיות מעיים", אמרה סאגה.
ראוי לציין כי בתחילה שאלו החוקרים 625 נשים אם הן יהיו מוכנות למלא את השאלון. מתוכם, רק 200 השיבו, המקביל ל-32%. בנוסף, רבים מהם לא ענו על כל השאלות, מה שפגע באמינות התוצאות.
בריאות מינית ותפקוד מיני הם עדיין תחומי טאבו, והחוקרים הגיעו למסקנה שרבות מהנשים חשו כנראה לא בנוח לענות על השאלות.
מאמר מחקר של סאגה וסטפנה על התוצאות זכה בפרס ISSM Journal Best Paper Bronze Prize (SMOA).
