עלייה דרמטית במקרי חצבת ברחבי אירופה בשנת 2024, מונעת על ידי שיעורי חיסון נמוכים והרחבת פערי חסינות, קיבלה מחדש קריאות דחופות לחיסון תפיסה ולחזק את מעקב המחלות.
דיווחים במדינה מאוסטריה, בלגיה, בולגריה, קרואטיה, קפריסין, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, אירלנד, איטליה, לטביה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, הולרלנד, נורווגיה, פוליה, פורטוגל, סלובקיה, סלובקיה, סלובנה, סלובנה.
האם ידעת שלאנשים לא מחוסנים יש סיכוי של 90% להידבק בנגיף החצבת כאשר הם נחשפים אליו? בשנת 2024 זינקו מקרי חצבת ברחבי אירופה והגיעו לרמות הגבוהות ביותר שנראו בעשורים. דוח שפורסם לאחרונה על ידי המרכז האירופי למניעת ובקרה של מחלות (ECDC) דן בעלייה מדאיגה זו במקרי חצבת, הגורמים התורמים להתפרצויות ובאסטרטגיות הדחופות הדרושות למניעת מגפות עתידיות.
חַצֶבֶת
חצבת היא בין המחלות הזיהומיות המדבקות ביותר, המתפשטות בקלות דרך טיפות נשימה מוטסות. אדם נגוע יחיד יכול להעביר את הנגיף בין 12 ל -18 אחרים. מאמצי החיסון מאז שנות השישים הפחיתו מאוד חצבת ברחבי העולם, אך נגיף החצבת ממשיך לגרום למחלות ומוות משמעותי, במיוחד אצל ילדים צעירים. הערכות גלובליות מראות כי חצבת עדיין גורמת קרוב ל -140,000 מקרי מוות בקרב ילדים בכל שנה.
למרות שכיסוי החיסון הוא בדרך כלל גבוה ברחבי אירופה, פערים מקומיים נמשכים, מה שהופך כמה אוכלוסיות לפגיעות להתפרצויות. מחקרים מראים כי השגת ושמירה על לפחות 95% כיסוי חיסון בשני מנות היא קריטית למניעת התפשטות חצבת.
עם זאת, כיסוי החיסון השתנה, במיוחד במהלך מחלת Coronavirus 2019 (COVID-19) מגיפה, כאשר שיבושים בתחום הבריאות, ובמדינות מסוימות היסוס חיסון יצר פערי חסינות. יתר על כן, זרם המקרים ממדינות בהן חצבת נותר אנדמי ממשיך להוות איום על מאמצי בקרת המחלות באירופה. הדו"ח מדגיש באופן ספציפי כי רומניה חוותה ירידה חדה בכיסוי המינון הראשון והשני בין 2022 ל 2023, ואילו אוסטריה הראתה שיפור בכיסוי המינון השני.
הדוח הנוכחי
הדו"ח האפידמיולוגי השנתי של 2024 על חצבת מבוסס על נתונים שאוחזרו ממערכת מקרי Epipulse ב- 20 במרץ 2025. Epipulse מציעה איסוף וניתוח של נתונים משופרים של מקרי מחלות מועברים, ועולה על יכולותיה של מערכת המעקב האירופית הישנה. הדו"ח השתמש במקרים שדווחו על ידי 30 המדינות האיחוד האירופי (האיחוד האירופי) ומדינות האזור הכלכלי האירופי (EEA).
המעקב הסתמך בעיקר על מערכות דיווח מקיפות ופאסיביות המכסות אוכלוסיות לאומיות, והגשת נתונים עוקבת אחר הגדרות המקרים הסטנדרטיים של האיחוד האירופי, שאומצו בין 2008 ל -2018. אומדני כיסוי החיסון הוקמו מערכי המצירים הבריאותיים העולמיים של ארגון הבריאות העולמי ואומדני כיסוי חיסון שפותחו על ידי קרן האומות (WHO) (UNICEF) (UNICEF).
הדו"ח השתמש גם באטלס המעקב של ECDC של מחלות זיהומיות ודיווחים חודשיים על חצבת ומקרי אדמת. נתונים על מקרים, מצב חיסון, תוצאות, אשפוזים וסיבוכים נאספו וניתחו כדי לזהות מגמות, עונתיות, חלוקת קבוצות גיל, פערי חיסון ומצב ייבוא.
שיעורי ההתקפה והחיסון הספציפיים לגיל חושבו, ויבוא המקרים סווג על סמך היסטוריית הנסיעות וחשיפה מחוץ למדינות הדיווח. נתוני האשפוז והסיבוכים שימשו כדי להעריך את חומרת המקרים, ומצב התוצאה, כולל מוות, נרשם בכל עת זמין.
בנוסף, שולבו מגמות היסטוריות בכיסוי חיסון נגד חצבת, שיעורי התראות והשוואות חוצה מדינות כדי לזהות פגיעויות מתעוררות ולהודיע על המלצות לפעולה לבריאות הציבור. הדו"ח מציין גם כי אחת עשרה מדינות האיחוד האירופי/EEA יישמו מדיניות חיסון נגד חצבת חובה, מה שעשוי לתרום להבדלים בכיסוי ולפגיעות ספציפית לגיל.
ממצאי מפתח
מהדו"ח עולה כי מקרי החצבת עלו באופן דרמטי בשנת 2024 ברחבי האיחוד האירופי/EEA, כאשר למעלה מ -35,000 מקרים דיווחו, כמעט פי עשרה ממספר המקרים בשנת 2023. רומניה בלבד היוותה 87% מכל המקרים.
יתר על כן, שיעורי ההודעות עברו על רמות טרום-פנדמיה והגיעו ל -77.4 מקרים עבור כל מיליון אנשים. תינוקות מתחת לשנה היו הקבוצה המושפעת ביותר, עם שיעור זיהום של 1,175.4 למיליון, ואחריו מקרוב ילדים בגילאי שנה ל -4 שנים.
כ 87% מהמקרים המדווחים היו מעורבים אנשים שלא חוסנו. מדאיג יותר היה הממצא כי 90% מהילדים בני מגיל אחד עד ארבעה לא היו מחוסנים, וחשפו פערי חסינות משמעותיים בקבוצת גיל קריטית. הדו"ח הדגיש גם כי פערי חסינות קיימים בקרב ילדים ומבוגרים גדולים יותר, כאשר מספר מדינות דיווחו כי רוב המקרים מתרחשים אצל אנשים מעל גיל 30. זה מצביע על היסטוריה של תת-חיסון באוכלוסיות אלה. לדוגמה, בצרפת, איטליה, ספרד ופולין, רוב מקרי החצבת בשנת 2024 התרחשו אצל מבוגרים בני 30 ומעלה, ואילו ברומניה, רוב המקרים היו אצל ילדים קטנים.
שיעורי האשפוז היו גם גבוהים, כאשר 79% מהמקרים נדרשו לטיפול בבית חולים, בעיקר בקרב הילדים הלא מחוסנים. למעשה, כ- 82% מהמקרים המאושפזים לא היו מחוסנים, וכ- 80% מאלו שפיתחו סיבוכים כמו דלקת ריאות או דלקת המוח לא היו מחוסנים, והדגישו עוד יותר את הסיכונים העומדים בפני אלה ללא הגנה. יתר על כן, לעתים קרובות דווח על סיבוכים כמו דלקת ריאות ודלקת המוח.
נראה כי מקרי מוות מחצבת גדלו בחדות, כאשר 23 תמותה – 22 ברומניה בלבד – לעומת שלוש בלבד בשנת 2023. תינוקות וילדים קטנים ייצגו את מרבית מקרי המוות הללו. בנוסף, מספר המקרים המיובאים גדל גם הוא, במיוחד מתוך אירופה, והדגיש סיכונים מתמשכים של העברת גבולות חוצה גבולות.
למרות קיומם של תוכניות חיסון ארוכות שנים, הכיסוי למינון הראשון ירד מעט ל 93.9%, ולמינון השני ל 88.8%. רק ארבע מדינות עמדו ביעד של יותר מ- 95% כיסוי למינון השני של חיסון חצבת בשנת 2024. הדו"ח מציין עוד כי רק שלוש מדינות השיגו יותר מ- 95% כיסוי עבור המינונים הראשונים והשנייה בשנת 2023. הפערים היו ניכרים יותר בקרב ילדים ומבוגרים גדולים יותר, מה שהציע היסטוריה של תת-חישוב.
החוקרים ציינו כי המידע על מצב החיסון בקבוצות גיל מסוימות לא היה שלם, וייתכן שלא דווח על מקרים קלים, מה שאולי העריך את השכיחות האמיתית.
מסקנות
לסיכום, הדו"ח האפידמיולוגי של 2024 על ידי ה- ECDC חשף התחייה מטרידה של חצבת באירופה, והדגיש את ההשלכות החמורות של פערי חסינות וכיסוי חיסון תת -אופטימלי.
עם תינוקות וילדים צעירים שנפגעו ביותר, נדרשות פעולות דחופות בכדי לבנות מחדש את ההגנה על הקהילה באמצעות קמפיינים לחיסון, היקף ממוקד וחיזוק המעקב כדי למנוע התחייה נוספת של חצבת. חיזוק מערכות מידע לחיסון דיגיטלי ושיתוף פעולה בינלאומי למניעת העברת גבולות חוצה גבולות מודגשים גם כאסטרטגיות מפתח בדוח. הדו"ח מדגיש גם את חשיבותם של קמפיינים להדבקות ממוקדות לקבוצות שהוחמצו, במיוחד בקרב מתבגרים ומבוגרים. זה מדגיש כיצד ההבדלים הלאומיים במדיניות MMR-כמו תזמון של מינון חיסונים ותכנות לתפוס-עשויים להסביר בחלקם את ההבדלים בפגיעות הספציפית לגיל בכל האזור.
