כל כך הרבה פסוקים ומשפטים חולפים כרגע בראשי והם כל כך מתאימים לאירוע – “זה היום עשה ה'”, “מה גדול היום הזה” אבל אושרה כמי שליווה אותך שנים ארוכות בניסיון להגיע ליום הזה אין ספק שהכי מתאים הוא השיר ששרנו בזמנו בבני עקיבא “למרות כל המכשולים לעומת כל הנחשלים”.

כמה מכשולים, כמה נחשלים. אני זוכר עוד במשרדו הישן של צבי קניג את שלושתנו רוכנים מסביב למפת העיר מנסים לאתר חלקת אדמה שתתאים, מיקום שלא יפריע לשכנים, שותפים לבניין שלא יעמידו תנאים בלתי הגיוניים. והיו מכשולים למכביר. כל תוכנית שקדמנו במשך מספר שנים נפלה בתירוץ כזה או אחר. אמיתי או לא אמיתי. מיקום לא מתאים, שכנים שלא מוכנים, שותפים לבניין שמעמידים תנאים…

באחד מרגעי השפל הגדולים ביותר, כשהגענו לפגישה שהייתה אמורה להיות חגיגית ושיוצאים לדרך – התברר שהכול מבוטל ושצריך להתחיל שוב הכול מחדש. באותו רגע הייתה לי הזכות להיות הפרוייקטור של המיקום הנוכחי. להיות השדכן בין מת”ן השרון לאמי”ת רננים. לדחוף את הפרויקט במועצת העיר, בתקציבי העירייה, בוועדות התכנון, בוועדה להקצאת קרקע, במשא ומתן המשפטי ובמה לא. מעולם לא שיערתי שיצוצו כל כך הרבה בעיות בדרך וזו ההזדמנות להגיד תודה לכל הגורמים העירוניים שסייעו להתגבר על כל הבעיות ובמיוחד לראש העיר זאביק שהבהיר לעוסקים במלאכה שהפרויקט בראש מעייניו ומאז הכול נהיה פשוט יותר…

אין ספק אושרה שלאורך כל הדרך כלי הנשק הכי משמעותי בקבלת אין ספור האישורים הנדרשים היה האישיות שלך. כל שלב שמשהו נתקע והסברתי שמדובר בפרויקט שלך – מיד כולם נרתמו לעזור. האישיות הכובשת שלך מוססה את ההתנגדויות הפוליטיות ושבתה את ליבם של חברי הוועדות השונות.

מבחינתי גולת הכותרת של העשייה הציבורית שלי מתגשמת הערב. בשבילי, לימוד התורה על ידי נשים אינו מיועד להעשרה של העולם הפנימי של האישה. אינו מיועד רק להשלמת החוסר או, ותסלחו לי על הביטוי – תחושת הנחיתות – של נשים בתחום לימוד התורה. מבחינתי נקודת המבט הנשית בכל הקשור ללימוד תורה, ובמיוחד בתחום פסיקת ההלכה חשובה לעולם התורה כולו!! חשובה ללימוד התורה האישי שלי!

הרשו לי נימה אישית יותר. קפיצת המדרגה החשובה ביותר בנושא לימוד התורה לנשים, הייתה בארצות הברית כשלצד התפתחות ישיבה יוניברסיטי ופעילותו של הרב סלוביצ’יק קמה סטרן קולג’, המקבילה הנשית של ישיבה יוניברסיטי. שורשיה של משפחתי נטועים עמוק במוסדותיה החינוכיים של ישיבה יוניברסיטי וסטרן קולג’. הזיידי שלי, הרב אליהו ישראל, בוגר המחזור השני של הישיבה, קיבל את הסמיכה לרבנות מידיו של הרב סלובייצ’יק. אבי הוא בוגר המוסד ומה שחשוב מבחינת ערב זה – שתי דודותי הינן בוגרות סטרן קולג’. אחד הסיפורים שמסופרים במשפחתי הוא שכשהקימו את סטרן קולג’ קמה סערה בקרב יהדות ארצות הברית בנושא לימוד תורה לנשים. ראשי הציבור החרדי התנגדו לכך נחרצות ופנו במשלחת לרב סלוביצ’ייק מתוך הנחה שהוא, אשר הגיע מהעולם החרדי, יאסור על תומכיו לפתוח מוסד שיעסוק בלימוד תלמוד לנשים.

הרב סלוביציק קיבל את המשלחת ושמע את טענותיהם. כשסיימו אמר להם כך: “לא רק שנפתח את שערי המוסד אלא שאני בכבודי ובעצמי אתן לציבור הנשים שם את השיעור הראשון בתלמוד”.

דור התלמידות של סטרן קולג’ הגיעו לשם בזכות הוריהם ובמיוחד בזכות אימותיהן. ברשותכם אני רוצה להקדיש את כל הפעילות שלי בהקמת בית מת”ן ל JAB. ה JAB – J, A, B זה כמו ה JAP – רק דור אחד מוקדם יותר ובמשמעות עמוקה הרבה יותר. ה JAB – The Jewish American Bobbie!

The Jewish American Bobbie! האישית שלי היא פרידה פרידמן. בזכותה ובזכות ה Bobbie של כל אחד ואחת מאיתנו – לבנות שלי, לבנות של כולנו – השמיים הם הגבול: באקדמיה, בקריירה, בצבא ועכשיו גם בעולם לימוד התורה. בזכות ה Bobbie של כולנו ניפצתם, אושרה, חברות הכנסת שולי מועלם ועליזה לביא, תלמידת החכמים מלכה פיוטרקובסקי, ניפצתם כולכן את תקרת הזכוכית עבור בנותינו. ועל כך אושרה – אני רוצה להודות לך.