מחקר חדש מטעם National Jewish Health עוזר להסביר כיצד חשיפה לעשן בורות שרוף ואבק מדברי עלולה להזיק לריאותיהם של אנשי השירות הצבאי הפרוסים לאזורים כמו אפגניסטן ועיראק. המחקר, שפורסם ב ביולוגיה ורפואה רדיקלית חופשית(נפתח בחלון חדש), שופך אור מדוע חיילים משוחררים שנחשפו לסביבות אלו מתמודדים עם שיעורים גבוהים יותר של אסטמה ומצבי נשימה ארוכי טווח אחרים.
בורות שריפה, המשמשים לפינוי פסולת במהלך פעולות צבאיות, משחררים חלקיקים זעירים לאוויר. ניתן לשאוף חלקיקים אלה עמוק לתוך הריאות, אך עד כה, מדענים לא הבינו עד הסוף כיצד הם גורמים לנזק מתמשך לריאות. במחקר זה, החוקרים השוו חומר חלקיקי שנאסף מאפגניסטן עם אבק מדברי דומה מקליפורניה כדי להבין טוב יותר את ההשפעות שלהם על תאי מערכת החיסון של הריאות.
הממצאים מראים שחלקיקים הקשורים לחשיפה לבורות כוויות גורמים לדלקת ומתח חזק יותר בתאי מערכת החיסון של הריאות מאשר אבק מדברי טיפוסי. חלקיקים אלה מפעילים תגובה חיסונית שיכולה להוביל לדלקת מתמשכת ולנזק לרקמות, ועוזרת להסביר מדוע חלק מחברי השירות מפתחים בעיות נשימה כרוניות לאחר פריסה.
מחקר זה מספק תובנה חשובה כיצד חומר חלקיקי הקשור לפריסה משפיע על תאי מערכת החיסון בריאות. הממצאים שלנו מזהים את ה-Toll Like Receptor 2 (TLR2) כמתווך מרכזי של דלקת הנגרמת על ידי חומר חלקיקי הקשור לבור כוויות ומצביעים על כך שהתמקדות במסלול זה עשויה להציע אסטרטגיות חדשות להגנה או טיפול באנשים שנחשפו במהלך השירות הצבאי".
בריאן דיי, דוקטורט, סגן נשיא למחקר ומנהל המשרד לחדשנות מחקרית ב-National Jewish Health, וחוקר ראשי של המחקר
באמצעות קווי תאים מונוציטים פרה-קליניים ומקרופאגים ראשוניים שמקורם במח עצם, החוקרים העריכו כיצד חלקיקי המדבר של אפגניסטן (APM) וחומרי המדבר של קליפורניה (CPM) משפיעים על איתות חיסוני ותגובות דלקתיות. הם מדדו את הייצור של תחמוצת החנקן, מי חמצן וציטוקינים דלקתיים, שהם גורמי מפתח לדלקת ריאות ולנזק לרקמות.
התוצאות הראו ש-APM היה רעיל יותר למקרופאגים באופן מובהק מאשר CPM, ויצר לחץ חמצוני חזק יותר ותגובות דלקתיות. ממצאים אלו מצביעים על כך שחשיפה לחלקיקים הקשורים לפריסה עלולה להציב לוחמים בסיכון מוגבר למחלות נשימה ארוכות טווח.
הממצאים העיקריים כוללים:
- APM עורר תגובות תחמוצת חנקן וציטוקינים חזקות יותר מאשר CPM, מה שמצביע על תגובה דלקתית אינטנסיבית יותר.
- הפעלה של איתות דלקתי מוגבר TLR2, תוך חסימת TLR2 הפחיתה תגובות לחשיפה ל-APM.
- APM הגביר סמני מקרופאגים פרו-דלקתיים (M1), השפעה שפחתה במקרופאגים חסרי TLR2, מה שהדגיש את התפקיד המרכזי של הקולטן בהנעת דלקת.
המחקר מייצג צעד משמעותי לקראת הבנת הבסיס הביולוגי של מחלות נשימה הקשורות לפריסה. הוא מספק מידע חדש שיעזור להנחות גישות אבחון וטיפול עתידיים עבור חיילים משוחררים וחברי שירות שנפגעו.
