דלקת עור אטופית היא אלרגיה הפוגעת בכ- 10% מהאוכלוסייה היפנית, עם תסמינים הקשורים קשר הדוק ללחץ חברתי. אצל מבוגרים פעילים חברתית המחלה הופכת לרוב כרונית. באזורים מושפעים, הסתננות לתאי חיסון מפרישים ציטוקינים דלקתיים, התורמים להתפתחות הסימפטומים. בעוד שציטוקינים אלה ממלאים בדרך כלל תפקיד מגן מפני חיידקים פתוגניים בתנאים פיזיולוגיים, שחרורם המופרז והממושך באטופיק דרמטיטיס משבש את מחסום האפידרמיס – קו ההגנה הראשון של העור מפני גורמים סביבתיים. התגובות הדלקתיות בדלקת עור אטופית מופעלות בתחילה על ידי תאי T, ואחריהם תאי חיסון ורקמות אחרים.
קבוצת המחקר שלנו ביצעה מחקרים בסיסיים שמטרתם להתמודד עם הפתוגנזה של אלרגיות על ידי ויסות מדויק של תפקוד תאי T. במחקר זה התמקדנו ב- BACH2, חלבון החיוני לשמירה על תפקוד תאי T רגיל. כדי לחקור את תפקידו בדלקת דרמטיטיס אטופית, יצרנו שלושה סוגים של דגמי עכברים: עכברים בהם ניתן לעקוב אחר רמות BACH2 באמצעות תג פלורסנט, עכברים מהונדסים עם תאי T המבטאים רמות גבוהות של BACH2 (עכברי BACH2 TG) ועכברים נוקאאטים חסרי BACH2 בתאי T (BACH2 KO).
ממצאי המפתח של מחקר זה היו: (1) תאי T עם רמות נמוכות ו/או ביניים של BACH2 מצטברים באזורים המושפעים של דלקת דרמטיטיס אטופית; (2) עכברי BACH2 TG אינם מפתחים דלקת דרמטיטיס אטופית, ואילו עכברי BACH2 KO מראים תסמינים חמורים וממושכים (כרוניים); (3) עכברי Bach2 KO הם בעלי מחסום עור שביר יותר, הן מבחינה פונקציונלית והן מבחינה מבנית.
רמות BACH2 מוסדרות באופן דינמי יחד עם מצב תאי T. ממצאי המחקר מראים כי אפנון מדויק של רמות BACH2 בתאי T עשוי לסייע בהפחתת הכרוניות של דלקת דרמטיטיס אטופית, מה שמדגיש את הפוטנציאל לפיתוח גישה טיפולית חדשה המכוונת לוויסות BACH2 בתאי T.
