אכילה נכונה, פעילות גופנית והשתתפות בפגישות קבועות לרופא יכולים לתמוך בחיים בריאים ארוכים, אבל מחקר חדש זיהה גורם אפשרי אחד מעבר לשליטתנו: האם היה לך סבא וסבתא שהלכו לקולג'. המחקר, של חוקרים מאוניברסיטת דרקסל ועמיתים מאוניברסיטת קליפורניה ומאוניברסיטת צפון קרוליינה, פורסם לאחרונה בכתב העת מדעי החברה ורפואה.
במחקר של נתונים על פני שלושה דורות – חינוך הורים וסבים, ונתוני בריאות מהורים וילדיהם – הקבוצה מצאה קשר מובהק סטטיסטית בין רמת ההשכלה של סבים וסבתות לגיל ה"אמיתי" המבוסס על האפיגנטי של נכדיהם (הגדרה קצרה למה הכוונה). לפי "אמיתי" (בן כמה אדם מבוסס על פרופיל הבריאות והתאים שלו).
ממצא המחקר כי נכדים של סבא וסבתא שלמדו בקולג' הראו הזדקנות ביולוגית איטית יותר (כלומר, גיל ביולוגי צעיר יותר ביחס לגיל כרונולוגי) מאלה שסבא וסבתא שלהם לא סיימו את הקולג' מבוסס על חמישה שעוני הזדקנות שונים המבוססים על אפיגנטי. שעונים אלה משתמשים בספוגית רוק כדי לבחון תהליך ביולוגי המכונה מתילציה של DNA – המשתנה ככל שהגוף מזדקן – כדי לחזות את גילו של אדם על סמך פרופיל הבריאות שלו ברמה התאית.
"קהילת המחקר הקימה קשר בין האופן שבו גורמים חברתיים, גורמים סוציו-אקונומיים ומצוקות בילדות יכולים לתרום למסלולי בריאות", אמר הסופר הראשי אגוס סורחמן, דוקטור, עוזר פרופסור בבית הספר לבריאות הציבור בדורנסיף, שהשלים את מחקרו עבור המחקר בתקופתו כפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו.
אנו יודעים ממחקרים בבעלי חיים שהבריאות מועברת על פני כמה דורות, מסבים ועד לנכדים. אבל עכשיו יש לנו נתונים אנושיים חזקים שמראים שלא רק שגורמים סוציו-אקונומיים של הורים ממלאים תפקיד בבריאות ילדיהם, אלא שההשפעה הזו חוזרת אחורה גם דור נוסף".
אגוס סורחמן, פרופסור עוזר, בית הספר לבריאות הציבור בדורנסיף
מחקרים אנושיים קודמים בתחום זה מצאו שחשיפה לחוויות טראומטיות, כמו השואה ורצח העם של הטוטסי, יכולה להשפיע על מתילציה של גנים בקרב ניצולים וילדיהם. הנתונים במחקר זה ממלאים פער חשוב על ידי בחינת אוכלוסיה כללית, ומדד גולמי משותף של חשיפות ללחץ חברתי – רמת השכלה. הכותבים אומרים שרמת ההשכלה של ההורים היא מדד שימושי למעמדם הסוציו-אקונומי של הילדים המוקדמים ולחשיפה לגורמי לחץ חברתיים.
"יתרונות סוציו-אקונומיים של הורים בגיל מוקדם עשויים להיות קשורים לפרופיל בריאותי טוב יותר של צאצאיהם באמצעות מנגנונים אפיגנטיים, במיוחד דרך הקו האימהי", אמר סורחמן. "ההבנה הזו לגבי האופי הבין-דורי של העברת יתרונות חברתיים ובריאות צריכה לגרום לנו לחשוב מחדש על הערכים שלנו. הייתי רוצה לראות יותר משאבים מושקעים בחינוך ובבריאות, גורם שמעצב את בריאות הצאצאים עוד לפני שנולדנו".
שעונים אפיגנטיים הם כלים מבטיחים להערכת אורך החיים, ויכולים להציע תובנות לגבי הסיכון למחלות כרוניות ותוצאות בריאותיות אחרות. בדיקות יכולות לעלות לצרכנים מאות דולרים, אך מומחים אומרים שהעלות עשויה לרדת ככל שהטכנולוגיה תשתפר.
אמהות גויסו למחקר הצמיחה והבריאות של NHLBI (NGHS 1) כשהן היו בנות 9-10, ולאחר מכן גויסו מחדש שלושה עשורים מאוחר יותר למחקר הלאומי לצמיחה ובריאות (NGHS 2), כדי לאסוף מידע בנושא בריאות וחינוך. את המידע הבריאותי כדי לקבוע את ההזדקנות האפיגנטית של ילדם הצעיר (בגילאי 2-17), או את הגיל הביולוגי.
החוקרים בחנו גורמים נוספים שעשויים להשפיע על בריאות הילד, כגון גיל הנכדים, מין, מדד מסת הגוף של הילדים (BMI) ומאפייני האם – מבנה משפחת הילדות של האם, פרופיל הבריאות של האם ומצבה המשפחתי של האם. .
הצוות גם רצה להבין מה יכול לעזור להסביר את ההעברה הבין-דורית – אם בריאותה של האם עשויה לעזור להסביר את השפעת ההעברה בין חינוך סבא וסבתא לגיל הביולוגי של הנכד. הם השתמשו בנתוני בריאות הילדות והמבוגרים של האם, מדידת גורמים כמו BMI, בריאות לב וכלי דם וחלבון c-reactive למבוגרים כדי למדוד דלקת בגוף ומצאו שבריאותה של האם הסבירה חלק קטן מהקשר בין השכלתם של סבא וסבתא לגיל האפיגנטי שלהם. נכדים (14.5% ליתר דיוק).
"הקשר בין המעמד הסוציו-אקונומי של סבא וסבתא לגיל האפיגנטי של נכד הוא ממצא מדהים, על פני דורות", אמרה הסופרת הבכירה אליסה אפל, PhD, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו. "זה פותח מספר עצום של הסברים אפשריים ויהיה צורך לשכפל אותם. לעת עתה, אנו יודעים שהבריאות המטבולית הירודה יותר של האם היא מתווך חלקי של מערכת היחסים הזו".
המחברים עוקבים אחר קבוצה זו כדי לבחון מנבאים של סבא וסבתא והורים של הצאצאים כשהם מגיעים לבגרות. הם גם בוחנים גורמים חברתיים ופסיכולוגיים של הזדקנות אפיגנטית מואצת בדגימות עם מצבים כרוניים, כולל שורדות סרטן השד ומחלת כליות כרונית. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי לבחון את שלל הגורמים המשפיעים על מסלולי הבריאות של בני נוער, מזהירים המחברים.
"בארה"ב, אנו נוטים להדגיש יתר על המידה אחריות אינדיבידואלית בכל הנוגע לבריאות – ויש הרבה מאשימים אנשים בבריאותם הגרועה", אמר סורחמן. "אבל המציאות היא שהבריאות הרבה יותר מורכבת מזה. חלק מהגורמים הם פשוט מעבר לשליטתנו, כמו הגנטיקה והאפיגנטיקה התורשתית שאיתה נולדנו. אני מקווה שזה יעזור לנו לתת יותר חן וחמלה לעצמנו ולקהילות שלנו ."
בנוסף לסורחמן ואפל, מחברים נוספים על המאמר כוללים את אליסה המלט מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, אנתוני ס. זנאס מאוניברסיטת צפון קרוליינה צ'פל היל, סטיב הורוואת' מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וברברה לאראיה מהאוניברסיטה של קליפורניה ברקלי.
