ילדים באזורים בעלי הכנסה נמוכה מתמודדים עם סיכון גבוה יותר להשמנה כאשר הם נחשפים לגישה מוגבלת למזון בשלב מוקדם בחיים. מאמצים לשפר את זמינות המזון במהלך ההריון והינקות יכולים להפחית משמעותית את שיעורי ההשמנה בילדות.
לִלמוֹד: גישה לאוכל שכונתית בחיים המוקדמים ומסלולים של מדד מסת הגוף של הילד והשמנת יתר. קרדיט תמונה: Suzanne Tucker / Shutterstock.com
לאחרונה JAMA רפואת ילדים המחקר חוקר קשרים בין נגישות למזון לגיל הרך, הכנסה של משק בית, מסלולי אינדקס מסת הגוף של הילד (BMI) וסיכון לשומן.
ההשפעות הבריאותיות של חוסר ביטחון תזונתי על ילדים
חוסר ביטחון תזונתי משפיע על מיליוני אמריקאים מדי שנה, כאשר הערכות עדכניות מצביעות על כך שלמעלה מ-10% ממשקי הבית בארצות הברית היו חסרי ביטחון תזונתי בשנת 2022. משפחות עם ילדים מושפעות באופן לא פרופורציונלי מחוסר ביטחון תזונתי, אשר הוכח כמגביר את הסיכון להשמנת ילדים. וכתוצאה מכך, בעיות בריאות ארוכות טווח כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת.
מחקרים אורכיים בדקו לעתים קרובות כיצד חוסר ביטחון תזונתי משפיע על הסיכון להשמנה בגיל הילדות המאוחרת או בגיל ההתבגרות. עם זאת, לגיל הרך יש פלסטיות התפתחותית גבוהה יותר ועשויה להשפיע באופן משמעותי על תוצאות בריאותיות ארוכות טווח. לפיכך, שיפור המודעות לקשר בין חוסר ביטחון תזונתי בגיל מוקדם והשמנת ילדים יכולה לתמוך בפיתוח של התערבויות מונעות להפחתת מחלות כרוניות עתידיות.
לגבי המחקר
במחקר הנוכחי, החוקרים בוחנים האם מגורים בקהילות בעלות הכנסה נמוכה עם גישה מוגבלת למזון במהלך הילדות המוקדמת קשורה למסלולי BMI של ילדים ולסיכון לשומן. לשם כך התקבלו נתונים ממשתתפי קונסורציום השפעות הסביבה של ארצות הברית על תוצאות בריאות הילד (ECHO) בין ה-1 בינואר 1994 ל-31 במרץ 2023. כל הזוגות של אם-ילד סיפקו כתובת מקודדת גיאוגרפית במהלך ההיריון או שנות החיים הראשונות. ומידע BMI של ילדים.
חשיפות המחקר כללו מגורים בקהילות בעלות הכנסה נמוכה עם גישה מוגבלת למזון. לקהילות אלה יש שיעורי עוני פדרליים של 20% או יותר והכנסה משפחתית חציונית של 80% או פחות מההכנסה החציונית של המשפחה במדינה.
המכולת הקרובה ביותר בקהילות אלו הייתה במרחק של לפחות חצי מייל משם באזורים עירוניים ו-10 מייל או יותר באזורים כפריים. באזורים עירוניים היו למעלה מ-2,500 תושבים, בעוד שבאזורים הכפריים היו פחות מ-2,500. כל ההגדרות עמדו בהנחיות אטלס מחקר גישה למזון (FARA).
מדדי התוצאה העיקריים היו BMI ז ציונים, השמנת יתר והשמנה חמורה עד גיל 15. ערכי BMI חושבו באמצעות הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) או ההתייחסות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של ארצות הברית (CDC). BMI ספציפי למין ולגיל העולה על 95ה' אחוזון הצביע על השמנת יתר, בעוד ערכי BMI של 120% או יותר מ-95ה' אחוזון שיקף השמנת יתר חמורה.
מודלים ליניאריים של השפעות מעורבות שימשו לניתוח וחישוב יחסי סיכון (RR). משתני המחקר כללו גיל האם, גזע, מוצא אתני, השכלה, מספר אנשים במשק בית, מצב ביטוחי, עישון טרום לידתי או חשיפה לעישון פסיבי, זוגיות ושנת הלידה של הילד. בניתוח נלקחו גם BMI של אימהות לפני הריון, עלייה במשקל במהלך ההריון, סוכרת הריון ויתר לחץ דם הריון או רעלת הריון.
ממצאי המחקר
מבין 28,359 ילדים מ-55 קבוצות, 52% היו גברים, 67% היו לבנים ו-79% היו לא היספנים. כ-23% מהילדים חיו במשקי בית עם הכנסה נמוכה ונגישות מוגבלת למזון במהלך ההיריון, 24% מהם התגוררו בבתים אלו בילדות המוקדמת. מבין 17,620 אמהות, 51% הגיעו להשכלה ברמת אקדמיה, ו-67% היו בעלי ביטוח פרטי במהלך ההריון.
מגורים בבתים עם הכנסה נמוכה וגישה לא מספקת למזון במהלך ההריון העלו את הסיכון של ילדים שנולדו לאמהות אלה עם ערכי BMI גבוהים יותר בגיל חמש, עשר ו-15 שנים. ילדים אלו היו גם בסיכון מוגבר להשמנה בגיל חמש, עשר ו-15 שנים, עם ערכי RR של 1.4, 1.7 ו-2.1, בהתאמה. גם הסיכון להשמנה חמורה היה גדול יותר בילדים אלה בחמש, עשר ו-15 שנים, עם ערכי RR של 1.2, 1.5 ו-1.9, בהתאמה.
הקשרים החזקים ביותר נצפו לילדים המתגוררים בקהילות עם הכנסה משפחתית נמוכה ונגישות מזון מוגבלת במהלך ההריון והילדות המוקדמת. לחשיפה מצטברת למחסור במשאבים לאורך זמן הייתה השפעה מזיקה על תוצאות הילד.
תוצאות דומות נצפו עבור אנשים החיים בקהילות עם הכנסה נמוכה למשק בית וזמינות מזון מוגבלת במהלך הילדות המוקדמת. כאשר נעשה שימוש בהגדרות חלופיות עבור הכנסה פיננסית נמוכה וגישה מוגבלת למזון, התוצאות נותרו ללא שינוי, גם כאשר נעשו התאמות נוספות עבור גורמים טרום לידתיים הקשורים להשמנת ילדים.
מסקנות
מגורים בקהילות עם הכנסה נמוכה למשק בית וגישה לא מספקת למזון במהלך הילדות המוקדמת מגבירים את הסיכון ל-BMI גבוה יותר ולשומן במהלך הילדות. הריון וגיל הינקות המוקדמים הם תקופות קריטיות של חשיפה לזמינות מזון בשכונה, ובכך מרמזות ששיפור הגישה למזון לאורך שלבי חיים אלה עשוי לסייע בהפחתת הסיכון להשמנת ילדים.
ממצאי המחקר דוגלים בהשקעות כספיות בגישה למזון לגיל הרך, כגון עידוד סופרמרקטים חדשים, הקמת מזווה לבחירה בריאה ושיפור הגישה לאפשרויות מזון טובות יותר במקומות קמעונאיים קטנים. מחקרים עתידיים צריכים לחקור אם מאמצים אלה אכן מפחיתים את שיעורי ההשמנה בילדות.