במחקר שפורסם לאחרונה ב רשת JAMA פתוחה, חוקרים העריכו את ההשפעות ארוכות הטווח של זיהום במחלת נגיף הקורונה 2019 (COVID-19) על פעילויות חיי היומיום בקרב חיילים משוחררים 18 חודשים לאחר ההדבקה, תוך השוואה של אלה עם וללא היסטוריות של COVID-19.
מחקר: דיווח עצמי על תפקוד יומיומי לאחר זיהום ב-COVID-19. קרדיט תמונה: Lightspring / Shutterstock
רקע כללי
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר מצבים שלאחר ה-COVID-19 לפי השפעתו המשמעותית על התפקוד היומיומי, אך מחקרים רבים המתמקדים בתסמינים שלאחר ה-COVID ובאבחנות חדשות התעלמו מהשפעות תפקודיות. סקרים באוכלוסייה הכללית המשווים אנשים עם וללא זיהומים קודמים של COVID-19 מערבבים לעתים קרובות את השפעות המחלה עם גורמי סיכון נטייה. בעוד שמחקרים עדכניים הגיעו למסקנה של נכויות משמעותיות לטווח ארוך מאבחונים חדשים שלאחר ה-COVID, מדדים ישירים של נכות נותרו נדירים. דרוש מחקר נוסף כדי לאמת את הקשרים המשוערים ולהבין את ההשפעה התפקודית ארוכת הטווח של COVID-19.
לגבי המחקר
במחקר הנוכחי התקבלה הסכמה מדעת מילולית ממשתתפים המעורבים בסקר פרוספקטיבי שנערך בטלפון ובדואר, המכוון לחיילים משוחררים 18 חודשים לאחר ההידבקות ב-COVID-19 מאוקטובר 2020 עד אפריל 2021. מסגרת זמן זו נבחרה כדי להבטיח שמערכות הבריאות מותאם להלם המגיפה הראשוני, וההסתמכות על בדיקות מבוססות מתקן בריאות על פני בדיקות ביתיות, צמצמו למינימום שגיאות סיווג של מקרי COVID-19.
אוכלוסיית המחקר כללה חיילים משוחררים שעוסקים במערכת הבריאות לענייני ותיקים (VA), שהותאמו על פי מספר קריטריונים, כולל חודש ההידבקות ב-COVID-19 או אי הדבקה, משתנים דמוגרפיים וגורמים אחרים הקשורים לבריאות. תהליך הבחירה נועד לזהות חיילים משוחררים עם זיהומים מתועדים של COVID-19 ולהתאים אותם עם משווים לא נגועים בהתבסס על קבוצה מקיפה של משתנים כדי למזער את ההשפעות המבלבלות בהערכת מצבים שלאחר ה-COVID.
לצורך מחקר זה, חיילים משוחררים ונדגמו באופן אקראי על פני חודשים שונים ואזורי ארצות הברית (ארה"ב), תוך שימת דגש על גישה מתודולוגית לייצוג מדויק של האוכלוסייה הוותיקה הלאומית. תהליך התאמה מתוחכם הבטיח שכל מקרה של COVID-19 היה מזווג עם משווים שלא היו להם זיהום מתועד, תוך שימת דגש על חוסנו של המחקר ודיוק ההשוואות שלו.
התכנון של המחקר נועד לחקור את הפוטנציאל של COVID-19 כאירוע משבית, תוך השוואה של השפעתו על חיי היומיום לזו של אלח דם או דלקת ריאות. זה הצריך משאבים משמעותיים להתאמה מדויקת ושמירה על תוקף פנימי. פעולות סקר שתוכננו במדויק עודדו השתתפות על ידי מתן תמריצים ושימוש בכלים מאומתים להערכת בריאותם ותפקודם של יוצאי ארה"ב, תוך הבטחת איסוף נתונים מקיף.
ניתוחים סטטיסטיים כללו הערכת איזון משתנים ובחינת קשרים בין זיהום ב-COVID-19 לבין תוצאות בריאותיות שונות באמצעות מודלים של רגרסיה. הניתוחים הסבירו הטיות פוטנציאליות ומשקולות יישומו כדי לשקף במדויק את שיעורי הדגימה ושיעורי התגובה המורכבים.
תוצאות המחקר
במחקר הנוכחי שכלל 186 זוגות של חיילים משוחררים, קבוצה אחת שהחלימה מ-COVID-19 ומקביליהם ללא זיהום, הגיל הממוצע של המשתתפים בסביבות שנות ה-60 המוקדמות, עם דמוגרפיה גברית בעיקרה. כאשר בחנו עייפות וכאב, הממצאים הצביעו על כך ששתי העוקות דיווחו על רמות עייפות דומות, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בציונים. מעניין לציין שאחוז נמוך במקצת של הוותיקים בקבוצת ה-COVID-19 דיווחו שחוו כאב בינוני עד חמור בהשוואה לבני גילם שאינם נגועים, אם כי הבדל זה לא הגיע למובהקות סטטיסטית.
המחקר העמיק עוד יותר כיצד הושפעו פעילויות חיי היומיום. שתי הקבוצות דיווחו על מספרים דומים של מגבלות בפעילויות יומיומיות ובפעילויות אינסטרומנטליות, ללא פער משמעותי ביניהן במספר הממוצע של מגבלות מדווחות או בסיכויים לדווח על מגבלות מרובות.
היבט נוסף שנחקר היה ניידות חיים-מרחב, המודד את התנועה הגיאוגרפית של הפרט ואת עצמאותו. התוצאות הראו כי רמות הניידות היו דומות בין אלו שלקו ב-COVID-19 לבין אלו שלא, כאשר חלק ניכר משתי הקבוצות חוו מגבלה חמורה בניידות. גם שיעורי התעסוקה לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות 18 חודשים לאחר ההדבקה ב-COVID-19.
הערכות איכות חיים חשפו תחושת התאוששות סובייקטיבית בקרב המשתתפים. אחוז מעט גבוה יותר מקבוצת ה-COVID-19 חשו שהם לא החזירו לעצמם את רמות היכולות הפיזיות והנפשיות בתחילת 2020, בהשוואה לקבוצה הלא נגועה, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. איכות חיים הקשורה לבריאות, כפי שנמדדה על ידי EuroQol 5-Dimension 5-Level
(EQ-5D-5L) סולמות שירותי בריאות הראו גם הבדלים זניחים בין שתי העוקות.
המחקר ערך ניתוחי רגישות כדי לאמת את ממצאיו, כולל הערכות מבלי להוציא משתתפים מסוימים ובחינת ההשפעות המתמשכות הפוטנציאליות של COVID-19 בקרב המאושפזים. כמה אינדיקציות להשפעות מתמשכות, כגון עייפות מוגברת ומגבלות תפקודיות, צוינו אצל אנשים מאושפזים.
יתר על כן, ניצול שירותי הבריאות בקרב המשתתפים נבדק, וחשף שיעורים מעט גבוהים יותר של מעורבות בטיפול ראשוני בקבוצת COVID-19 אך ללא הבדלים משמעותיים באשפוז, טיפול מיוחד או שירותי בריאות הנפש.
