במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת eClinicalMedicineחוקרים מעריכים את הקשר בין התיישבות בדרכי השתן, מיקרוביוטה במעיים וזיהום חוזר בדרכי השתן (rUTI).
לימוד: מיקרוביום במעיים מתאם של זיהום חוזר בדרכי השתן: מחקר אורכי, רב-מרכזי. קרדיט תמונה: mi_viri / Shutterstock.com
מה גורם ל-rUTIs?
לפי הערכות, כ-250 מיליון אנשים ברחבי העולם מושפעים מדלקות בדרכי השתן (UTI). בארצות הברית, 60% מהנשים ו-13.7% מהגברים חווים UTI במהלך חייהם.
יתר על כן, 24% מהנשים המושפעות חוות אפיזודה חוזרת תוך שישה חודשים. UTIs נגרמים לרוב על ידי uropathogenic אי קולי (UPEC).
אצל אנשים בריאים, מיקרוביוטה של המעי הקומנסלי יכולה לספק עמידות לקולוניזציה על ידי אפנון חסינות המארח או באמצעות הדרה תחרותית. חשיפה חוזרת לאנטי-מיקרוביאליים ב-rUTI עלולה להגביר את הרגישות להתנחלות UPEC.
מחקר שנערך לאחרונה מצא עושר מיקרוביום במעיים מדולדל אצל נשים עם rUTI; עם זאת, תפקידו של UPEC במיקרוביום והגורמים התורמים להישנות נותרו לא ברורים.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין מיקרוביוטה במעיים, קולוניזציה של דרכי השתן ו-rUTIs. חולים עם UTI סימפטומטי ותרבית שתן חיובית עבור Enterobacteriales נכללו.
אנשים לא נכללו אם היו להם התקנים תוך-בטניים, יותר מאורגניזם אחד בשתן, חוזרים ונשנים Clostridiodes קושי זיהום, הפרעה ברירית המעי, הריון, מחלות מעי רגיז ואבנים בכליות. כמו כן, לא נכללו תרביות שתן עם צמיחה לא מספקת בהתאם לסטנדרטים הקליניים.
המטופלים רואיינו כדי לאסוף נתונים על תסמינים, טיפול והיסטוריה רפואית. המטופלים סיפקו דגימות שתן וצואה בגיוס, בסיום הטיפול ובמספר נקודות זמן לאחר הטיפול. המטופלים הורשו להמשיך במחקר לאחר האפיזודה החוזרת הראשונה שלהם.
דגימות צואה מעובדות הוזרקו על אגר סלקטיבי ספציפי לאורגניזם העמיד לאנטיביוטיקה שזוהה המטופל. DNA מטאגנומי חולץ להכנת ספריות רצף.
ספריות אספו וצורפו לעומק של חמישה מיליון קריאות, כאשר הקריאה שהתקבלה נקצצה מתאמים ומדולדלת מזיהום אנושי. בוצעה גם בדיקת רגישות לאנטי-מיקרוביאלית (AST).
הקשר בין התנגדות לקולוניזציה של דרכי השתן הוערך באמצעות רגרסיה לוגיסטית מופחתת של Firth. פרק UTI סווג כ-UPEC-קולוניזציה אם זהה אי – קולי השושלת הוחזרה מדגימות או שכל הבידודים מהדגימות היו שייכים לאותה שושלת. מודלים סטטיסטיים חד משתנים ורב משתנים שימשו כדי לחקור את הקשר של קולוניזציה uropathogen עם סיכון rUTI.
ממצאי המחקר
סך של 125 חולים נכללו במחקר, 47 מהם סבלו מ-rUTI בתוך שישה חודשים. ל-12 חולים הייתה אפיזודה חוזרת שניה, בעוד לשבעה הייתה חזרה שלישית.
כ-93% ממשתתפי המחקר היו נשים, וכ-93% ממקרי UTI נגרמו על ידי אי – קולי. זמן המעקב החציוני היה 155 ימים. כ-5% מהחולים אושפזו בעת הגיוס. שתן מעונן וכאב/צריבה בזמן מתן שתן היו התסמינים השכיחים ביותר.
ניטרופורנטואין, צפלוספורין ופניצילין שימשו לרוב לטיפול ב- UTI. בסך הכל, בוצע רצף של 644 דגימות צואה מ-106 חולים, 331 ו-313 דגימות מהן התקבלו מחולים עם וללא הישנות, בהתאמה.
דגימות ההרשמה קובצו עם דגימות rUTI שפורסמו ממחקר אחר בשם "UTI". דגימות ממבוגרים בריאים שימשו להשוואה.
לדגימות UTI היה עושר מינים נמוך יותר מדגימות בריאות. יתר על כן, הרכב המיקרוביוטה ברמת המין לא היה שונה באופן משמעותי בין דגימות בריאות ודגימות UTI.
11 מסות מעיים ברמת הסוג היו בשפע דיפרנציאלי בין דגימות בריאות ל-UTI, בעוד ש-9 היו מדולדלים בדגימות UTI. לדגימות UTI היה שפע גבוה יותר באופן משמעותי של גנים של עמידות לאנטי-מיקרוביאלית.
מיקרוביומים של המעיים מפרק UTI הראשון הושוו כדי לחקור הבדלים בין דגימות rUTI ודגימות שאינן rUTI. ניתוח זה לא זיהה הבדלים כלשהם במגוון ובעושר של שאנון בין הקבוצות הללו.
יתר על כן, עושר המינים היה נמוך יותר במהלך הטיפול אך עלה באופן משמעותי בין שבעה ל-14 ימים לאחר הטיפול. בנקודת זמן זו, המיקרוביום של המעיים של חולים שהתיישבו בדרכי השתן היו שונים גם מאלו של חולים שאינם מתנחלים.
המיקרוביום של המעי לא היה שונה במבנה הטקסונומי בנקודות זמן אחרות. Paraprevotella xylaniphila ו אי – קולי היו טקסיות המעיים היחידות שהועשרו באופן משמעותי בחולים שהתיישבו בדרכי השתן.
מערכת העיכול אי – קולי משושלות שהתיישבו בדרכי השתן הראו עמידות בפני 11 מתוך 23 תרופות שנבדקו והיה להם ציון AST מוגבר. ציוני AST לא עלו עבור מבודדי השתן המקבילים משושלות התיישבות בדרכי השתן.
מסקנות
המחקר הנוכחי לא זיהה מאפיינים קליניים ספציפיים או עצמאיים הקשורים ל-rUTIs. למרות שמיקרוביום המעי בחולי UTI היה שונה מזה של אנשים בריאים, לא נצפו הבדלים משמעותיים בהרכב המיקרוביום של המעי בין חולי UTI עם או בלי אפיזודה חוזרת.
יתר על כן, נבדקים עם התיישבות בדרכי השתן הפגינו שפע גבוה יותר של אי – קולי בנקודות זמן שלאחר הטיפול. התיישבות של דרכי השתן הייתה קשורה גם להתנגדות גדולה יותר בקרב בידודי מעיים אך לא בידודי שתן.
בסך הכל, ממצאי המחקר מצביעים על כך שמגורים צולבים של UPEC יכולים להיות מנגנון חיוני ל-rUTI. לכן, יש לשקול אוכלוסיות UPEC במעיים ובדרכי השתן לצורך טיפול וכאשר מפתחים טיפולים חדשים.
