חיידקי מעיים מסוימים נמצאים בתדירות גבוהה יותר במדינות כמו נורבגיה מאשר במספר מדינות אחרות וישנה גם שכיחות גבוהה יותר של סרטן שלפוחית השתן, סרטן המעי וסרטן הערמונית. ממצאים אלה עשויים להוביל להזדמנויות חדשות למניעת סוגי סרטן אלה, על פי מחקר חדש.
מחקרים קודמים הראו כי רעלן המיוצר על ידי חיידקים מסוימים על מנת לשלוט בתוך המעי, גורם נזק לתאים בריאים ומגביר את הסיכון לחלות בסרטן המעי.
במחקר חדש, מדענים בדקו שכיחות של סרטן שלפוחית השתן, המעי הגס, פי הטבעת והערמונית והשוו זאת לשכיחות של שני חיידקי E.coli המייצרים רעל במדינות הנוגעות בדבר. E.coli הוא הגורם השכיח ביותר לזיהומים בדרכי השתן ולזיהומים חיידקיים בזרם הדם ברחבי העולם.
לנורבגיה יש שכיחות גבוהה יותר של סרטן שלפוחית השתן וסרטן המעי הגס בהשוואה למדינות רבות אחרות.
– במהלך המחקר, מצאנו גם ששכיחותם של שני חיידקי ה-E.coli הללו הייתה גבוהה יותר בנורבגיה. כשהשווינו נתונים מקבילים מכמה מדינות שונות, גילינו דפוס ברור: ככל שפחות מחיידקי ה-E.coli הללו מסתובבים באוכלוסייה, כך יורדת השכיחות של סוגי סרטן אלה, ולהיפך, מסביר Jukka Corander, פרופסור ב- המחלקה לביוסטטיסטיקה במכון למדעי הרפואה הבסיסיים, UiO, ומובילת המחקר שפורסם לאחרונה ב-Lancet Microbe.
יכול להרוס DNA בתאים
בשנים האחרונות נערך מחקר אינטנסיבי בעולם על הקשר בין הרעלן המיוצר על ידי חיידקים אלו, הנקרא קוליבקטין, לבין מספר סוגי סרטן. המחקר החל לאחר שמחקרים פורצי דרך גילו שקוליבקטין פוגע ב-DNA בתאי מעיים ושם מדענים ייצרו מודלים של איברי מעיים וראו שה-E.coli מייצר הרעלנים גרם לסרטן במודלים.
במחקר חדש זה, הצוות השתמש בשיטת ניתוח חדשה, שפותחה על ידי מדען המחקר Tommi Mäklin, בשיתוף עם Corander.
המדענים גילו שתת-סוג מסוים של E.coli פיתח מערכת יחסים יציבה עם הגנים המזיקים המייצרים קוליבקטין לפני כמה מאות שנים. לאחר מכן החלו חיידקי ה-E.coli להשתמש ברעלן זה כדי לחסל את מתחריו ולהשיג עמדה דומיננטית במעי האנושי. אבל התפתחות זו לא התרחשה באופן שווה בכל חלקי העולם.
– יש לנו נתונים המייצגים חומר גנטי מ-50,000 דגימות E.coli שנאספו מארבע יבשות. כאשר חקרנו את אלה, ראינו שהיכולת לייצר את הרעלן מוגבלת מאוד ונמצאת בעיקר בשני גנוטיפים מסוימים של חיידקי E.coli. שני אלה מסתובבים בתדירות גבוהה בנורבגיה והם גם הגנוטיפים העיקריים של גרימת זיהומים במחזור הדם בארצנו. לעומת זאת, הגנוטיפים הללו של חיידקים נמצאים לעתים רחוקות במדינות כמו פקיסטן ובנגלדש, אומר קורנדר.
המדענים המעורבים במחקר זה העלו אפוא מספר השערות לפיהן תנאים אקולוגיים מרחיקים את משפחות החיידקים הלא רצויות הללו מקבוצות אוכלוסייה מסוימות.
מדענים רוצים לבחון את האפשרויות לפיתוח חיסונים או מיקרואורגניזמים נוחים
קורנדר מאמינה שאם מדענים יצליחו לפתח חיסונים נגד הסוג המזיק של E.coli המייצר קוליבקטין, או סוג של פרוביוטיקה, הדבר יביא ליתרונות בולטים לבריאות הציבור. פרוביוטיקה היא מיקרואורגניזמים חיים אשר, נלקחים במינון הנכון, יכולים להועיל לבריאות המארח באמצעות שינוי במיקרוביום המעי. הרעיון הוא שאמצעים אלה יכולים לחסל את החיידקים הלא רצויים המייצרים קוליבקטין מהמעיים.
– אם נוכל לפתח חיסון שיעזור לגוף להילחם בשני סוגי ה-E.coli הללו, אנו מקווים שנוכל להפחית משמעותית את שכיחות הזיהומים ולצמצם את השימוש באנטיביוטיקה. ולא פחות מכך, אנו יכולים להפחית את הסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן, המעי הגס והפי הטבעת ואולי גם סרטן הערמונית, הוא אומר.
המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם מדענים ממכון Wellcome Sanger ואוניברסיטת הלסינקי.
