חיות מחמד מפחיתות באופן משמעותי חרדה ודיכאון אצל נשים, במיוחד אלו עם טראומות ילדות

במחקר שפורסם לאחרונה ב רשת JAMA פתוחה, חוקרים קובעים אם קשר הדוק עם חיית מחמד מפחית את הסיכון לדיכאון וחרדה, במיוחד בקרב נשים שחוו התעללות בילדות.

לימוד: התקשרות לחיות מחמד וחרדה ודיכאון אצל נשים בגיל העמידה ובגיל מבוגר. קרדיט תמונה: PeopleImages.com / Yuri A / Shutterstock.com

האם חיות מחמד יכולות לשפר דיכאון וחרדה?

דיכאון וחרדה נפוצים בקרב נשים, כאשר 21.8% מהנשים באמצע החיים והמבוגרות בארצות הברית חוו תסמיני דיכאון בשבועיים האחרונים בהשוואה ל-15% מהגברים. יתרה מכך, תסמיני חרדה מדווחים על ידי 19% מהנשים ו-11.9% מהגברים. גורמים חברתיים, התנהגותיים ובריאותיים הניתנים לשינוי, כולל מגדר, משפיעים על הנטל של הפרעות פסיכולוגיות.

מחקרים קודמים על דיכאון וחרדה בקרב בעלי חיות מחמד מראים תוצאות מעורבות עקב בעיות מתודולוגיות. לפיכך, יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר את התפקיד המגן של התקשרות חיית המחמד מפני דיכאון וחרדה, במיוחד בקרב תת-אוכלוסיות בסיכון גבוה, וכן לטפל בבעיות מתודולוגיות במחקרים קודמים.

לגבי המחקר

בשנת 2013, 688 משתתפים ממחקר הבריאות השני של האחיות (NHS2) הוזמנו להצטרף למחקר גוף הנפש (MBS) כדי לבחון כיצד גורמים פסיכו-סוציאליים משפיעים על סמנים ביולוגיים של התקדמות סרטן. בהשוואה ל-NHS2, משתתפי MBS היו בסבירות גבוהה יותר לקבל תרופות פסיכוטרופיות, אך סבירות נמוכה יותר לסבול מיתר לחץ דם וסוכרת. פרוטוקול המחקר התקבל על ידי מועצת הביקורת המוסדית של Brigham and Women's Hospital ובית הספר לבריאות הציבור של הרווארד TH Chan, עם הסכמה מדעת שצוינה בהחזרת השאלון.

משתתפי המחקר דיווחו על בעלות על חיות מחמד והשלימו את סולם Lexington Attachment to Pets Scale (LAPS) כדי להעריך את ההתקשרות לחיות מחמד. דיכאון נמדד באמצעות סולם הדיכאון (CESD-10) של המרכז למחקרים אפידמיולוגיים וסולם המצוקה הפסיכולוגית של קסלר (K6). באופן השוואתי, החרדה נמדדה באמצעות תת-סולם החרדה הפובי (CCI) של Crown Crisp Experiential Index (CCI) וסולם הפרעות חרדה כלליות (GAD-7), עם ניתוח ראשוני באמצעות ערכים ממוצעים ומדד גלובלי שנגזר מ-z-scores.

ניתוחים משניים הגדירו תוצאות דיכוטומיות לתסמינים רלוונטיים מבחינה קלינית תוך שימוש בערכי חתך שנקבעו. המשתנים כללו גיל, מדד מסת הגוף (BMI), אירועים מסכני חיים, מצב משפחתי, אירועים מלחיצים, התעללות בילדות, צריכת אלכוהול, אינטגרציה חברתית, פעילות גופנית ומיינדפולנס.

נעשה שימוש במודלים של רגרסיה ליניארית ולוגיסטית מוכללת רב משתנים והותאמו למשתנים משתנים.

ממצאי המחקר

קבוצת המחקר כללה 214 משתתפי MBS שדיווחו על בעלות על חיות מחמד לפחות פעם אחת, עם גיל ממוצע של 60.8 שנים. בהשוואה לכל המשתתפים המוזמנים, המשיבים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות לבנים ובעלי BMI נמוך יותר. אלה שהגיבו לסקר היו גם פחות סיכויים לסבול מיתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2 ולחוות התעללות בילדות.

הקבוצה החשופה כללה 140 משתתפים שסיפקו לפחות הערכת LAPS אחת, בעוד ש-74 נשים שהצהירו שאינן בעלותן חיית מחמד לפחות פעם אחת היוו את קבוצת ההתייחסות הלא חשופה. מדד ה-LAPS הממוצע הצביע על היקשרות גבוהה בקרב מדגם המחקר.

משתתפי מחקר עם התקשרויות חתול היו בסבירות גבוהה יותר לחוות אירועים מסכני חיים ופחות סבירות לחוות התעללות בילדות בהשוואה לאלו עם כלבים. לאנשים אלה היו גם מדדים חציוניים גבוהים יותר של דיכאון וחרדה, והיו בסבירות גבוהה יותר לחוות תסמינים קליניים משמעותיים של מצבים אלה.

באופן כללי, התקשרות גדולה יותר של חיות מחמד הייתה קשורה לתסמיני חרדה נמוכים יותר ודיכאון, למעט סולם CCI. נצפו קשרים מובהקים סטטיסטית עם GAD-7.

התקשרות גבוהה יותר של כלבים הייתה בקורלציה עם ציונים ממוצעים נמוכים יותר ב-CESD-10, ציון z הכולל עבור חרדה ודיכאון ו-GAD-7. לא נצפו השפעות מתווך משמעותיות במודל הרב-משתני עבור משתני תוצאה כלשהם בקרב משתתפים עם התקשרות לכלב. לא נצפו קשרים מובהקים בין התקשרות חתול, דיכאון וחרדה.

הגבלת הניתוחים לאלו עם היסטוריה של התעללות בילדות הפחיתה את המדגם ל-156 נשים, מה שחשף הערכות נקודות חזקות יותר לקשר בין התקשרות לחיות מחמד וציוני GAD-7, CESD-10 ו-K6. בתת-קבוצה זו בסיכון גבוה, התוצאות עבור משתתפים עם היקשרות לכלבים היו דומות לניתוחים העיקריים, בעוד שהקשרים בין התקשרות חתולים, דיכאון וחרדה נותרו לא מובהקים. יתרה מכך, האינטראקציה בין התעללות בילדות לבין LAPS לא הייתה משמעותית.

ניתוחים בקרב נשים נשואות לא הראו הבדלים משמעותיים מהתוצאות הכוללות.

מסקנות

התקשרות גבוהה יותר לחיות מחמד, במיוחד לכלבים, קשורה באופן מובהק עם תסמיני חרדה ודיכאון נמוכים יותר, עם קשרים חזקים יותר שנצפו בקרב נשים עם היסטוריה של התעללות פיזית או מינית בילדות.

על פי תיאוריית ההתקשרות של בולבי, אינטראקציות עם דמויות התקשרות ראשוניות מבססות סגנונות התקשרות, המשפיעים על בריאות הנפש. סגנונות התקשרות בטוחים במבוגרים קשורים לבריאות נפשית טובה יותר, בעוד שסגנונות לא בטוחים מגבירים את הסיכון לדיכאון וחרדה.

ממצאי המחקר מרחיבים את תיאוריית ההתקשרות לקשרים בין אדם לחיה, ובכך מציעים שחיות מחמד עשויות לפצות על התקשרויות אנושיות לא בטוחות. למרות גדלי השפעה צנועים, תצפיות אלו מדגישות את היתרונות הפוטנציאליים של בריאות הנפש של התקשרות לחיות מחמד באוכלוסיות בסיכון גבוה.